הרצוג: "ההיסטוריה מלמדת אותנו את מחירם של ריבים ופירוד מבית"
נשיא המדינה נשא דברים בעצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום השואה במוזיאון "יד ושם", ואמר: "משפחה יכולה להתווכח - אך אסור לה להיקרע. לא קמנו מאש המשרפות כדי להישרף באש המריבה". נתניהו: "הבטחתי שלא תהיה שואה נוספת - השנה מימשנו הבטחה זו"
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ו: בשעה 20:00 הערב (שני) נפתחה העצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום השואה במוזיאון "יד ושם", ומחר בשעה 10:00 תישמע צפירת דומיה בת שתי דקות. נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בעצרת, ואמר: "ההיסטוריה שבה ומלמדת אותנו את מחירם הכבד של ריבים ופירוד מבית, ומנגד את עוצמתן של ערבות הדדית ואחווה. מתוך הזיכרון הזה, מתוך כל מה שעבר על עמנו, עלינו לומר לעצמנו: משפחה יכולה להתווכח - אך אסור לה להיקרע. עלינו לומר לעצמנו במיוחד היום: לא קמנו מאש המשרפות כדי להישרף באש המריבה".
"אנו בימים היסטוריים", אמר הנשיא הרצוג בנאומו, "בשבועות האחרונים, נלחמה מדינת ישראל במשטר האיראני בעוצמה, בשיתוף פעולה יוצא דופן עם צבא ארה"ב וצבאות נוספים באיזור - וגם בשעה זו כוחותינו פרוסים בלבנון, בעזה, ביהודה ושומרון ובזירות נוספות, קרובות ורחוקות. למערכה הזו יש לצערנו מחירים כבדים, גם בימים האחרונים. אויבינו, לא בוחלים בשום אמצעי כדי להרוג אותנו ולרצוח בנו, אזרחים תמימים, ובכלל זה שיגור טילים כבדי משקל, וטילים המצוידים בפצצות מצרר, על ריכוזי אוכלוסין".
"ברגע הקדוש הזה, אני מבקש לפנות אליכם - לכל מי שאיבדו את יקיריהם, לכל מי שנפגעו ונפצעו בגופם או בנפשם: אני רואה אתכם, אני כואב איתכם. אני מבקש לנחם ולחזק אתכם. העם כולו עומד לצידכם, בחיבוק, בדמע ובחיזוק".
"אחיותיי ואחיי, אזרחיות ואזרחי ישראל, הימים הלאומיים שבים אלינו השנה, כשאנו בתקופה של מלחמה", אמר הנשיא בפתח דבריו , "אני מבקש לפתוח את הימים המקודשים האלה, במילים של חיזוק ועידוד, אליכם - אלה הנמצאים בחזית ואלה הנמצאים בעורף שהפך לחזית. אני אומר לכל אחת ואחד מכם - זו מערכה ממושכת, אך אני בטוח בכך שאנו נצא בסופה - חזקים ומחוזקים. בתוך המלחמה הזו - יש רגעים שבהם סיפורה של משפחה אחת, שופך אור ומספר את סיפורו של עם שלם".
"בעת הזו, אנו עדים לגל גואה של אנטישמיות, שמאיים על יהודים בכל העולם", הוסיף הרצוג, "כנשיא מדינת ישראל אני מבקש להזכיר - העם בישראל ובתפוצות הוא משפחה אחת, שלה גורל אחד משותף. וכשיהודי כלשהו נפגע, במקום כלשהו על פני האדמה, הלב של כולנו מחסיר פעימה. אני קורא לכל מנהיגי העולם - מילים ריקות לא יכסו על חוסר מעש. זה הזמן למעשים אמיצים. אתם חייבים להילחם באנטישמיות בכל אמצעי ובכל מקום, פן יהיה מאוחר מדי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם גם הוא בעצרת, ואמר: "הבטחתי שלא תהיה שואה נוספת - השנה מימשנו הבטחה זו". הוא הוסיף: "אין עם אחר שהיה מצליח לעשות את מה שאנחנו עשינו. לחולל את המהפך האדיר - משואה לתקומה. מדינת ישראל הפורחת תמשיך לשמש מגדלור של קידמה ושל שגשוג".
"בשואה היינו חיה מוכה שהשמיעה זעקה של ייסורים - ואילו היום יש לנו מדינה חזקה מאי-פעם, שמשמיעה שאגה של עוצמה", אמר נתניהו, "ביום הזיכרון לשואה השנה, נזכור שמדינת ישראל נמצאת בשיא עוצמתה של כל הזמנים. מי העלה על הדעת לפני 80 שנה שטייסי חיל האוויר הנועזים שלנו וטייסי הצבא האמריקני יגנו כנף אל כנף על המזרח התיכון, על ישראל, על ארצות הברית כמובן".
