נתניהו בטקס הממלכתי בהר הרצל: "נזכור שאחים אנחנו"

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה: מדינת ישראל מתייחדת היום (שלישי) עם זכר 24,213 הנופלים והנרצחים במערכות ישראל ובפעולות האיבה. בשעה 11:00 נשמעה צפירת דומייה של שתי דקות, ואחריה החלו טקסי הזיכרון ב-52 בתי העלמים הצבאיים וטקס האזכרה הממלכתי בהר הרצל. עוד קודם לכן, ב-08:30, התקיים מעמד הקראת שמות חללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל, וב-13:00 ייערך טקס האזכרה הממלכתי לזכר חללי פעולות האיבה. מחאות תועדו בבתי העלמין הצבאי ברחבי הארץ, ובבית העלמין בבאר שבע התפתחו עימותים אלימים בין משפחות שכולות, לקראת הגעתו של השר בן גביר למקום.

מיום הזיכרון שעבר נוספו לרשימת הנופלים 59 חללים, ועוד 86 נכים שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל. בשנה החולפת נרצחו 31 אזרחים בפיגועים, ובסך הכל מראשית הציונות ב-1860 ועד היום נרצחו 4,255 אזרחים בפעולות האיבה.

בטקס הממלכתי בהר הרצל נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני חלק מכם, חלק ממשפחת השכול. אני מכיר את העצב והיגון, את הגאווה והגעגועים. ואני מכיר את הרצון שלנו, המשפחות, להנציח את זכרם של יקירינו, אהובינו, שמסרו נפשם עבורנו, עבור המדינה שלנו ועבור העם שלנו".

"אחד משיאי השירות הצבאי המרשים של רב-סרן בר פלח זיכרונו לברכה, מחטיבת הנח''ל, היה הביקור שלו באתרי השואה בפולין. אחרי שביקר בעיירה שבה נקברו יחד מאות תינוקות יהודים. אמר בר: 'נשבעתי לעצמי – העם היהודי לא יעבור זאת שוב. לא כל עוד צה''ל מוכן. לא כל עוד אני כאן'. בר לא כאן. הוא נפל לפני שבעה חודשים בקרב מול מחבלים. אבל רוחו האיתנה איתנו במלוא עוצמתה".

"אחי גיבור - כך נקרא מיזם ההנצחה לרב-סרן בר פלח. 'אחי גיבור' - כדי לשמר את ערכיו של בר בקרב בני הנוער: אהבת המדינה, נתינה לעם ושירות צבאי ללא חת. 'אחי גיבור': אחווה - וגבורה. השנה יותר מתמיד, ביום הזיכרון לגיבורי האומה נזכור שאחים אנחנו: יהודים, דרוזים, מוסלמים, בדואים, נוצרים, צ'רקסים. אחים לשירות, אחים לנשק, אחים לדם".

"כלוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל, איבדתי אחים לוחמים: זוהר ליניק מיהוד, חיים בן יונה מקיבוץ יחיעם ודוד בן חמו מבאר שבע שמת בזרועותיי. כעבור כמה שנים איבדתי את אחי הבכור יוני, שנפל בראש לוחמיו שנחלצו לשחרר את החטופים באנטבה".

"התרגשתי אתמול לראות את האלוף יוסי בן-חנן, גיבור ישראל בעל עיטור העוז, ליד קברו של אחי. לפני 50 שנה, במלחמת יום הכיפורים, בקרבות ברמת הגולן, חילץ יוני את יוסי שנשאר פצוע בשטח, למרגלות המוצב הסורי תל שמס. על כך קיבל יוני את אות המופת. יוסי בא אתמול לקברו של יוני אחי, עם בתו – לה קרא יוני. 'צר לי עליך אחי יהונתן, נעמת לי מאוד'".

"כך דואבות כל המשפחות שלנו על יקירינו שנפלו. 'דלפה נפשי מתוגה' אומר משורר תהילים. משפחה משפחה וייסוריה. אבל תמיכת העם נותנת לנו כוח להיאחז בחיים, להתגבר על אובדן אחים ובנים. ומשפחות השכול מצידן, בגבורת הנפש שלהן, מחזקות את רוח העם".

"רוח זו מלווה אותנו ב-75 שנות עצמאותנו, ואין לה ביטוי כאוב יותר, נשגב יותר, מסיפורה המטלטל של משפחת ליכטנשטיין. שלושת בניה, שלושה אחים נפלו במערכות ישראל. הבן הראשון, יעקב, ליווה שיירות לירושלים הנצורה במלחמת השחרור, הוא נפל בהר הזיתים, תשעה ימים לפני הקמת המדינה. הבן השני, אבנר, נפל באותה מלחמה בחזית ארמון הנציב. הבן השלישי, אלי, השתתף במלחמת ששת הימים, ושנה אחר המלחמה – בשובו משירות מילואים ברמת הגולן הוא נפל בתאונת רכב. שלושת האחים היו נכדיו של זאב אלימלך ליכטנשטיין, שנרצח בפרעות תרפ"ט בחברון".

