רותי מונדר בעדות בלעדית מהשבי: "היה מחניק, ישנו על כיסאות"

עדות בלעדית מהשבי: במשך 50 ימים הוחזקה רותי מונדר בת ה-78 בשבי חמאס ברצועת עזה, לצד בתה קרן ונכדה אוהד בן ה-9. ביום שישי שלושתם שוחררו במסגרת הפעימה הראשונה של העסקה, והערב (שני) היא סיפרה לחדשות 13 על התנאים בשבי: "היה מחניק, אסור היה לפתוח את הווילונות. אני סתם פתחתי חלון, כדי שיהיה לי אוויר. ישנו על כיסאות, כמו שמחכים בקופת חולים, בלי מזרון".

מונדר לא ידעה שבעלה אברהם נחטף גם הוא, ובמהלך השבי היא שמעה באקראי ברדיו בנה רועי נרצח. "היינו שלושתנו ביחד", היא סיפרה, "זה הזמן הכי ארוך שהייתי עם הבת שלי והנכד שלי ביחד, במקום סגור וצפוף, אחד עם השני. הייתי אופטימית, הבנתי שאם אנחנו חיים, את מי שהם רצו הם רצחו בניר עוז, וגם את הבן שלי רצחו".

על הרגע בו נחטפה בבוקר השבת השחורה היא סיפרה: "כשהוציאו אותנו מהממ"ד הבנתי שחוטפים אותנו. לקחו אותנו לאחד השערים של הקיבוץ, נסענו בשדות וראינו את מה שבוזזים. ישבנו מאחורה, וזה שלקח אותנו שם עלינו את השמיכה שאוהד לקח, שלא נראה את האנשים שהיו בדרך".

עוד סיפרה רותי על ימיה בשבי: "קמים מאוחר, הנערים הלכו לישון מאוחר, והבנות היו בוכות לפעמים. היה מאוד קשה. בלילה התכסינו בסדין, זה מה שהיה, לא תמיד היה לכולם. הבנים שהיו איתנו ישנו מתחת לספסלים, על הרצפה, כי רצינו שהם יהיו איתנו, שלא יהיו לבד".

"אכלנו עוף עם אורז, וכל מיני קופסאות שימורים וגבינה, הסתדרנו", הוסיפה, "בבוקר היה לנו תה, ובערב שוב תה ודברים מתוקים בשביל הילדים. עד שהתחיל להיות מצב כלכלי לא טוב, ואנשים היו רעבים".