האם השכולה מ-7.10 עצרה את הקרנת נז"א: "לא רוצים לשמוע"
סבין תעסה עצרה את הקרנת הסרט בהולנד ואמרה לצופים: "תסתכלו לי בעיניים. אתם מדברים על נזק אגבי?". היא העבירה מסר ליוצרים יובל אברהם ורחל שור, שלא נכחו במקום: "בעלי והבן שלי נרצחו בידי חמאס. איפה זה מופיע בסרט שלכם?". בקהל הגיבו: "תתביישי, לא אכפת לנו"
מהומה פרצה הערב (חמישי) בהקרנת הבכורה האירופית של הסרט "נז"א", בעיירה דלפט הסמוכה להאג שבהולנד. סבין תעסה, שבעלה ובנה נרצחו בטבח 7 באוקטובר וילדיה נפצעו קשה, פוצצה את האירוע במחאה חריפה מול הקהל והביעה זעם על היוצרים, יובל אברהם ורחל שור.
תעסה לבמה בזעם ואמרה לקהל: "תסתכלו לי בעיניים. אתם מדברים על נזק אגבי?". ליוצרים, שלא נכחו במקום, אמרה: "בעלי והבן שלי נרצחו בידי חמאס. איפה זה מופיע בסרט שלכם?". בתגובה לדבריה, קראו לעברה מספר נוכחים בקהל: "לא אכפת לנו, תתביישי, אנחנו לא רוצים לשמוע".
עם פתיחת ההקרנה, החל מנכ"ל ארגון "עד כאן" אביחי שורשן, שהתלווה לתעסה בנסיעתה להולנד, להקרין באמצעות מקרן נייד את "סרטון הזוועות" על גבי מסך הקולנוע. בעקבות כך הוא נתקל באלימות מצד הצופים באולם, שמנעו את המשך הצגת התיעוד.
שורשן מסר בעקבות התקרית: "הנזק האגבי למדינת ישראל כתוצאה מהסרט השקרי בלתי נתפס. את שטיפת המוח הזו יהיה ניתן לתקן אך ורק באמצעות מהלך מהיר של חשיפת העדים השקריים ועימותם מול האמת. לא נשלים עם התפשטות האנטישמיות באירופה, נמשיך להיאבק".
הבוקר מסר צה"ל את תגובתו הרשמית לסרט, שבו מוצגים ריאיונות עם 24 חיילים וקצינים לשעבר שמאשימים את הצבא בהליך קבלת החלטות שגוי בכל הנוגע לנזק אגבי בתקיפות ברצועת עזה. בתגובה נאמר כי "הסרט מציג תמונה מעוותת, מטעה ולא מציאותית של תהליך תכנון ותקיפת מטרות". לטענת צה"ל, יוצרי הסרט לא העבירו את טענותיהם לצה"ל לבדיקה ולקבלת תגובה לפני הפרסום ואף לא סיפקו עותק של הסרט לאחר הקרנתו. על כן, לצורך בחינת תוכני הסרט, צה"ל הסתמך על סריקה שמסר נציג שנכח בהקרנה פומבית..
בנוסף, בצה"ל טוענים כי "ההוראות המחייבות מבחינות באופן מפורש, גורף וברור בין מחבלים לבין אזרחים בלתי מעורבים בעזה. עוד נמסר: "תהליכי התקיפה בצה"ל מבוססים באופן מוחלט ל הבחנה זו, אוסרים על כיוון תקיפה לעבר אזרחים ומחייבים לצמצם ככל הניתן את אפשרות הפגיעה בהם.
כמו כן, בצה"ל התייחס לטענה שלפיה אישר הצבא תקיפה שבה היה צפוי כי ייהרגו כ-500 אזרחים: "בשום שלב לא נטען ברצינות נגד צה"ל שתקיפה שלו גרמה למספר הרוגים בסדר גודל כזה או קרוב לכך".
צה"ל גם הכחיש את הטענות לפיהן בינה מלאכותית בחרה באופן עצמאי מטרות לתקיפה: "זיהוי מטרות לתקיפה נעשה על ידי קציני מודיעין מוסמכים בלבד, תכנון התקיפה מתבצע על ידי גורמי מקצוע רלוונטיים וההחלטה על תקיפת מטרות מתקבלת בידי מפקדים מבצעיים. ההוראות המחייבות מעולם לא נתנו אישור אוטומטי לתקיפות של מטרות המסכנות מספר קבוע מראש של אזרחים".
בסרט הציגו את מערכת "לבנדר" כמאגר של מטרות מאושרות לתקיפה, אך מצה"ל נמסר כי מדובר במסד נתונים המסייע לחוקרי מודיעין. בנוסף, על פי תגובת צה"ל, ההוראות המחייבות לא מאפשרות להתייחס למתן אזהרת פינוי לאזור מסוים כאל היתר לבצע בו תקיפות תוך התעלמות מנוכחות אזרחים שנותרו בו.
עוד נמסר: "צה"ל לא מתעלם מהתוצאות של תקיפותיו אלא פועל לבדיקתן, גם בהיבטי פגיעה לא-מכוונת באזרחים, וזאת בניגוד לטענה העולה מהסרט. בדיקה זו משמשת להנעת תחקורים של מאות מקרים שהתרחשו בלחימה וכבסיס להפקת לקחים".