"לנוכח כובד היגון על נפילת הבן הראשון, אמרו ההורים, יהושוע וחנה: "יעקב נפל כגיבור, נמשיך במאבק עד הניצחון". לאחר שהיגון הוכפל עם נפילת הבן השני, אמרה המשפחה: "כל משפחתנו תוסיף ללחום עד הניצחון". לאחר שהיגון שולש עם נפילת הבן השלישי, אלי, אמר יהושע האב, אז כבר בסוף ימיו: "יש לאסוף כוח, יש להתגבר". שלושה אחים שנפלו – והשאירו מורשת משפחתית מופלאה: הקרבה עילאית של הבנים, גבורה עילאית של ההורים. גבורת הרוח הזאת, היא שמעניקה לנו במהלך הדורות, את היכולת לגבור על אויבינו, ואת היכולת להמשיך לבנות את מדינתנו".

"ביאליק כתב: "היה איש ואיננו". אבל עבורנו, עבורנו המשפחות יקירינו תמיד איתנו. הם חיים בתוכנו, והם חיים בלב העם. וכולנו, כולנו חיים בזכותם. לאחינו הפצועים אני מאחל החלמה שלמה. צפיתי בהתרגשות בסרטון על קצין הצנחנים נדב וינברג, שנפצע קשה בפיגוע בעיר דוד לפני חודשיים. למרות הפציעה שלו, הוא חתר למגע, פגע במחבל, והציל את משפחתו. נדב היטלטל בין חיים ומוות. בבית החולים כאן, ביקרנו אותו, אבל בפלא הוא השתקם, וכשהוא הגיע למסדר של חייליו בכותל המערבי - הם הריעו לו ממושכות. הם הריעו לו כאחים, בלב ובנפש".

"זאת הרוח האמיתית של העם שלנו. יחד נעמוד כאחים - ונשיב את אחינו אורון, הדר, אברה והישאם. יחד נעמוד כאחים - ונבטיח את עצמאותנו מדור לדור. יחד נעמוד כאחים, ונרכין ראשנו בהוקרה אין קץ לגבורת הנופלים, ולתעצומות הנפש של משפחותיהם. יהי זכרם הקדוש של אחינו ואחיותינו, גיבורינו האהובים, נצור בלב האומה לעד".

בטקס הקראת שמות החללים בהיכל הזיכרון בהר הרצל אמר שר הביטחון גלנט: "213 לבנים דוממות. שורות, שורות. 24,213 שמות. רבים, רבים מדי. גם השנה נוספו שמות חדשים אל כותל הזיכרון, ומאחורי כל שם רגעים וזיכרונות, אהבות ואכזבו, חלומות שהיו - וכבר לא יתממשו. סיפוריהם של הנופלים מכל שדרות העם הם סיפורה הייחודי של המדינה, סיפורו של צבא ההגנה לישראל".

"במהלך עשרות שנות שירותי כמפקד וכלוחם, איבדתי חברים לנשק - מפקדים, פקודים ועמיתים", הוסיף גלנט, "דמותם מלווה אותי בכל יום, ויותר מכל ביום הקדוש הזה. שניים מהם אבקש להזכיר כאן: הראשון הוא מפקדי וחברי, אלוף משנה אורי טאיץ, שנפל כמפקד שייטת 13, עת הייתי אני מפקד פלגת לוחמים. אורי שירת בכל תפקידי הפיקוד בשייטת, עד שמונה למפקדה".

"בסוף חודש יולי 1987 יצאה השייטת תחת פיקודו של אורי למבצע התקפי כנגד יעדי מחבלים מדרום לצידון. אורי פיקד על המבצע מכלי השיט של השייטת, ואני, תחת פיקודו, פעלתי כמפקד הכוח התוקף בשטח. המבצע בוצע בהצלחה: עשרה מחבלים חוסלו במארב שביצענו, ולכוחותינו לא היו נפגעים. למחרת המבצע ולקראת התחקיר הראשוני, יצא אורי בשעת צהריים לריצה ושחייה בחוף השייטת בעתלית. כתוצאה ממכת חום, איבד אורי את הכרתו וטבע במהלך השחייה. אורי נפל תשעה חודשים לאחר שמונה למפקד השייטת. הוא היה בן 36".

