המלחמה ב"פייק ניוז": חנן כהן הוא הישראלי שנלחם בשמועות ברשת

"זהירות, שיטת שוד חדשה", "לא לענות לקידומת 072", "הלימון מרפא סרטן" - אלה רק חלק ממאות ואלפי השרשורים שמופצים מדי יום במייל, בפייסבוק ובווטסאפ. מעבר לזיבול הנוראי בקבוצות השונות שכבר מזמן השתקנו, השרשורים האלה בעיקר יוצרים לא מעט בלבול, לעתים אפילו חרדה. האם זה נכון? מה צריך לעשות? למזלנו, יש מי שעובר על השרשורים המזבלים, בודק את אמיתותם והכי חשוב - ממליץ לנו כיצד לפעול לגביהם, ואת זה הוא עושה הרבה לפני ש"פייק ניוז" הפך למושג שגור.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

[brightcove_iframe video_id='news-domestic-internal-038' autoplay='0' credit='' kid='1_gaiz6bwv' duration='82']

"המטרה שלי היא לסייע לאנשים שמקבלים דברים בווטסאפ ובפייסבוק לדעת אם להעביר אותם הלאה", מספר חנן כהן, מפעיל אתר האינטרנט "לא רלוונטי", בו הוא עובר על השרשורים שרצים ברשת וקובע את מידת האותנטיות שלהם. "אני מקבל בקשות לברר אם זה נכון או לא, מבצע בדיקה ואז אני מפרסם את זה באתר עם המלצה האם להעביר או לא להעביר הלאה".

כבר 14 שנה שכהן מנהל את האתר מביתו בקיבוץ העירוני תמוז שבבית שמש, ולמרות שמאז הוא הספיק לבדוק מאות שרשורים, שרובם הופרכו, הוא עדיין משוכנע שאנשים לא מפיצים את השקרים ברשת מתוך כוונת זדון. "האמונה שלי היא שאנשים בבסיסם הם טובים ורוצים לעשות טוב בעולם", הוא מסביר. "אנשים מפיצים שמועות עם היבט מוסרי. הם לא חושבים שזה יכול לעשות נזק - הם מנסים לעזור".

אמנות ההפרכה

למרבה הצער, יש בכל זאת לא מעט גורמים שמנסים לנצל את ההיענות הכמעט אוטומטית שלנו להנחייה "שתפו". כך למשל, הודעה שהתחזתה להודעה רשמית מטעם חברת תנובה ומשרד הבריאות הזהירה בעבר מפני קיומו של נגיף קטלני בקרטוני החלב של החברה. "בשבוע האחרון חלה תקלה חמורה במפעלי 'תנובה' ברחבי בארץ אשר גרמה להכנסת הנגיף RNA הקטלני למיכלי פיסטור החלב", נכתב בהודעה הפיקטיבית.

על אף שהיא לא נכתבה בנוסח הרשמי של הודעות מסוג זה, בתחתית ההודעה נכתב: "אנא הפיצו לקרוביכם בהקדם האפשרי", ובסופה אף היו חתומים משרד הבריאות ומנכ"ל תנובה. זה הספיק כדי להלחיץ לא מעט לקוחות. כדי להפריך את ההודעה פנה כהן לתגובה רשמית של החברה, שהכחישה את הדברים.

ההמלצה של כהן לגולשים שלו הייתה שלא להעביר את ההודעה הלאה. הוא העריך כי מדובר בהודעה שנכתבה כדי לפגוע בתנובה. "הודעות מסוג זה הן תוצאה של אי הבנה או עיוות של הודעה קיימת או שמועה שנוצרת מחיבור שגוי של כמה פרטים", הסביר.

סריקה זריזה של ההודעות שמעלה כהן לאתר שלו מראה די בבירור כי מרבית השרשורים שרצים ברשת כוללים מידע שאינו מדויק, בלשון המעטה. כך, למשל, לא נדרשה בדיקה מעמיקה מדי כדי לגלות שלשרשור "מי שאוכל במקדונלד'ס מממן את החמאס" אין כל אחיזה במציאות, או השמועה שפייסבוק החלה לגבות כסף בתמורה לשמירה על הפרטיות אינה נכונה.

עם זאת, כהן מתעקש להבהיר כי הוא לא נלחם ב"פייק ניוז". "אם אני מסתכל על המונח 'פייק ניוז' כפי שאני מכיר אותו וכפי שמגדירים אותו - התשובה היא לא", מבהיר כהן. "'פייק ניוז' בהגדרתו הוא משהו זדוני שנוצר לצורך הרווח של מי שמוסר ומפיץ את זה. אני חושב שהשימוש שרוב האנשים עושים במונח הוא לא נכון ויוצר תחושה שהכל אותו הדבר, אבל אני טוען שלא הכל אותו הדבר - יש דברים כאלה ודברים כאלה".

"לפני שמעבירים, תרימו טלפון"

ואכן, למרות ריבוי ההודעות המזויפות והשקריות, בכל זאת קיימים לא מעט "שומרונים טובים" שדואגים לשתף מידע שימושי בתפוצה רחבה. כך למשל שרשור שהופץ לאחרונה התריע בפני ציבור הנהגים מפני גביית תשלום מיותר עבור החלפת לוחית רישוי פגומה בעת ביצוע טסט לרכב. "חברים, שימו לב! גונבים אותנו ויש מה לעשות", נכתב בהודעה. "נאלצתי להחליף לוחית זיהוי אחורית דהויה בעלות של 55 שקל. עכשיו הקאץ': לפי נהלים של משרד הרישוי - החלפת לוחית רישוי הינה ללא עלות מצד הנהג".

לאחר בירור קצר שערך כהן באתר משרד התחבורה, התברר כי ההודעה אכן נכונה ואם הצבע בלוחית הרישוי דוהה תוך חמש שנים - הנציגים במכון הרישוי אמורים להחליפה ללא עלות. "אני לא עיתונאי", הוא מבהיר. "אני אקטיביסט באינטרנט הישראלי ונושא בתחושת אחריות לאינטרנט ולמשתמשי האינטרנט בישראל".

השיטה של כהן לא מסובכת, הוא טוען. כל אחד יכול לעשות זאת בעצמו. "לפני שמעבירים את ההודעות תרימו טלפון לברר ולקבל תחושה אם זה אמיתי", הציע. "בהרבה הודעות מצורף גם מספר טלפון. משיחה אחת אפשר לברר אם זו רמאות או אמיתי".