חוה אלברשטיין וכרמלה מנשה: אלה זוכי עיטור הנשיא

בית הנשיא פרסם היום (ראשון) את רשימת הזוכים ב"עיטור הנשיא" לכבוד שנת ה-75 לישראל. הזוכים מגיעים מתחומים שונים, כשבקטגוריית "אישים שתרמו תרומה ייחודית לישראל" זכו היוצרת והזמרת חוה אלברשטיין, היזמת החברתית ומייסדת תנועת "כנפיים של קרמבו" עדי אלטשולר, פרופ' מאיר בוזגלו מהאוניברסיטה העברית והרב מנחם הכהן. הרצוג יעניק לזוכים את העיטורים בטקס בבית הנשיא שיתקיים בספטמבר.

זוכים נוספים שהוכרזו הם פרופ' מונא ח'ורי, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, אלוף (במיל') דן טולקובסקי, לשעבר מפקד חיל האוויר; העיתונאית לענייני צבא וביטחון כרמלה מנשה, הכדורגלן ביבראס נאתכו, איש החינוך ד"ר אסעד עראידה והיזמת החברתית לנה שטרן.

עוד הוכרז כי קרן קמ"ח, עמותה הפועלת למען קידום ושילוב המגזר החרדי בתעסוקה, תזכה בעיטור הנשיא בקטגוריית "ארגונים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל". בקטגוריית אישים שתרמו תרומה ייחודית לעם היהודי זכו המדינאי המרוקאי אנדריי אזולאי, ובכיר המשפט הבינלאומי פרופ' אירווין קוטלר, יו"ר "מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם".

הרצוג התקשר לכל הזוכים כדי לבשר להם על זכייתם. בשיחה עם כרמלה מנשה, אמר הנשיא לעיתונאית הוותיקה: "זכית בעיטור הנשיא, מגיע לך ואני מאוד שמח. את דמות שמלווה את חיינו הרבה שנים ועושה טוב בהרבה תחומים ומגיע לך שמישהו יגיד לך תודה". מנשה אמרה בתגובה: "תודה, אני ממש נסערת".

עיטור הנשיא, שניתן לראשונה על-ידי נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס, מוענק מסורתית מדי שנה למי שתרמו תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל, לעם היהודי ולאנושות. מטעם בית הנשיא נמסר כי הזוכים בעיטור השנה "מגלמים את הפסיפס הישראלי והיהודי המגוון והמרגש".

בקטגוריית אישים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל:

מנימוקי הוועדה: "היוצרת חוה אלברשטיין (בת 76) הוציאה לאור מעל ל-60 אלבומים, כששמונה מהם על טהרת היידיש ואחד מהם באנגלית. חוה ידועה בפעילותה לשימור מורשת שירי היידיש. אלבומיה כוללים בין השאר שירים שהפכו קלאסיים בזמר העברי, שירי ילדים, שירי מחאה חברתית וכן שירים אישיים. יצירתה זוכה להערכה מתמשכת ולהצלחה בישראל, וכן להצלחה בינלאומית גדולה. חוה אלברשטיין מהווה סמל ומופת לזמר העברי והשפיעה בשירתה על דורות של ישראלים". עוד נאמר בנוגע לעדי אלטשולר, כי היא "יזמת חברתית צעירה ומהפכנית בישראל, הפכה לדוגמא ומופת לתיקון עולם. יזמה והקימה שלושה ארגונים גדולים משני עולם: 'כנפיים של קרמבו', תנועת נוער ישראלית מהפכנית, המשלבת ילדים ונוער מהחינוך הכללי ומהחינוך המיוחד. 'זכרון בסלון', מיזם חברתי של התכנסויות לא פורמליות בבתים פרטיים סביב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ורשת בתי ספר "אינקלו - בתי ספר וגנים מכילים" רשת הפרוסה בכל הארץ ומהווה מודל חדש לשילוב של חינוך כללי וחינוך מיוחד.

