בצל המלחמה, זינוק באנטישמיות במערב: "צונאמי של שנאה"

לקראת יום השואה שיחול מחר, דו"ח האנטישמיות השנתי של אוניברסיטת ת"א והליגה נגד השמצה שפורסם הבוקר (ראשון) קובע כי ב-2023 חל זינוק של עשרות אחוזים בתקריות האנטישמיות במדינות המערב. לפי הדו"ח, עיקר הגידול במספר התקריות אירע בעקבות מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה - אך גם בחודשים שקדמו לה נרשם גידול במספר התקריות האנטישמיות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022, במדינות שבהן יש ריכוז יהודים גבוה, כגון ארה"ב, צרפת, בריטניה, ברזיל ומקסיקו. הדו"ח מציין כי "7 באוקטובר גרם להשתוללות של שריפה שכבר התפשטה", וקובע כי קיים "חשש לעתיד החיים היהודיים במערב".

• לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן

בשנת 2023, "הליגה נגד השמצה" תיעדה 7,523 תקריות אנטישמיות בארה"ב - לעומת 3,697 תקריות ב-2022. מספר התקיפות שתועדו גדל מ-111 ל-161, ומספר מקרי הוונדליזם טיפס מ-1,288 ל-2,106. כמו כן, בשנה החולפת התקבלו במשטרת ניו-יורק, העיר בה מספר היהודים הגדול בעולם - 325 תלונות על פשעי שנאה נגד יהודים, לעומת 261 תלונות ב-2022. במשטרת לוס אנג'לס – 165 לעומת 86, ובמשטרת שיקגו 50 לעומת 39.

גם במדינות אחרות נרשם גידול תלול במספר התקריות האנטישמיות. בצרפת - 1,676 תקריות לעומת 436 בשנה הקודמת, בבריטניה - 4,103 תקריות לעומת 1,662 בשנת 2022 ובגרמניה נרשמו 3,614 תקריות אנטישמיות לעומת 2,639 בשנת הקודמת.

כאמור, אף על פי שעיקר הגדילה בתקריות האנטישמיות נרשם אחרי המלחמה, בחודשים אוקטובר-דצמבר - הדו"ח מדגיש כי במדינות בעלות ריכוזי יהודים גבוהים חל גידול יחסי בגילויי האנטישמיות גם בתשעת החודשים הראשונים של 2023. כך למשל, לפי נתוני הליגה נגד השמצה, מספר התקריות האנטישמיות בארה"ב בין ינואר לספטמבר 2023 עמד על 3,547 - לעומת 2,697 בתקופה המקבילה אשתקד. גידול דומה נרשם גם בצרפת ובבריטניה. עם זאת, הדו"ח מציין כי בגרמניה ובאוסטריה, בהן מופעלות תכניות לאומיות למאבק באנטישמיות, נרשמה ירידה יחסית בתקריות האנטישמיות בחודשים ינואר-ספטמבר 2023.

המנכ"ל העולמי של "הליגה נגד השמצה" ג'ונתן גרינבלט אמר בתגובה על פרסום הדו"ח: "בעקבות המתקפה הנוראה של חמאס ב-7 באוקטובר, התרחש צונאמי של שנאה נגד קהילות יהודיות בכל העולם. רמות חסרות תקדים של אנטישמיות נראו ברחובות של לונדון, ניו-יורק, פריז, סנטיאגו, יוהנסבורג וערים אחרות. הדו"ח השנה מדאיג מאוד. הרמות חסרות התקדים של האנטישמיות שהוא מתעד כוללות גם את ארה"ב, שבה מספר התקריות האנטישמיות היה הגבוה ביותר שתועד בידי הליגה נגד השמצה".

במאמר מיוחד שכתב עבור הדו"ח, מציין גרינבלט: "אנטישמיות אינה סוגיה מופשטת. היא איום ממשי על החיים היהודיים באמריקה וברחבי העולם, וההיסטוריה מלמדת אותנו שאין לנו אפשרות להישאר אדישים ברגעים כאלה. עלינו להיות מפוכחים ביחס לאיומים שנשקפים כלפינו ולהתמודד אתם בנחישות".

עוד ציין הדו"ח כי גילויי שנאה בוטים הושמעו במדינות שונות עוד לפני תחילת המבצע הקרקעי בעזה, בין השאר בקמפוסים של אוניברסיטאות מובילות. על כן, קובע הדו"ח כי אין לראות בגל השנאה תגובה רגשית למלחמה. "חלק מהתוקפים מקפידים לומר שהבעיה שלהם היא עם ישראל ולא עם יהודים - ואז תוקפים יהודים ומוסדות יהודיים", נכתב.

ד"ר קרל יונקר, חוקר בכיר ומנהל הפרויקטים ב"מרכז לחקר יהדות אירופה בימינו", הדגיש במאמר שכתב על האנטישמיות בארה"ב עבור הדו"ח: "בניגוד למה שמקובל לחשוב, המתקפות האנטישמיות לאחר 7 באוקטובר בארה"ב - באות גם מהימין הקיצוני. ניאו-נאצים, תומכי עליונות לבנה ואחרים היללו את חמאס, וניצלו את המלחמה כדי להפיץ תעמולה אנטישמית. השוליים בארה"ב נוגסים במרכז הפוליטי משני הצדדים, מה שהופך את המאבק באנטישמיות למסובך הרבה יותר".

העיתון "וול סטריט ג'ורנל" פרסם אתמול תחקיר לפיו גל ההפגנות הפרו-פלסטיניות המשתולל בשבועות האחרונים באוניברסיטאות בארה"ב - תוכנן במשך חודשים ע"י ארגוני שמאל רדיקליים, בהם "סטודנטים לאומיים למען צדק בפלסטין", שהדריכו מפגינים ועזרו להם לתכנן את המחאה.

הסטודנטים למדו בהדרכת קבוצות השמאל הקיצוניות על מחאות עבר באוניברסיטה ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הם אף הלכו לישיבות קהילה והגיעו להרצאות של "פנתרים שחורים" לשעבר, שלימדו אותם על החשיבות לפתרון מחלוקות פנימיות בתוך התנועה שלהם. סואדה פולט, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת קולומביה שמנהלת הפגנות פרו-פלסטיניות, סיפרה לעיתון: "רשמנו את הערות המפגינים הוותיקים, ולמדנו כיצד האוניברסיטה הגיבה להפגנות קודמות".

באוניברסיטת תל-אביב ערכו את הדו"ח "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" בתמיכת "קרן אדם וגילה מילשטיין", ו"מכון ארווין קוטלר לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולצדק" בתמיכת ריצ'ארד ואליין דוברובסקי ושרה ורד.