אות חיים מגלי וזיו: "הם מוחזקים בנפרד ונמצאים בסכנה"
"דורון, אביהם של גלי וזיו - שלא מדבר - בכה. פשוט בכה", אמרה בכאב מכבית מאייר, דודתם של התאומים שנחטפו מכפר עזה ב-7 באוקטובר, אחרי שהמשפחה קיבלה מהם אות חיים: "הם מוחזקים בנפרד בשבי. באתי לכנסת כדי להתחנן עליהם". אחיהם התראיין במהדורה המרכזית ואמר: "אנחנו לא יודעים מה מצבם, ייקח זמן עד שיתשאלו את מי ששבו"
שעות לאחר שמשפחתם של התאומים החטופים גלי וזיו ברמן הודיעה כי התקבל מהשניים אות חיים ראשון אחרי 494 ימים ימים בשבי בעזה, דודתם מכבית מאייר זעקה היום (שלישי) בוועדה לביטחון לאומי בכנסת: "הם עדיין בחיים - והם צריכים לחזור בחיים. זאת החובה שלכם". היא סיפרה בכאב כי אביהם של התאומים, דורון, "שלא מדבר, בכה. פשוט בכה. סיפרתי לו שאני נוסעת לכנסת כדי להתחנן על החיים שלהם". אחיהם של התאומים, לירן, התראיין הערב במהדורה המרכזית ואמר: "אנחנו לא יודעים מה מצבם, ייקח זמן עד שיתשאלו את מי ששבו". הוא הוסיף: "הציפייה שלי היא להמשיך בכל מחיר את העסקה ולעבור לפעימה השנייה".
"מהרגע ששחררנו את הידיעה אנחנו מוצפים", אמרה מאייר בוועדה, "מוצפים בהודעות אינסופיות מאנשים במדינה הזאת שלמדו להכיר את גלי וזיו דרכנו וכולם כותבים לנו כמה הם מאושרים וכמה החזרנו פעימה ללב ונשימה לריאות וזה גם קורה לנו, אבל באותה נשימה אנחנו יודעים בידיים של מי הם נמצאים. אנחנו לא צריכים עדויות וסרטונים כדי להבין איזו סכנה נשקפת לחיים של גלי וזיו כשהם עדיין בחיים וצועקים שם 'הצילו'".
היא זעקה בוועדה: "אני מדברת בקול של אחות שלי, שלא מדברת בתקשורת ולא נחשפת ציבורית, ואני מדברת בקול של אבא שלהם, דורון. הוא לא מדבר, אבל היום כשבאתי אליו בבוקר, סיפרתי לו שאני נוסעת לכנסת כדי להתחנן על החיים שלהם כי הם בחיים. קיבלנו אות חיים ראשון וממשי מאז הימים הראשונים שהשבויות מכפר עזה חזרו. הם לא ביחד, בפעם הראשונה בחיים שלהם הפרידו אותם על אדמת עזה הארורה, ודורון שלא מדבר, בכה. פשוט בכה".
מאייר אמרה לסיום: "באתי לפה היום כדי לספר לכם שהם עדיין בחיים. והם צריכים לחזור בחיים. וזאת החובה שלכם להחזיר לטלי, אחות שלי, את הבנים שלה ולדורון. כל עוד הוא בחיים. יש לי רשימות שאני מסתובבת איתם של חטופים וחטופות שחזרו וגלי וזיו הם מספר. אני מדגישה בצהוב את מי שחזר ואני רוצה כבר להדגיש בצהוב גם את גלי וזיו ואת כולם. העסקה הזאת צריכה להיות עד החטוף האחרון לא כמונח, אלא מתי החטוף האחרון יהיה על אדמת הארץ".



גלי וזיו, בני 28, נחטפו מקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר. במשפחתם אמרו כי הם בחיים ושהו בקרבת חטופים אחרים ששבו. עוד נמסר כי ככל הידוע הם אינם מוחזקים יחד. בספטמבר אשתקד, ביום ה-340 למלחמה, ציינו במשפחתם את יום ההולדת ה-28 של התאומים.


שלשום הודיעה משפחתו של החטוף אלון אהל כי קיבלה ממנו אות חיים - אחרי 492 ימים בשבי: "התבשרנו היום, שמיום חטיפתו אלון מוחזק במנהרות בעזה ביחד עם חטופים שהשתחררו לאחרונה. אנו שמחים ונרגשים לדעת שאלון בחיים, אך אנו גם ממוטטים ומזועזעים מהמצב הפיזי והנפשי הקשה בו אלון נמצא וההתעללות שהוא ויתר החטופים עדיין עוברים. אלון שרד את התופת עד כה, אבל אין לו זמן. אסור לדחות את שחרור החטופים. כולם הומניטריים.
אביו קובי אמר לחדשות 13: "הוא כבול בשלשלאות ברגליים ופצוע בעין מרסיס. צריך להוציא את כולם היום. הם חיים בתת-תנאים, אי אפשר לחכות". על הטענות של סביבת נתניהו על כך ש"לא ידעו" על ההרעבה הוא אמר: "לא מקבל את זה"

אמש נחשף כי בעקבות שובם של חטופים מהשבי במסגרת העסקה התקבלו אותות חיים גם מהחטופים נמרוד כהן, אליה כהן ואלקנה בוחבוט. למשפחתו של אליה כהן נמסר שבדומה לחטופים האחרים הוא כבול בשלשלאות ופצוע ברגליו מאז 7 באוקטובר, ולא יודע שבת זוגתו ניצלה בשבת ההיא. למשפחתו הוא מסר דרך אחד החטופים שחזרו כי הוא מתגעגע ורוצה לחזור הביתה. למשפחתו של החייל החטוף נמרוד כהן נמסר כי הוא ככל הנראה מוחזק במנהרות בתנאים קשים ושוהה עם חטופים נוספים.
אות חיים ראשון מאז 7 באוקטובר התקבל גם מאלקנה בוחבוט, שבאותה שבת תועד בזמן חטיפתו על ידי מחבלי חמאס, ומהשורדים ששבו נמסר כי הוא עם ישראלים אחרים בשבי ובמצב גופני ירוד. רוחמה, אמו של אלקנה, התראיינה במהדורה המרכזית ואמרה: "סיפרו לנו כי אחד השבים ישב עם אלקנה שנה וחודשיים. אנחנו מתרגשים מאוד, כי יש לו בטח מה לספר לנו. הם ישבו יחד כל היום - הוא בטח מכיר את הבן שלי יותר טוב ממני. הבנו שהחטוף ששב מעוניין לדבר איתנו ושיש לו מסרים עבורנו ואנחנו מחכים. כרגע אנחנו יודעים שהוא חי, הם היו שלושה ונשארו שניים אחרי שהפרידו ביניהם - העיקר שהוא לא לבד".
"הבנתי שהם מדי פעם רואים טלוויזיה", אמרה רוחמה והמשיכה: "לפעמים המחבלים היו אומרים להם אם דיברנו עליהם או לא. לא הופענו מול המצלמה כי מאוד חששנו לאלקנה ולא רצינו להבליט אותו יותר מדי. זאת הייתה הדרך שלנו לשמור עליו. כששמעתי שהשבים שחזרו אמרו שזה מה שנתן להם את הכוח וזה חיזק אותם שהם ראו את המשפחות - אמרתי אוי ואבוי לי, שלא יחשוב שנעלמנו".