בנוגע לפרופ' מאיר בוזגלו קבעה הוועדה כי "בוזגלו, בן 64, הוא פרופסור לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מההוגים והמנהיגים החשובים בישראל. מנהיגותו הייחודית משלבת הגות מקורית, אותה הוא מגשים באמצעות פעילות התנדבותית ענפה. עולם הפיוט אותו הוא מלמד ומשתף, על צליליו והעומקים שבו, נובע כעולם של מתינות, רוך, הקשבה וכבוד לזולת הנחוצים בימים אלו למדינת ישראל ותושביה. פרופ' בוזגלו משמיע לאורך שנים קול מאחה ומרפא לחברה המקוטבת, מזור בין דורי, בין דתי וכלל ישראלי. ייסד את תנועת 'תיקון' השואפת לדייק סדר יום חדש בשפה מאחדת, בשפה מסורתית שמשפיעה רבות בקירוב לבבות אלה לאלה".

הרב מנחם הכהן, בן 90, זכה בעיטור בנימוק שהוא "מקיף את הרוח הדתית של העם היהודי בישראל ומשמש דוגמא כהוגה לתבונה היהודית לאורך כל חייו. ניתן לראות את השפעתו כמנהיג יהודי עוד בתחילת דרכו כקצין דת בחטיבת הנח"ל וכרב צבאי וממשחררי הכותל. הכהן המשיך את דרכו כמשקף האור היהודי הישראלי, כיהן כרב הראשי של יהדות רומניה, רב תנועת המושבים וחבר כנסת ונבחר ציבור המשלב יהדות ודמוקרטיה עשרות בשנים. ב-1976 ייסד הכהן את 'המרכז למורשת היהדות על-שם פנחס ספיר' הנמצא בעיר העתיקה בירושלים. מרכז זה מעביר סמינרים ומפגשי לימוד לקהל מגוון, והוא עומד בראשו עד היום. הרב מנחם הכהן משמש כמודל למנהיגות ויושרה ולדיאלוג יהודי דתי מכבד ופורה. הוא תרם ועדיין ממשיך לתרום למען פיתוח הזהות והתבונה היהודית והישראלית".

על פרופ' מונא ח'ורי כתבה הוועדה: "פרופ' חו'רי (48), סגנית נשיא האוניברסיטה העברית לאסטרטגיה ומגוון. פרופ׳ ח'ורי - מצליחה להביא לשינוי אמיתי במדיניות ובפעילות המגוון באוניברסיטה העברית ובשלל יוזמות חברתיות. היא נולדה בשכונת ואדי ניסנאס שבחיפה, ושילבה לימודים ועבודה מגיל צעיר. הלימודים והמדע עומדים בראש מעייניה של הפרופ' ח'ורי והישגיה האקדמיים מיוחדים. לאורך השנים כיהנה בשלל תפקידים בשורה הראשונה של האקדמיה ובחברה – חברת ועדה למדיניות אקדמית, יועצת לנשיא האוניברסיטה העברית להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית, דיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, חברה ומובילה בעשרות ועדות המקדמות את האוכלוסיות בסיכון בישראל, מקדמת ערכים של שוויון סובלנות ורב תרבותיות משמעותית בחברה הישראלית. תחומי המחקר של פרופ' מונא ח'ורי הם אלימות בית-ספרית, עבריינות נוער ובריונות רשת – בכל אלה היא מציעה תובנות חדשות, גוזרת מהן הצעות ליישום, ומציגה את ההצעות הללו כתוכניות להתערבות מונעת ומגיבה בחברה בישראל. היא מתמקדת בפעילות בחברה הערבית ומצליחה להביא להבנת הסיבות לאלימות בקרב נערים והדרכים להפחיתה".

אלוף (במיל') דן טולקובסקי (102), לדעת הוועדה, "תרם תרומה נדירה בהיקפה לביטחון מדינת ישראל וכלכלתה. כיהן כמפקד חיל האוויר החמישי ותרם לעיצוב בניין כוחו, יכולתו המבצעית ותרבותו הארגונית של החיל. בנוסף היה פעיל במסגרת הוועדה לאנרגיה אטומית. הוא פעל לפיתוח וביסוס עולם ההייטק הישראלי הרבה לפני שניתן היה לחזות את תרומתו של ההייטק לכלכלה ולחברה בישראל. בתרומתו לתחום זה העלה את קרנה של המדינה, ותרם לעיסוק במדע ובטכנולוגיה. הקים חלק משמעותי מתעשיית ההיי-טק בישראל, ניהל חברות להשקעות והקים קרן סיכון ראשונה בארץ להשקעות במיזמים עתירי טכנולוגיה".

