יום השואה הבינלאומי: כ-46% בעולם מחזיקים בעמדות אנטישמיות
יותר משנתיים אל תוך המלחמה ברצועת עזה, הליגה נגד השמצה מפרסמת נתונים מדאיגים המביעים על עלייה חדה באנטישמיות ברחבי העולם, לצד שחיקה מדאיגה בזיכרון השואה ובתחושת הלגיטימיות של הזהות היהודית במרחב הציבורי. הנשיא הרצוג בכנס הבינלאומי למאבק באנטישמיות: "אנו כושלים בעמידה בהתחייבות שלנו ובחובתנו כלפי האנושות, והאחריות לכך מוטלת על כולנו"
יותר משנתיים לתוך המלחמה בעזה, יום השואה הבינלאומי מצוין היום (שלישי) ברחבי העולם בצל נתונים קשים במיוחד על עלייה חדה ומתמשכת באנטישמיות ברחבי העולם, יותר מ-80 שנים אחרי תום מלחמת העולם השנייה. נתונים שמפרסמת הליגה נגד השמצה (ADL) מצביעים על החמרה ניכרת במצב הביטחוני והחברתי של יהודים במדינות רבות, לצד שחיקה מדאיגה בזיכרון השואה ובתחושת הלגיטימיות של הזהות היהודית במרחב הציבורי.
מהדו"ח עולה כי בשנה החולפת נרצחו 20 בני אדם במתקפות טרור אנטישמיות ברחבי העולם, לצד אלפים רבים של אירועים אנטישמיים חמורים הכוללים תקיפות פיזיות, איומים, השחתת רכוש והסתה גלויה. על פי הנתונים, כ-46% מאוכלוסיית העולם מחזיקים בעמדות אנטישמיות במידה כזו או אחרת - כמעט מחצית מהאנושות.
אחד הנתונים המדאיגים ביותר נוגע לדור הצעיר: 78% מהסטודנטים היהודים ברחבי העולם מדווחים כי הם מסתירים את יהדותם מחשש לפגיעה, הדרה או התנכלות. סקרים שערכה הליגה בארצות הברית ובמדינות נוספות מצביעים על תחושת פחד ממשית בקמפוסים, הנחשבים באופן מסורתי למרחב פתוח וחופשי. בארה״ב לבדה, 55% מהיהודים העידו כי חוו גילויי אנטישמיות בשנה האחרונה, ו-14% אף הכינו תוכניות חלופיות למקרה שייאלצו לעזוב את המדינה.
עלייה באנטישמיות נרשמה בכל שבע הקהילות היהודיות הגדולות בתפוצות. העלייה החדה ביותר תועדה באוסטרליה, שם רמת האנטישמיות גבוהה כמעט פי חמישה בהשוואה לתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר 2023. המגמה הזו, כך לפי הליגה, אינה נקודתית אלא חלק מגל עולמי רחב, המשלב קיצוניות פוליטית, קונספירציות, הכחשת שואה ודה-לגיטימציה של יהודים וישראלים.
יפעת עובדיה-לוסקי, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, ציינה: "יום השואה הבינלאומי מחייב אותנו לא רק להנצחה, אלא למחויבות אקטיבית להגנה על חייהם וביטחונם של יהודים בעולם. ממצאי שנת 2025 מצביעים על החמרה מדאיגה. האנטישמיות הגלובלית אינה תופעה שולית אלא מגמה מתמשכת של הסתה ואלימות שיטתית. לקח מרכזי מן ההיסטוריה הוא הצורך בזיהוי מוקדם של תהליכי דה-הומניזציה ובהתערבות מערכתית בטרם יהפכו לאלימות רחבת היקף. הגיעה העת לעבור מספירת מקרים למאבק אמיתי ואפקטיבי".
במקביל לנתונים הקשים, התקיימו ברחבי העולם אירועי זיכרון לציון יום השואה הבינלאומי. אמש ולאורך כל הלילה הוארו מבנים ואתרים מרכזיים בישראל ובעולם בהאשטאג #WeRemember - “אנחנו זוכרים” - ובאלומות אור צהובות, במסגרת יוזמה בין-לאומית שמוביל זה כעשור הקונגרס היהודי העולמי. בין האתרים שהוארו בעולם: בניין הרייכסטאג ושער ברנדנבורג בברלין. בישראל הוארו, בין היתר, מגדלי עזריאלי בתל אביב, משכן הכנסת, מגדל הפיקוח בנתב"ג, אצטדיון טדי ומשרד החוץ בירושלים. מבני ציבור הוארו גם בצ’כיה, מולדובה, יוון, בלגיה, שווייץ ובמדינות נוספות.
נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בכנס הבינלאומי למאבק באנטישמיות ואמר: "שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בביתו הלאומי היא אנטישמיות - גם אם אתה עומד בראש העיר עם מספר היהודים הגדול ביותר מחוץ לישראל".
עוד הוסיף נשיא המדינה: "כאשר השנאה שבה והופכת לצורה לגיטימית של אקטיביזם פוליטי, כאשר יהודים חשים צורך להסתיר את זהותם ברחובות לונדון ופריז, וכאשר מתפללים יהודים זקוקים להגנה בשבתות - מטורונטו ועד בוסטון, מבואנוס איירס ועד מנצ׳סטר, המסקנה ברורה: אנו כושלים בעמידה בהתחייבות שלנו. אנו כושלים בחובתנו כלפי האנושות. והאחריות לכך מוטלת על כולנו".
לציון יום השואה, המרכז לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת תל אביב פרסם זו השנה החמישית את החוברת "למען מטרה נעלה", הבוחנת יוזמות ופעולות ברחבי העולם לשימור מורשת יהודית, להנצחת השואה ולמאבק בגזענות ובאנטישמיות. מאמר מרכזי בחוברת קובע כי המגמה הבולטת בהנצחת השואה ברחבי העולם בשני העשורים האחרונים, שהתחזקה בשנה החולפת, היא הקמת מוזיאונים ותערוכות העוסקים בסיפורם של חסידי אומות עולם - גיבורים שסיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי להציל יהודים מהשמדה, מהם שהצילו מאות ועשרות אלפים יהודים החיים בינינו כיום חבים להם את חייהם.
לדברי פרופ' אוריה שביט, ראש המרכז, "הזרקור המופנה לחסידי אומות העולם מבורך - כשיעור באנושיות, בהומניזם וביכולתם של יחידים למרוד בעריצות ולעשות טוב. אבל חשוב שסיפורם של חסידי אומות העולם יילמד מתוך הקשר, ולא כטשטוש של העבר. מצילי יהודים היו היוצא מהכלל הנדיר מאוד בתקופת השואה".
ד"ר קרל יונקר, מחבר המאמר ומנהל הפרויקטים של המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו, אמר: "מחנכים צריכים לוודא שתלמידים מגיעים למוזיאונים ולתערוכות שמתמקדים בחסידי אומות עולם רק לאחר שקיבלו הדרכה משמעותית על ההיסטוריה של האנטישמיות, של הנאציזם ושל השואה. נוח יותר למחנכים לעסוק בטובים ולא ברעים, אבל יש חשש ממשי שההתמקדות במצילים תטשטש את המציאות ההיסטורית הקשה".