"משפחתו וחבריו איבדו את אורי, השייטת איבדה את מפקדה, ומדינת ישראל איבדה את אחד מטובי בניה. כחודש לפני שנפל, היה אורי הסנדק בברית של מיכאל בני, שלימים היה גם הוא לוחם וקצין בשייטת 13. כשבגרו בנותיו של אורי, מאיה ועומר, שירתו גם הן באותה שייטת".

"20 שנים בדיוק לאחר נפילתו של אורי, איבדתי חבר נוסף. רב סמל ראשון אהוד אפרתי ז"ל. אהוד, לוחם סיירת הצנחנים במילואים, נפל בקרב עם מחבלים בסתיו 2007 ברצועת עזה, תחת פיקודי כאלוף פיקוד הדרום. במהלך מבצע בדרום הרצועה, נתקלו אהוד וחבריו בחוליית מחבלים. בחילופי האש נפגע אהוד קשה ומת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן".

"עם משפחתו של אהוד - משפחת אפרתי - יש לי קשר ארוך שנים. אחיו יואב היה לוחם בשייטת. הוריו, אבישי ז"ל ונירה תבדל לחיים ארוכים היו שכניי וחבריי בזיכרון יעקב, ואלמנתו מירי היא אחותם של חנוך ואמיר, גם הם לוחמים בשייטת 13. אהוד היה איש שורשי, אב לשלושה, איש משפחה למופת. חקלאי חרוץ, לוחם בסיירת הצנחנים, בסדיר ובמילואים, אוהב ארץ ישראל ונופיה".

"אני זוכר היטב את שיחת הטלפון הכואבת ממפקד אוגדת עזה, צ'יקו, שבישר לי על נפילתו של אהוד. מאז אותו יום קשה, מסלול חייה של משפחת אפרתי, נקשר בקשר נוסף, למסלול חיי שלי. אורי ואהוד - שני לוחמים, שני אוהבי הארץ הזאת, שחסרים כל-כך לאוהביהם, וחסרים גם לי".

"בני המשפחות השכולות, אתם שבכל יום אוזרים מחדש את תעצומות הנפש, זוקפים ראש ודבקים בחיים, מהווים עבורי מקור עוצמה ומקור השראה. גם היום כמו תמיד, אנו זוכרים את יקיריכם, רעינו הנופלים, וממשיכים לפעול מתוך מחוייבות עמוקה לדרך בה פסעו".

לסיום אמר שר הביטחון: "אזרחי ישראל, בעוד כשעתיים נעמוד יחד, לשתי דקות ארוכות, בבתי העלמין ברחבי הארץ, ונזכור את אחינו ואחיותינו שנפלו. ביום הקדוש הזה, כשר הביטחון, אני שב ומבקש מאזרחי ישראל כולם, להשאיר את המחלוקת מחוץ לבתי העלמין, לשמור על קדושת היום, ולכבד את זכר הנופלים. יהי זכרם של חללי מערכות ישראל ברוך ונצור בליבנו לעד".

מוקדם יותר הבוקר נערך במטה השב"כ טקס זיכרון לחללי השירות, במעמד המשפחות השכולות, ראשי השב"כ לשעבר, חברות וחברי מטה שב"כ ועובדות ועובדי הארגון. ראש השב"כ רונן בר נשא דברים ואמר: "בשב״כ, יום הזיכרון מקבל משמעות נוספת - כובד האחריות מקבל מימד נוסף. החתירה היום יומית לכך שעמודת שמות הנופלים האינסופית תיעצר - מוטלת עלינו. והיא מחייבת אותנו לערנות, ליוזמה, להתקפיות ולמצוינות. בשירות, התרגום של המשפט 'במותם ציוו לנו את החיים' הוא 'בנופלם העבירו לנו את המשמרת'".

"וזו אכן משמרת מורכבת", הוסיף בר, "מחלוקות קשות מאוד מבית, התפתחות של איומים חדשים מבחוץ, תחושה של התלכדות זירות והתגברות האתגרים. אבל זו היא גם התקופה שבה השירות נמצא במיטבו. הנבחרת שנמצאת כאן - נשות ואנשי המודיעין, הטכנולוגיה, הסיוע, המשפטנים, הרכזים, החוקרים, הלוחמים ואנשי האבטחה, כאילו נולדו למציאות הזו. והם עושים את זה מתוך תחושת שליחות, אהבת המדינה, כמגן ולא ייראה".

