המפגינים בפתח תקווה לא מתכוונים לוותר: "נפגין עד טיפת הדם האחרונה"

פתח תקווה זכתה לאחרונה לעדנה. הדימוי האפרורי שדבק באם המושבות הומר בבג"צים, עתירות, מעצרים ואלפי אנשים שמגיעים לעיר מדי שבוע כבר 40 פעמים, ומפגינים נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על רקע הטיפול שלו בחקירות ראש הממשלה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

רוב המפגינים מבוגרים, ביניהם גם פעילים חברתיים המוכרים ממחאות קודמות. אחת מהם, אורלי בר-לב - ממובילות מחאת הגז - מגיעה לכיכר גורן מדי שבוע ומלווה את ההפגנות בסרטונים חיים בפייסבוק.

"רשויות האכיפה צריכות לעשות את עבודתן. המערכת התחילה לנוע רק אחרי חודשים שהופעל כאן לחץ ציבורי מאסיבי", אומרת בר-לב בתשובה לשאלה מדוע לבוא ולהפגין כאשר שני עדי מדינה הוחתמו במסגרת החקירות שמתנהלות. "ראינו איך תיק ליברמן התמסמס. אני בטוחה שאם היינו מפגינים אז, החקירה לא הייתה מסתיימת ככה".

מני נפתלי היה הראשון שיצא להפגין מול ביתו של מנדלבליט. התקשורת די התעלמה מקומץ האנשים שהצטרף אליו בתחילת הדרך. הנוהל הקבוע שבו דבקו היה שהם מנסים להתקרב לביתו של היועמ"ש והמשטרה עוצרת אותם. באחת ההפגנות התעמת נפתלי עם שוטרים בעקבות מעצר של מפגינה, דבר שהוביל לשבירת ידו. שבוע לאחר מכן הגיע מספר רב יותר של מפגינים - מגמה שהתפתחה והפכה להיות הפגנות האלפים בשבועות האחרונים.

"זו הפגנה פוליטית כי הכל פוליטי"

האדם שעומד במוקד ההפגנות הוא היועמ"ש, אבל מי שהאש מופנית כלפיו הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. ההחלטה להפגין בפתח תקווה החלה באופן ספונטני אך העיר הפכה עם הזמן לסמל. אפשר להבין מדוע המפגינים לא רוצים לעבור מקום. אם יפגינו בתל אביב הם ייחשבו לשמאלנים מפונקים, ואם יפגינו ברחוב בלפור בירושלים מול בית רה"מ הם יצטרכו להתמודד עם גייסות הימין שיבואו בהמוניהם בקלות.

דני דיין, שרברב שהפגין גם במחאה החברתית ב-2011, מסביר שמדובר בהפגנה פוליטית. "הכל פוליטי", הוא אומר. "כשמונעים את קיומן של החקירות זה פוליטי, כשמנדלבליט מחליט לא להעמיד לדין זה פוליטי, כשהמשטרה לא עושה את העבודה שלה זה פוליטי, וככה גם כששומרי הסף לא עושים את המוטל עליהם".

אחרים טוענים שאין שום דבר פוליטי בהפגנה הזאת. "מי שחושב שמדובר בסיפור של ימין מול שמאל הוא אידיוט. גונבים לנו את המדינה", אומר רונן בן יצחק - השב"כניק שהפעיל את מי שכונה "הנסיך הירוק", בנו של מנהיג החמאס בשטחים. "בן אדם שהיה מזכיר הממשלה בודק היום הרבה מאוד מהדברים שהוא היה מעורב בהם. זה הגיוני"?

"אנחנו נילחם נגד השחיתות עד טיפת דמינו האחרונה", מבהיר הפעיל עודד הון. "זו הליבה של הדמוקרטיה. אי אפשר לחיות במדינה שמכריזה על עצמה כדמוקרטית ופועלת נגד זה".

בשבוע הקרוב צפוי בג"ץ לקבל את ההכרעה הסופית בעניין ההפגנות. לאחרונה פסק כי הן יכולות להתקיים תחת ההגבלה של 500 בני אדם בלבד, אבל בפועל זה לא עבד. פסיקת בית המשפט תכריע האם המסורת, שנמשכת כבר תשעה חודשים והפכה את קהילת המפגינים למעין משפחה, כאן כדי להישאר - או להיעלם.