לפי הצבא, יוצרי הסרט לא קיימו בתום לב תהליכי אימות ובדיקה של עובדות והצלבת מקורות כמקובל, אחרת היו יכולים לזהות את "הטעויות המהותיות" המוצגות בסרט. עוד נטען כי "הטעויות נובעות מכך שהמרואיינים, המוצגים כמי ששירתו בחיל המודיעין, לרוב מתייחסים רק לשלבים מוגבלים וראשוניים העוסקים במודיעין - ולא לתהליך הרחב בהרבה של תכנון ואישור תקיפות, אשר כלל אינו מצוי תחת אחריות חיל המודיעין, אלא באחריות גופים מבצעיים המנהלים ומבצעים תהליכי תקיפה. בהתאם לכך, ניתן להיווכח כי במקרים מסוימים המרואיינים אף מעלים השערות ותחושות נטולות כל בסיס עובדתי".
תגובת צה"ל מתארת את תהליך תכנון המטרות, מגורמי המקצוע המופקדים על תכנון המצמצם פגיעה באזרחים, דרך יועצים משפטיים הבוחנים תקיפות מתוכננות ועד למפקדים האחראים לאישורן או לדחייתן. על פי התגובה, יוצרי הסרט משמיטים פרטי הקשר הכרחיים להבנת המלחמה בעזה ולהבנת התנהלות צה"ל במהלכה.
בנוגע לטבח 7 באוקטובר, צה"ל טוען כי יובל אברהם ורחל שור "לא נתנו משקל ראוי לסיבות הביטחוניות שבגינן ישראל פעלה בעזה, לאסטרטגיית ההיטמעות המכוונת של חמאס באוכלוסייה האזרחית שהיא סיבת השורש לפגיעה בה, ולאינספור הפעולות והשיטות שנקט צה"ל כדי לצמצם את הנזק האגבי".
עם זאת, נמסר כי "באופן אבסורדי, הסרט מציג את המאמץ החריג ואת רמת הפירוט שצה"ל משקיע בהערכות פגיעה באוכלוסייה במסגרת תקיפה, כאדישות לחיי אזרחים. במציאות, הערכת הפגיעה הצפויה היא דרישה בדין הבין-לאומי, וצה"ל מבצע הערכה זו כדי שמפקדים יוכלו לקבוע אם התקיפה חוקית, להורות על אמצעי זהירות נוספים ולשנות את תכנון התקיפה, או לבטל את התקיפה, וכל זאת על מנת לצמצם ככל הניתן את אפשרות הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים - כפי שמפקדי צה"ל עשו פעמים רבות במהלך המלחמה".
בתוך כך, נמסר: "צה"ל פעל ופועל באנושיות, גם אם יוצרי הסרט עשו כל שביכולתם כדי להסתיר עובדה זאת" וכי "צה"ל פתוח לשמיעת ביקורת כנה על התנהלותו ומייחס חשיבות להפקת לקחים מטענות מבוססות ולשיפור מתמיד של דרכי פעולתו". במקביל, דובר צה"ל אמר כי הצבא "אינו מתנער מתקלות ושגיאות שאירעו במלחמה ואלו אכן קורות בלחימה כה מורכבת. חשדות להפרת הדין, או פקודות צה"ל נבחנים וככל שהדבר מוצדק, מטופלים באמצעות הליכים משמעתיים, חקירה פלילית או צעדים אחרים".
ב"גרדיאן" מגיבים לצה"ל: "הניסיון להציג את המשתתפים כקצינים זוטרים - שקרי"
דובר קבוצת "הגרדיאן", שהפיקה את הסרט, הגיב בחריפות לטענות צה"ל באשר למהימנות המרואיינים, והבהיר כי העיתון עומד באופן מלא מאחורי הטענות. לדברי הדובר, "הניסיון של צה"ל להציג את 24 המשתתפים כקצינים זוטרים - שקרי". בגרדיאן ציינו כי עם המשתתפים נמנים קצינים וחיילים שהיו מעורבים בשלבים מרובים של תהליך הכוונת המטרות ברצועת עזה, לרבות תחומי המודיעין, הביצוע \והאישור הסופי לתקיפות.
בנוסף, בעיתון פירטו את הליך הבדיקה העיתונאי והדגישו כי מדובר היה בתהליך קפדני לאימות מהימנות העדויות. בין היתר, נמסר כי הבדיקה כללה הצלבה מול מסמכים מסווגים שהודלפו, אימות מפורט של תקיפות ספציפיות ואישור הממצאים באמצעות מאגר רחב יותר של מקורות עיתונאיים חסויים שלא הופיעו מול המצלמה. "במהלך שלוש השנים האחרונות ראיינו יחד יותר מ-100 מקורות המכירים היטב את מערכות צה"ל ששימשו במלחמה בעזה, כולל מפקדים בכירים שהיו מעורבים ישירות באישור התקיפות", מסר הדובר.
עוד הדגישו בגרדיאן כי הסרט מתבסס על שלוש שנות דיווח מפורט של העיתון ושותפיו, והוסיפו כי שורה של כלי תקשורת מוערכים - ובהם "ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" ו-AP - אישרו בהמשך את דבר השימוש של צה"ל במערכות מבוססות בינה מלאכותית בלחימה בעזה, וכן את הפחתת השימוש במנגנוני ההגנה לאזרחים.