שופט העליון בדימוס גבריאל בך הלך לעולמו בגיל 94

שופט בית המשפט העליון לשעבר, גבריאל בך, הלך היום (שישי) לעולמו בגיל 94. בך מוכר, בין היתר, בעקבות ניהול משפט אייכמן לצד גדעון האוזנר. בך נולד ב-13 במרץ 1927 בהלברשטט שבגרמניה, וברח עם משפחתו להולנד בשנת 1938, שבועיים לפני ליל הבדולח. בשנת 1940, מעט לפני הפלישה הנאצית להולנד, ברח עם משפחתו ועלה לארץ ישראל.

החל משנת 1943 היה חבר בארגון "ההגנה". בין השנים 1953-1951 שירת בפרקליטות הצבאית בצה"ל, וסיים את שירותו הצבאי בדרגת סרן. בשירות המילואים התקדם לכהונת שופט בבית הדין לערעורים, בדרגת אלוף משנה.

בשנת 1953 החל לעבוד בפרקליטות המדינה. בין השנים 1962-1960 הופקד על איסוף חומר הראיות נגד הפושע הנאצי אדולף אייכמן וניהל לצידו של גדעון האוזנר את המשפט ההיסטורי. בעקבות המשפט, פעל רבות למניעת חוקי התיישנות על פשעי מלחמה נאציים ולהרשעת מפקדי מחנות ההשמדה. לצד זאת, הוא יצר קשרי ידידות עמוקים עם מנהיגים גרמנים וראה לעצמו שליחות לנסוע להרצות בפני ילדים ונוער גרמני על שואת העם היהודי ולקחיה.

בין השנים 1982-1969 כיהן בתפקיד פרקליט המדינה. בעת כהונתו טיפל באופן אישי בתיקים רבים שהסעירו את המדינה, ביניהם כאלו שנגעו לביטחון, בתיקי הצווארון הלבן הראשונים, בתיקי רצח ואלימות, בעתירות תקדימיות לבג"צ ונשלח לשליחויות חסויות בחו"ל.

בשנת 1982 מונה כשופט בבית המשפט העליון. הוא היה בעל השקפות ליבראליות והומניות. לגיל 70, פרש מכס השיפוט. לאחר פרישתו, כיהן כיושב ראש של ועדות ציבוריות, בהן הוועדה למינוי התפקידים הבכירים בשירות הציבורי, הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, הוועדה לבחירת מקבלי פרס אמ"ת, הוועדה לתכנון שטרות הכסף של בנק ישראל, כיהן כחבר במועצת "יד ושם" וכן כסגן נשיא של בית הדין הציוני העליון.

לאורך כל שנות פעילותו, וגם לאחר פרישתו מבית המשפט העליון, ראה חשיבות רבה והיה פעיל בהסברת עמדותיה ואתגריה של ישראל ברחבי העולם. הוא ייצג את ישראל בפורומים בינלאומיים, הופיע בתכניות טלוויזיה במדינות שונות דבק בשליחותו להעלות את התודעה של השואה, וכן להציג את הישגיה וערכיה של מדינת ישראל. בשנת 1997 הוענק לו תואר "יקיר ירושלים", ובשנת 2005 הוענק לו תואר "אביר איכות השלטון" על מפעל חיים.