מדד הדמוקרטיה: צניחה באמון בצה"ל, רק שליש מהישראלים הגדירו את מצב המדינה כ"טוב"

המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם מדד מעודכן לשנת 2021 וממנו עולה כי האמון בצה"ל צנח מ-90 ל-78 אחוזים תוך 4 חודשים בלבד. בתחתית מדד האמון: הממשלה, התקשורת והמפלגות. שיפור משמעותי בקרב הציבור הערבי בנוגע לתחושה על מצב המדינה. ומהו הנושא שגורם להכי הרבה מתיחות בקרב הציבור?

זמן צפייה: 01:04

מה קורה לאמון הציבורי בצה"ל? המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש היום לנשיא המדינה יצחק הרצוג את מדד הדמוקרטיה הישראלי לשנת 2021 עם עדכון לאחר הבדיקה הקודמת שערך המכון בחודש יוני. מתוצאות העדכון נכון לאוקטובר האחרון, צה"ל שנהנה מאמון בקרב הציבור היהודי בשיעור של 90 אחוז רשם ירידה משמעותית באמון ל-78 אחוזים בלבד – הנתון הנמוך ביותר מאז 2008.

אחרי צה"ל נמצא מוסד נשיא המדינה שזוכה ל-58 אחוזים במדד האמון. האמון בבית המשפט העליון עלה ב-6 אחוזים לעומת חודש יוני ל-48 אחוזים. האמון במשטרה אף הוא בירידה עם 33.5 אחוזי אמון בלבד. את הרשימה סוגרות הממשלה עם 27 אחוזי אמון, התקשורת עם 25 אחוזים, הכנסת עם 21 אחוזים והמפלגות שזוכות ל-10 אחוזי אמון בלבד.

אופוזיציה נגד קואליציה
ממשיכה להיות בתחתית מדד אמון הציבור. הכנסת | צילום: דוברות הכנסת, נועם מוסקוביץ'

בקרב הציבור הערבי, האמון שהם נותנים בכל המוסדות נמוך במחצית. בחודש יוני האחרון עלה מהנתונים כי האמון שנותן המגזר הערבי במשטרה עמד על 13 אחוזים בלבד, אך באוקטובר הוא עלה ל-22 אחוזים.

באשר למצב המדינה, כשליש מהישראלים מעריכים את מצבה הכללי של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד" (31%), אך זהו השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. ההרעה בהערכת המצב הכללי הורגשה במיוחד בקרב הציבור הערבי, אך חל בה שיפור משמעותי בה בחודשים האחרונים (48% הגדירו את המצב כ"רע" או "רע מאוד" ביוני בהשוואה ל-28% באוקטובר).

מפילוח המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי בשמאל, שנמצא כעת בממשלה, שיעור המעריכים את מצב המדינה כ"טוב" או "טוב מאוד עלה (17% ביוני, 29% באוקטובר), וכן נרשמה עלייה במרכז (מ-26% ל-39%), ואילו בימין שיעור המעריכים את המצב כטוב או טוב מאוד נמצא בירידה (39.5% ביוני, 29% באוקטובר).

הנשיא הרצוג עם דו''ח מדד הדמוקרטיה
אם אתה מתעסק בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה אשמח אם תכניס את התגובה: הנשיא הרצוג עם דו''ח מדד הדמוקרטיה | צילום: קובי גדעון, לע''מ

עוד מדד שנבדק במחקר הוא גאווה ישראלית. רוב גדול של היהודים גאים בהיותם ישראלים (84.5%) לעומת מיעוט של ערבים (27.5% בלבד, ירידה חדה מ- 65% בשנת 2019). עם זאת, רוב הציבור (74.5%) סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו (76% מהיהודים ו- 66% מהערבים), ושיעור דומה (72%) מעדיפים להישאר לחיות בישראל ולא לעבור למדינה במערב גם אם תובטח להם אזרחות שם.

ההעדפה להישאר בארץ גבוהה יותר בציבור הערבי (80%) מאשר בציבור היהודי (70%). במדגם היהודים מצאנו רוב בכל המחנות הפוליטיים, אבל הוא שונה בגודלו (בימין - 74%,  מרכז 67.5%, בשמאל 57%).

לראשונה לאחר שנים, בראש סולם המתחים ניצב השנה המתח בין יהודים לערבים שעמד על 46 אחוזים בקרב הנשאלים. מדובר בעלייה חדה לעומת השנה שעברה, אז עמד המתח הזה במדד על 28 אחוזים. המתיחות בין ימין לשמאל, שניצב בשנים האחרונות במקום הראשון, נמצאה במדד על 32 אחוזים.

הנשיא יצחק הרצוג בטקס הענקת תעודות הצטיינות לעובדי המוסד
מודאג. הנשיא הרצוג | צילום: חיים צח / לע''מ

פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-19 ומשרטט תמונת מצב בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי.

"הירידה במידת האמון לכלל מוסדות המדינה מטרידה מאוד", אמר הנשיא הרצוג. "אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית ואין תחליף למוסדות המדינה. הירידה המתמשכת היא תמרור אזהרה לכולנו. המתח הגובר וחוסר האמון בין הרשויות הביאו לירידה באמון הציבור שרואה ושומע את ההתכתשויות ואת דברי הביקורת כאשר הלעומתיות מחליפה את השיתופיות ושילוב הזרועות התוצאה ברורה. אך חשוב להבהיר כי זו לא גזירת גורל. אנחנו יכולים וחייבים לפעול אחרת".

מטעם דובר צה"ל נמסר בתגובה למדד: "צה"ל הוא צבא העם ואמון הציבור מהווה מרכיב חשוב במימוש ייעודו. צה״ל רואה את נושא אמון הציבור כמרכיב משמעותי ביותר בבטחון הלאומי, ומקיים תהליכי למידה ושיפור בהתאם".