"ועוד דבר - אנחנו מגינים על אירופה", הוסיף, "אירופה ששכחה כל כך הרבה דברים מאז השואה. היא יכולה ללמוד מאיתנו הרבה דברים, ובעיקר את הדבר העיקרי: את ההבחנה החדה בין טוב ורע, שמחייבת ברגע האמת לצאת למלחמה למען החיים. אירופה, שנשבעה לאחר מלחמת העולם להגן על הטוב, נגועה היום בחולשה מוסרית עמוקה. אירופה מאבדת שליטה על הזהות שלה, על הערכים שלה, על המחויבות שלה לשמור על הציוויליזציה מפני הברבריות. אבל את המחויבות הנצחית הזאת - ישראל אינה שוכחת. יחד עם ארה"ב, ויחד עם מדינות נוספות שאיתן אנו רוקמים בריתות שעוד ידובר בהן – אנחנו מגינים על עצמנו, בעצם אנחנו מגינים על העולם כולו".
אחרי הצפירה מחר ייפתח ב"יד ושם" טקס הנחת הזרים הממלכתי. ב-11:00 ייערך טקס "לכל איש יש שם" במשכן הכנסת וב"יד ושם", וב-13:00 ייפתח ב"יד ושם" טקס האזכרה הממלכתי. בשעה 14:00 מחר ייצא לדרך מצעד החיים באושוויץ, וב-20:00 תתקיים עצרת הנעילה לאירועי יום השואה, בקיבוץ לוחמי הגטאות.
צפירה, טקסים ומצעד החיים: אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה
לראשונה מזה 77 שנים, עצרת הנעילה בקיבוץ לוחמי הגטאות שבגליל המערבי תתקיים תחת אש, במתכונת מקוונת ומוקלטת. בעצרת, שנערכת השנה בסימן "כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור", תשתתף, רייצ'ל גולדברג, אימו של הירש גולדברג-פולין שנחטף ב-7 באוקטובר ונרצח בשבי בעזה, והיא תכלול עיבוד מוזיקלי מיוחד של הזמרת יובל רפאל ל"שיר הפרטיזנים", יחד עם להקת המחול הקיבוצית.
בישראל חיים כיום כ-111 אלף שורדי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה. לפי הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטסיסטיקה, המבוססים על אומדנים לתחילת 2026, עולה כי 63% מכלל השורדים הן נשים ו-37% הם גברים. כ-37% מהשורדים הם בני 85-80, שנולדו במהלך שנות המלחמה בין 1939 ל-1945. כ-35% הם בני 89-86, והשאר, כ-28%, הם בני 90 ומעלה.
מבחינת פיזור גאוגרפי, כ-95% מהשורדים מתגוררים ביישובים עירוניים. הערים בהן מתגורר מספר השורדים הגבוה ביותר הן חיפה (כ-7,500), ירושלים (כ-7,100), תל אביב-יפו (כ-6,000), אשדוד (כ-5,500) ונתניה (כ-5,400). עוד עולה מהנתונים כי כ-49.3% מהשורדים הם אלמנים או אלמנות, ובישראל חיים כיום 9.3 אלף משפחות שבהן שני בני הזוג הם שורדי שואה.
60.5% משורדים השואה החיים בישראל הם ילידי אירופה. ילידי ברית המועצות לשעבר הם הקבוצה הגדולה - 35.9%. כמו כן, 10.6% הם ילידי רומניה ו-4.6% ילידי פולין. 16.8% משורדי השואה הם ילידי מרוקו וכ-2.2% הם ילידי אלג'יריה שסבלו מהגבלות שונות בתקופת משטר וישי. 10.9% הם ילידי עיראק שחוו את מאורעות הפרהוד. 6.6% הנותרים הם מתוניסיה ומלוב.
בתחילת 2025 מנה מספר היהודים בעולם 15.8 מיליון נפש. לשם השוואה, ב-1939 ערב מלחמת העולם השנייה, מנה העם היהודי 16.6 מיליון נפש. כיום, כ-7.2 מיליון יהודים חיים בישראל, המהווים כ-45% מיהודי העולם, וכ-6.3 מיליון חיים בארה"ב. בעת הקמת המדינה ב-1948, מנה מספר היהודים בעולם 11.5 מיליון, מתוכם חיו בישראל 650 אלף בלבד.