יאיר הורן בדמעות: "עכשיו, כשאחי סוף סוף איתנו, הלב שלי שלם"

יממה חלפה מאז ששבו לישראל כל 20 החטופים החיים ששרדו בשבי חמאס, והערב (שלישי) מסרו משפחות השבים הצהרה בבתי החולים שיבא ואיכילוב. ענת אנגרסט, אמו של מתן, אמרה: "כשאני רואה את מתן מסתגל שוב לחופש, קשה לי לחשוב שהיו כאלה שהיו מוכנים לוותר עליו". ויקי כהן הודתה "לשרים בממשלה שכן היה להם אכפת" - והוסיפה: "נמרוד חזר אלינו רזה במיוחד, עייף ועם חיוך על פניו". יאיר הורן, שהתאחד עם אחיו איתן, אמר בדמעות: "עכשיו, כשאחי הקטן סוף סוף איתנו - הלב שלי שלם".

יאיר, שורד שבי בעצמו, הוסיף ואמר: "לפני כשמונה חודשים חזרתי הביתה, אבל האמת היא שרק היום אני חופשי באמת. תודה גדולה לעם ישראל, לאזרחיות ולאזרחים, למשפחות, לילדים, לאנשים שעמדו בצמתים וצעקו, אלה שהתפללו, אלה שהחזיקו שלטים, שכתבו לנו מכתבים. הרגשתי אתכם גם מתוך החשכה, התמיכה שלכם הייתה חבל ההצלה שלי. תודה לכוחות הביטחון ולכל מי שפעל יום ולילה כדי שהרגע הזה יקרה. תודה לנשיא טראמפ הנחישות והאומץ להוביל לעסקה גם כשזה היה נראה בלתי אפשרי - המעשים שלך הצילו חיי אדם רבים".

הורן המשיך ואמר: "היום הלב שלי סוף סוף שלם יותר. אבל הוא עדיין לא שלם לגמרי. עדיין יש חטופים שלא שבו. עדיין יש משפחות אהובות שתלויות בחוסר ידיעה בין שני עברי הגורל, בין תקווה לייאוש ממתינות ליקיריהן שישובו. ועד שהם כולם יחזרו הביתה, אנחנו לא ננוח ולא נעצור. גם כחברה ישראלית, לא באמת נוכל לקום מהשבר, עד שכל יתר החללים ישובו לקבורה ראויה".

ויקי כהן ביקשה למסור: "תודה ענקית לטראמפ, ויטקוף קושנר ולכל הגורמים המדהימים מהממשל האמריקני - שהפכו עולמו כדי שנמרוד יחזור אליי. תודה לחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים ולמשפחותיהם - שלא עצמו עין כמוני בשנתיים האחרונות. למטה המשפחות, ולמתנדבים שעטפו אותנו; תודה לאנשי התקשורת שעמדו לצידנו ברגישות ובנחישות. בלעדיכם זו הייתה משימה בלתי אפשרית. ולכם, אזרחי ואזרחיות ישראל, שלא ויתרתם ונלחמתם איתנו ועל הזהות שלנו כמדינה - ועל הערכים שאנחנו רוצים לדורות הבאים". היא הוסיפה: "תודה לשרים בממשלה שכן היה להם אכפת; נמרוד היה מאושר כששמע על המאבק שניהל העם".

אנגרסט אמרה שמתן "מתחיל להיחשף לעוצמת המאבק שמתנהל פה במדינה וביקש למסור הערב תודה אישית ממנו, מאיתנו כמשפחה ביקש שנמשיך עד שכולם חוזרים.  לצד השמחה הגדולה שלנו, חשוב לי לספר: אחד הדברים הראשונים שמתן סיפר בדמעות היה כמה הוא גאה בחבריו האמיצים לצוות פרץ שנהרגו בקרבות הקשים: תומר ליבוביץ, דניאל פרץ ואיתי חן.  מתן זקוק למקום להתיחד עם זכרם, לגיבורים האלו מגיע להיקבר במדינה עליה נלחמו. לצערי, אני והמשפחה שלי למדנו על בשרנו לאורך הדרך איך זה מרגיש להישאר מאחור ולא נוכל לאפשר זאת לאף משפחה. לא נרפה עד שכולם יחזרו. עד החטוף האחרון".