העיתונאית כרמלה מנשה, בת 73, "פועלת למען החברה בישראל בתחום העיתונות והתקשורת כבר כחמישה עשורים. פרשנית לענייני צבא ובטחון בתאגיד השידור הציבורי. כרמלה מנשה סיקרה את התחום הצבאי והביטחוני במשך שנים אשר במהלכן חשפה אירועים הקשורים בתחום הפרט והצבא ונושאים נורמטיביים ובטחונים רחבים, לצד הביקורת וחשיפת התקלות בצה"ל פעלה בהגינות ואחריות ומתוך כבוד ודאגה לחיילי צה"ל וקציניו. מנשה הובילה שני מהלכים משמעותיים לחברה הישראלית - הראשון: הצביעה על חוסר התכלית בהמשך שהיית צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון והובילה ליציאת צה"ל מאזור לבנון. והשני –שינוי היחס בצבא לגיוס ושיווין לנשים בשורות בלוחמים בצה"ל. בזכות פעילותה נקבעו נורמות חדשות בכל מה שקשור לבעיות הפרט בצבא. מספר הטלפון של כרמלה היה כתוב בכל בסיסי צה"ל והיא זכתה לכינוי ה"אמא של החיילים". נוסף לאלה כרמלה מנשה הייתה הכתבת הצבאית הראשונה בשידור הציבורי, ובכך סימנה את דרכן של נשים בתחום התקשורת והיוותה סמל לחופש עיתונות וחופש ביטוי".

עוד קבעה הוועדה המייעצת כי "הכדורגלן ביברס נאתכו (בן 35) שימש כקפטן הנבחרת הלאומית של ישראל בכדורגל, בן העדה הצ'רקסית והקפטן הלא יהודי הראשון של הנבחרת הלאומית. הוא ייצג את מדינת ישראל במשך 20 שנים, בהן שימש דוגמא אישית, הפגין אנושיות, מקצועיות, הכלה ונתינה אינסופית. ברמה הערכית דאג נאתכו להוות גורם מאחד בתוך הנבחרת וב'חדר ההלבשה', בין כלל השחקנים מכלל העדות והמגזרים. בסיום תפקידו כקפטן אמר שהוא מקווה שהמדינה תלך בדרך של חדר ההלבשה של הנבחרת – כבוד, אחדות וגיבוש. ביברס נאתכו שימש שגריר גאה של ישראל בכל המדינות בהן שיחק והותיר רושם חיובי ברמה האישית וכנציג המדינה".

על ד"ר אסעד עראידה (80), בן העדה הדרוזית, נאמר כי הוא "החל ללמד בני נוער ולשמש כמורה לעברית בכפר הולדתו מג'אר וכמורה לעברית בטבריה עם סיום שירותו הצבאי. הקריירה החינוכית שלו כוללת, ניהול ארבעה בתי-ספר על-יסודיים במגזר הדרוזי, ביניהם בית הספר התיכון למדעים ולמנהיגות בירכא, מפקח במשרד החינוך, וממונה על מערכת החינוך באזור יהודה ושומרון וברמת הגולן. כמו כן שימש ד"ר עראידה כראש מועצה מקומית ונבחר במשך שתי קדנציות בכפר מולדתו (מג'אר), ובתפקיד זה שם דגש על פיתוח מערכת החינוך והעצמתה. לצד עבודתו כאיש חינוך, הקפיד ד"ר עראידה אסעד להתנדב ולתרום מזמנו לקידום מערכת החינוך בעדה הדרוזית ולרווחת התלמידים ובני הנוער. לפני למעלה מ-20 שנה היה מיוזמי הקמת כפר הילדים בחורפיש, סייע בגיוס תרומות וביצירת מלגות לימודים לבוגרי כפר הילדים. ומשמש כיום כיו"ר אגודת הידידים של כפר הילדים. מאז שנת 2016 משמש ד"ר עראידה אסעד כיו"ר של עמותת המפעל להכשרת ילדי ישראל. ברגישות רבה, מצליח לקדם תהליכים כלל מערכתיים בחברה הדרוזית ובמפעל להכשרת ילדי ישראל ולפתח מודלים של העצמה והכשרה לילדים ולהוריהם תוך שמירה על הערכים, החזון והתורה המקצועית כאיש חינוך".