עוד אמר ראש השב"כ: "לכל אלו מחוץ, אשר מייחלים להתרחבות השסע מבית ואפילו מנסים לסייע בכך ובוחנים אותנו בפעולות טרור, בהסתה ובירי תלול מסלול, לא הייתי ממליץ לבנות על כך ולא הייתי ממליץ לאתגר את הנבחרת. הם יפגשו בה במחנות שלהם, בבתים שלהם ובשרתים שלהם. בזכות המורשת שהשאירו לנו הנופלים, בזכות הרעות, בצדקת הדרך, מערכת הביטחון הייתה ותיוותר אגרוף קפוץ ודרוך, שאינו שש אלי קרב אבל נכון אליו, ומוכן להכות בעוצמה בכל מקום אליו יידרש".

אמש ב-20:00 נשמעה ברחבי הארץ צפירת דומייה של דקה אחת, ואחריה התקיים הטקס המרכזי ברחבת הכותל המערבי במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג והרמטכ"ל הרצי הלוי. הרצוג התייחס בנאומו לשסע הפנימי בחברה הישראלית ולחשש מעימותים ביום הזיכרון: "הצפירה השנה, קריאת הצופן הישראלית כל כך, היא קריאת השכמה לכולנו. מחיר המחלוקת הפנימית כבד, כבד מאוד. במקום הקדוש הזה, בו נשבעים להגנת המולדת רבים מחיילינו, זה הזמן לשוב ולהתחייב: יש לנו צבא אחד ומדינה אחת. צה"ל ומשרתיו מוכרחים להישאר מחוץ לכל מחלוקת. כולנו, מכל גווני העם, חייבים למצוא את המאחה והמאחד בינינו. ולא רק בבתי העלמין".

"עלינו לבסס את ברית החיים, להתחייב לאחדות ישראל, לנצח ישראל, למדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. חלקה תשע וכל בתי העלמין הצבאיים משקפים לנו היטב כי גיבורינו הנופלים לאורך השנים, יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים וצ'רקסים, נשים וגברים, עולים וותיקים, מכל רחבי הארץ, מכל האמונות, הדעות ותפיסות העולם, מסרו את נפשם מתוך דבקות בהכרח הקיומי העמוק - לבנות יחד, בשותפות, עוד ועוד קומות בביתנו הישראלי. עלינו לעשות הכול, הכול!, כדי לשמור על הבית המשותף הזה. להתווכח ולחלוק, כמו תמיד, עם כל הלהט והנשמה, אבל לאהוב כאחיות ואחים, כי עם אחד אנחנו".

לאחר מכן נשא דברים הרמטכ"ל הלוי: "אני מייחל כי ביום הזה, שהוא מעל לכל זמן, נהיה נאמנים למורשתנו ונתמסר אך ורק להתייחדות עם זכרון הנופלים ועם כאבנו על לכתם. מעל לכל זמן, ומעבר לכל מחלוקת. המחלוקת היא אולי המתנה היפה ביותר שהעניק העם היהודי לאנושות. בנתיבי השכול והכאב, אני פוגש משפחות מכל חלקי החברה ומכל קשת הדעות והאמונות; בכל מפגש מצאתי תמיד מכנה משותף. מתוך אחריותנו להגן על זכר הנופלים, נניח מחר את ענייני השעה מחוץ לבתי העלמין. נאפשר למשפחות, למפקדים ולחיילים להתאחד בשבועתם הקדושה ולכבד את זכר הנופלים".

במשטרה הודיעו כי לקראת טקס יום הזיכרון בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב, בין 10:30 ל-12:30, ייחסמו רחובות המובילים לבית העלמין והצירים מסביב לתנועת כלי רכב:
• החל מהשעה 05:00 בבוקר לא תתאפשר פנייה שמאלה מרחוב משה סנה לבית העלמין מכיוון דרום לכיוון מערב.
• החל מהשעה 08:00 בבוקר לא תתאפשר פנייה שמאלה מרחוב בני אפרים (צומת הפיל) לכיוון קריית שאול - בית העלמין האזרחי.
• החל מהשעה 09:30 בבוקר לא תתאפשר כניסה לחניון המרכזי בבית העלמין קריית שאול.
• החל מהשעה 10:40 בבוקר ייחסמו העליות למחלף הכפר הירוק מכביש 5 ממערב וממזרח ולא תתאפשר תנועה לכיוון רחוב משה סנה.

חניית כלי רכב לא תתאפשר בתחומי בית העלמין החל מ-09:30. מהמשטרה נמסר כי "ציבור הנהגים מתבקש להחנות בחניונים סמוכים של אקספו ת"א (מרכז הירידים), היכל שלמה וסינמה סיטי גלילות ולהיעזר בהסעות שייצאו מן החניונים אל הכניסה לבית העלמין הצבאי או בתחבורה ציבורית שתתנהל כסדרה".