הזיכרון שנמחק מ"מיגוניות המוות": "מוחקים את ההיסטוריה"

ב-7 באוקטובר הפכו המיגוניות המפויחות בכביש 232, שבהן נרצחו עשרות צעירים וצעירות, למלכודות מוות, ולעדות לטבח הנורא שבוצע בהן, אך הערב (ראשון) פורסם במהדורה המרכזית כי בעקבות החלטה אטומה - הראיות האלה פשוט נצבעו בלבן - ונעלמו לחלוטין.

במהלך הימים שאחרי הטבח המיגוניות זוכו על ידי צוותי זק"א, והפכו לראיות מוצקות לזוועות שקרו שם. משפחות הגיעו להתייחד עם יקיריהן שנרצחו, ובעבור השורדים זה היה הזיכרון היחיד מהיום שבו כמעט איבדו את חייהם. אלא שחברת נתיבי ישראל, האחראית על התחזוקה בכביש, החליטה לצבוע את המיגוניות בצבע לבן נקי, למחוק את הראיות ואת הזכרונות, מבלי לשתף את משפחות השכולות או את השורדים שלא הצליחו להגיע לשם עדיין כי הם עדיין בשיקום, או כי זה עדיין קשה להם.

בנתיבי ישראל גם לא הודיעו על כך לאף אחד, ולא בדקו עם מנהלת "תקומה" שאולי תרצה לשמר את המיגוניות כאתר הנצחה, כמו בקיבוצי העוטף שם מעוניינים להשאיר בתים בודדים שרופים, או כמו שאנחנו מכירים מפולין ומאתרי טבח שנשמרו עד היום ומזכירים את זוועות השואה.

המשפחות השכולות זועמות, וכמה מהן אמרו היום כי "מוחקים את ההיסטוריה ומנסים להעלים ראיות". כשפנינו היום לחברת נתיבי ישראל, בכיריה בחרו להגיד למשפחות השכולות הכואבות שהן מתקטננות ושאלו: "מה הן מצפות עכשיו – שנביא עוד 40 מחבלי נוחבה לזרוק שם רימונים?".

בתגובה הרשמית של נתיבי ישראל נמסר: "החברה ניצלה את ימי ההפוגה בעת חזרתם של החטופים לארץ, ופעלה לשיקום והשבה של צירי הנגב המערבי שכללו בין היתר שטיפה וצביעת חלק מהמיגוניות על הציר. כמו כן, כחלק מתוכנית שיקום העוטף של משרד התחבורה, תקים חברת נתיבי ישראל גל-עד זיכרון לנרצחים באזור המיגוניות".