לישי מירן-לביא, שדיברה קודם לכן, סיפרה על המפגש עם עמרי: "יש לנו עוד כל כך הרבה להשלים וללמוד, אבל אני יודעת לספר שעמרי ראה ושמע אותנו. היינו עבורו אוויר לנשימה, גם ברגעים שבהם חשב שזה הסוף". לישי הודתה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לג'ארד קושנר חתנו ויועצו, ולשליח המיוחד למזרח התיכון סטיב ויטקוף "שהיו זמינים לנו מסביב לשעון". היא הוסיפה: "למרות כל הפצעים והכוויות - אני גאה להיות ישראלית, אני גאה שזהו עמי שבחר באחיו ואחיותיו ולא הפקיר אותם בגיהינום, שבחר בהיגיון ולא בספינים ובחזיונות שווא. תהיו גאים, כי זה גם הרגע שלכם. אני מאושרת מהמחשבה מאלפי הלוחמים שישובו הביתה, ומשפחות המילואימניקים שיוכלו להמשיך יחד איתנו את מסע השיקום שלהן".

מירן-לביא התייחסה לחבריה שנרצחו, והבהירה כי לא יפסיקו את המאבק עד להשבת החטופים החללים: "אני לא יכולה שלא לחשוב על חברי הטוב נדב רודאיף, שאמנם אמור לקבל את אביו חזרה - אבל בארון; יחד עם משפחות החללים החטופים הנוספות, שגם כעת שרויות באי-ודאות. אני לא יכולה שלא לחשוב על חברי גיל דיקמן ומשפחות החברים שנרצחו בשבי. הם לא זכו ברגע כמו הרגע הזה כי לא חתמו על הסכם בזמן. אני לא יכולה שלא לחשוב היום על חבריי אייל ושרון אשל שלא יזכו לחבק את בתם רוני. עבורם לא יהיה מזור מלא, והפצע יכאב תמיד. המעט שאנחנו יכולים לעשות עבורם זה לספק להם לתשובות. אתמול החל מסע השיקום שלנו, אבל הוא לא יסתיים עד שלא ישוב החטוף האחרון ועד שלא תוקם ועדת חקירה ממלכתית. ואנחנו נהיה חלק מהמאבק הזה – עד החטוף האחרון, עד הקמת הוועדה – כי רק כך נייצר מדינה ראויה עבור מי ששילם בחייו. מדינה ראויה שבה רוני ועלמא יוכלו לגדול".

דני מירן אמר: "מוטלת עלינו חובה מוסרית. על כל משפחות החטופים להמשיך לתמוך בשאר המשפחות שלהן החללים טרם הושבו ארצה לקבורה מכובדת. על ממשלת ישראל מוטלת האחריו לכבד את ההסכם. לא עוברים לביצוע הסעיף הבא ללא השלמת הסעיף הנוכחי. רק בהחזרת אחרון החטופים נדע מנוח ונגיע אל השלווה. מוטלת על כולנו החובה להמשיך את המאבק כחומה בצורה".

רבקה בוחבוט אמרה בהצהרת המשפחות בשיבא: "בעלי בבית. שנתיים חיכיתי לומר זאת. ראם קיבל את אבא, יותר מזה לא יכולתי לבקש". עם זאת, היא סיפרה: "אלקנה עבר התעללות. בחודשים האחרונים הוא לא אכל - ולקראת השחרור קיבל מזון בכמות גדולה".

אבי אוחנה, אביו של יוסף חיים, אמר: "אנו משתתפים בצער המשפחות שאיבדוק את יקיריהן במלחמה הזאת. יהיה זה רגע של תחילת הגאולה, שנדע שלום אמיתי". מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיוי ברמן, אמרה: "הם על הרגליים, מחויכים, ומתחילים את תהליך השיקום". לירן ברמן, אחיהם, הוסיף: "אנחנו מודים לעם ישראל היקר שלא ויתר. אתם בצד הנכון של ההיסטוריה".