משרד החוץ על ההסלמה באתיופיה: "בוחנים דרכים להוציא ישראלים"
מתקפה של המורדים בצפון המדינה הובילה להשתלטות על נמלי תעופה ולביטול טיסות - מה שגרם לחסימת האפשרויות לצאת. במשרד החוץ פועלים לחילוץ ישראלים: "עוקבים מקרוב, עדיפות עליונה לביטחונם"

בימים האחרונים פתחו כוחות תיגראי בצפון אתיופיה במתקפה רחבה - שעוררה חשש מהתלקחות מחודשת של מלחמת האזרחים. ההתלקחות הנוכחית מהווה את האיום החמור ביותר עד כה על הסכם הפסקת האש שנחתם ב-2022, כשבאיחוד האפריקני ובאיחוד האירופי קראו לעצירה מיידית של פעולות האיבה ולחידוש השיחות לפני שהאזור כולו יגלוש למערכה אזורית רחבה. ממשרד החוץ נמסר הערב (ראשון) כי נבחנים אפשרויות היציאה של ישראלים מהאזור.
במשרד החוץ ובשגרירות ישראל באדיס אבבה עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות ומובילים מאמצים קדחתניים לחילוץ הישראלים שנקלעו לאזורי הקרבות. ממשרד החוץ נמסר כי "מחלקת ישראלים בחו"ל, מרכז המצב ושגרירות ישראל באדיס אבבה מובילים מאמצים קדחתניים, עוקבים מקרוב אחר מצבם של הישראלים השוהים באזורים שבהם חלה הסלמה ביטחונית בצפון אתיופיה ונמצאים בקשר עם הקבוצות ועם הגורמים הרלוונטיים. אנו בוחנים באופן רציף את אפשרויות היציאה מהאזור בשיתוף עם גורמים מקומיים ובהתאם להתפתחויות ותנאי הביטחון בשטח. משרד החוץ פועל וימשיך לפעול ולסייע לישראלים באזור ככל שניתן, תוך מתן עדיפות עליונה לשלומם ולביטחונם".

שורש ההסלמה הנוכחית נעוץ במתיחות מתמשכת מאז חילופי השלטון באתיופיה ב-2018. עלייתו של ראש הממשלה אבי אחמד עוררה תחילה תקווה רבה לרפורמות - שהובילה אף לזכייתו בפרס נובל לשלום - אך ניסיונותיו לריכוז השלטון הובילו להתלקחות מלחמת אזרחים עקובה מדם ב-2020 מול "החזית העממית לשחרור טיגראי" (TPLF).
באותה מערכה הסתייע השלטון הפדרלי במיליציות אמהריות, ובראשן "פאנו". אולם, לאחר הסכם השלום ב-2022, החליט ממשל אבי לפרק את המיליציות האזוריות - מה שגרם למיליציית פאנו ולגורמים נוספים להפוך מבעלי ברית של הממשל ליריביו המרכזיים ולהתחיל בלחימה נגדו. כעת, הלחימה מגיעה לשיא חדש בעקבות הכרזה על ברית צבאית חדשה של שבעה ארגונים חמושים בהובלת TPLF, שמטרתה להפיל את הממשל הפדרלי ולהקים ממשלה זמנית.
ברית זו מסמנת את האיום החמור ביותר עד כה על יציבות הסכם הפסקת האש מ-2022. במסגרת ההסלמה, סגן מנהיג המורדים הטיגראים, עמנואל אספה, הצהיר כי כוחותיו פועלים בשיתוף פעולה עם מיליציות מקומיות נוספות ונמצאים ב"מצב של מלחמה כוללת".
מנגד, צבא אתיופיה טען בהודעה רשמית כי בלם את המתקפות והסב לאויב מאות נפגעים. ברקע הדיווחים על קריסת מדפי המזון, מחסור בתרופות וחשש ממצור ממושך בערים הסמוכות לגבול, קראו באיחוד האפריקני ובאיחוד האירופי לעצירה מיידית של פעולות האיבה מחשש שהאזור כולו יגלוש למערכה רחבה.