בעניין הענקת "עיטור הנשיא" ללנה שטרן כתבה הוועדה: "לנה שטרן (בת 73), עלתה לארץ מחבר העמים ומתוך האבל האישי שלה צמחה והקימה את המרכז לסיוע הוליסטי ע"ש בעלה, חכ"ל יורי שטרן ז"ל עבור חולים אונקולוגיים על מנת להעניק להם טיפולי רפואה משלימה. כלל המטפלים הם מתנדבים וזהו המרכז היחידי מסוגו בעולם. המרכז מכשיר מטפלים מוסמכים ברפואה משלימה לעבודה עם חולי סרטן ובני משפחותיהם לאורך תקופת אשפוזם בבית החולים. המטפלים, כולם מתנדבים, מגיעים מדי שבוע במשמרות קבועות למחלקות האונקולוגיות במרכז הרפואי שערי צדק להענקת טיפולים הוליסטיים לחולים ולבני המשפחה ללא תמורה. כיום מונה המרכז כ- 170 מטפלים מוסמכים פעילים וכמחציתם מתנדבים בבית החולים. מדי שנה מעניקים המתנדבים של המרכז לסיוע הוליסטי מעל ל-12,000 טיפולים ברפואה משלימה לאלפי חולי סרטן ללא הבדל דת, גזע ולאום ולבני משפחותיהם".

מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין "עיטור הנשיא" לעמותת קמ"ח: "עמותת קמ"ח – קידום מקצועי חרדי, פועלת כ-16 שנים ומובילה מהפכה חיונית בכל הכרוך לשילוב הציבור החרדי בעולם התעסוקה. הרעיון החדשני של יצירת מקום המשלב אבחון, ייעוץ לימודים והכוונה לתעסוקה תחת קורת גג אחת, פרץ דרך בחברה החרדית ויצר שינוי מחשבתי ושינוי גישה משמעותי בשילוב הציבור החרדי ובעולם העבודה. הארגון הוקם על ידי איש העסקים החרדי-בריטי לאו נואי והיזם החברתי החרדי מוטי פלדשטיין. עד כה ניתנו על ידי העמותה שירותי הכוונה לתעסוקה ומלגות משמעותיות הן להכשרת מקצועות והן ללימודים לעשרות אלפי נשים וגברים מהציבור החרדי".

הנימוקים להענקת העיטור לאנדרה אזולאי: "אנדרה אזולאי (בן 82), מדינאי בעל שם עולמי המשמש כיועץ בכיר למלך מרוקו מוחמד השישי המכהן בתפקיד עוד מתקופת המלך חסן השני. תרם תרומה יוצאת דופן לעולם היהודי וליהדות מרוקו ולמדינת ישראל בטיפוח ושימור היחסים עם מרוקו לאורך השנים, שימור המורשת היהודית במרוקו והענקת ליווי וייעוץ למנהיגי ישראל בחתירתם לשלום במזרח התיכון. אזולאי הקים את הארגון 'זהות ודיאלוג' במטרה לשקם ולטפח את המורשת היהודית שפרחה במרוקו וקידם תקשורת חוצת תרבויות בין יהודים לפלשתינאים בסיועו לשני העמים. בשנת 2020 נחנך באסאווירה במעמד מלך מרוקו 'בית דכירה', מרכז לתרבות יהודית שאזולאי ייסד, והוא משמש כמקום מפגש למוסלמים ויהודים ואף מארח אומנים ויוצרים מישראל. חזונו בדבר כינון יחסי ידידות ושלום בין ישראל ומרוקו מומש בהסכמי אברהם והשפעתו ניכרת בכל תחום ביחסים אלה".

על אירווין קוטלר נכתב בנימוקי הוועדה: "פרופ' אירווין קוטלר (בן 83) שר המשפטים לשעבר של קנדה, יהודי ציוני, לוחם זכויות אדם ובעל מעמד בינלאומי, אשר תרם תרומה מיוחדת בתחום המאבק לזכויות אדם, ונאבק נגד אנטישמיות, פשעי שנאה וגזענות בעולם בכלל, ולמען יהודי ברית המועצות, איראן וסוריה בפרט. קוטלר הוא מנהיג רב השפעה, הנלחם כנגד דה-לגיטימציה כלפי ישראל וגילויי אנטישמיות בזירה הבינלאומית. מחויבותו של קוטלר להמשך שגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית תרמה לביסוס מעמדה בזירה הבינלאומית. מעמדו הבין לאומי בתחום המשפט החוקתי ושיח זכויות במאבק באנטישמיות ניכר ובלט בכל העולם".