משפחות חטופים מול מעון רה"מ: "לא יהיה לנו חג ומועד בלעדיהם"

בערב ראש השנה - למשפחות החטופים אין חג: 48 חטופים מוחזקים בשבי חמאס בעזה כבר 717 ימים, וגם את החג הזה הם לא יזכו לחגוג. בני משפחות חטופים ופעילים למען השבתם ערכו הערב (שני) תפילת מנחה מול מעון ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים, והציבו במקום שולחן "אין חג", לציון 717 ימים שיקיריהם בשבי. ממטה המשפחות נמסר: "לא יהיה לנו חג ומועד בלעדיהם - לא תהיה לעם ישראל תקומה. נשב לשולחן הריק הערב מול מעון רוה״מ, עם ישראל כולו לצידנו. רק העם יחזיר את החטופים".

בפוקס ניוז דווח הערב מפי בכיר בממשל האמריקני כי חמאס העביר מכתב לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וביקש ממנו ערבויות אישיות להפסקת אש של 60 יום ברצועת עזה, בתמורה לשחרור מיידי של מחצית מהחטופים. המכתב נמצא בידי הקטרים, ויועבר לטראמפ בהמשך השבוע.

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2509221920' autoplay='0' credit='מטה משפחות החטופים' desc='המשפחות בתפילה מול מעון רה"מ' poster='' kid='1_2bvc50du' duration='12']

מוקדם יותר הערב פרסם חמאס סרטון חדש של החטוף אלון אהל, שנחטף ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה ומוחזק כבר 717 ימים בשבי בעזה. ממשפחת אהל נמסר: "המשפחה שלנו רועדת וכואבת לאחר פרסום הסרט של אלון ע״י החמאס. ניכר שאלון מאבד את ראייתו בעין ימין והוא רזה ומבוהל. אנו דורשים שכתנאי לכל מו״מ וסיוע נוסף לחמאס רופאי עיניים יבדקו את אלון ויטפלו בו".

עוד הוספו עידית וקובי אהל, הוריו של אלון: "ערב ראש השנה, בימי תשובה אלו גורל חייהם של יהודים צעירים, אזרחי ישראל, נמצא כעת בידי ראש הממשלה והקבינט. אל תשברו לעם ישראל את הלב. הבשורה הלאומית החשובה ביותר כעת היא השבת אלון וכלל החטופים לבתיהם. תוכן הסרטון הוא בגדר טרור פסיכולוגי ואנו מבקשים לא לשתפו".

בסוף השבוע פורסמו הדברים שאמר שורד השבי עידן אלכסנדר, שדיבר לראשונה מאז שוחרר משבי חמאס לפני ארבעה חודשים, באירוע ששל FIDF, ארגון ידידי צה"ל בארצות הברית. הוא סיפר כי בחודש הבא הוא יחזור לישראל וישוב לשירות בצה"ל - והוסיף: "בזמן שאני חופשי, רבים אחרים עדיין בשבי. הסיוט שלהם ממשיך. המשפחות שלהם עדיין מחכות. אנחנו לא יכולים לשכוח אותם. אנחנו לא יכולים לעצור עד שכולם יהיו בבית".

בסוף השבוע נשאה דברים גם שורדת השבי נעמה לוי, באירוע של "Hostage Aid Worldwide" במסגרת העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, וסיפרה על התנאים בשבי: "הוחזקתי בתנאי מחייה בלתי נסבלים, ובפחד מתמיד שכל רגע עלול להיות הרגע האחרון שלי. 477 ימים בהם כל דקה הרגישה כמו נצח. הזמן בשבי ישאר חרוט בגופי ונפשי לשארית חיי. כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. החזירו את כולם הביתה - עכשיו".