מי ירוויח מהקמת אסדת הגז המסוכנת מול חוף דור?

המאבק של תושבי חוף הכרמל נגד התוכנית להקמת אסדה לטיפול בגז המגיע ממאגר "לוויתן" מול חוף דור נמשך כבר כמה חודשים. אך לא מדובר בעוד מאבק של תושבים שלא רוצים מפעלים בחצר האחורית שלהם, אלא במלחמה נגד אחת השערוריות הגדולות ביותר בתחום הגז הטבעי. זו עומדת להביא סכנות בריאותיות וסביבתיות רבות לאזור, ומונעת מאינטרסים של שותפויות הגז - נובל אנרג'י, דלק ורציו, ושל בתי הזיקוק לנפט.

"בכל מקום אחר בעולם הקימו את האסדה מעל מקום הקידוח", הסבירה פרופ' עינת אהרונוב, חוקרת באוניברסיטה העברית, "אצלנו שואבים בים, לוקחים בצינור ושמים אסדה לטיפול ליד החוף. זה דבר מטורף, יש לך טכנולוגיה לנקות את הגז בים ולהביא אותו עד החוף בקלות, ולעומת זאת אתה בוחר לשנע גז מלוכלך, כבד ורטוב, להביא אותו לפנים של התושבים, אין שום סיבה לכך וזה גם יותר יקר".

למתנגדים יש כבר כמה השערות לשאלה את מי משרתת ההחלטה למקם את האסדות בקרבת החוף, הראשונה היא חברת "נובל אנרג'י", שהיא גם מחזיקה בבעלות על הקידוח וגם קבלן העבודות על האסדה. "היא מרוויחה כ-200 מיליון דולר רק מזה", מסביר אמנון פורטוגלי, מומחה לאנרגיה במכון "ון ליר". לטענתו לנובל יש אינטרס לנפח את עלויות ההקמה של הפרויקט על מנת להרוויח יותר כסף.

הגורם השני הצפוי להרוויח מקרבת האסדה הוא חברת בז"ן, שבשליטת עידן עופר. "אם האסדה הייתה 120 ק"מ מפה", מסביר פורטוגלי, "הייתה יכולה להגיע אונייה, כמו שמקובל בכל העולם, הייתה מטעינה את הקונדנסט ומוכרת אותו בשווקים העולמיים". לטענתו בז"ן תרוויח כ-4 מיליארד דולר בשל המונופול בצריכת הקנודנסט.

האינטרס הכלכלי של הגורם השלישי, חברות דלק ורציו ששותפות במאגר לוויתן, הוא מהלך מתגלגל ומתוחכם למדי. ניפוח עלות הפרויקט מביאה לכאורה לירידה ברווחיות של כל השותפות בו, מה שאומר תשלום של הרבה פחות מס למדינת ישראל. "אין פה שיקולים ענייניים, אין שיקולים ביטחוניים, אין אסטרטגיים", מסביר יוני ספיר שייסד את ארגון "שומרי הבית", שנלחם להרחקת האסדה, "אזרחי ישראל סובלים גם בכיס והפעם גם חצו קו אדום, סובלים בבריאות".

אז מצד אחד האינטרסים של הטייקונים ומצד שני הבריאות של התושבים, ומדובר בזיהום שצריך להטריד את כולנו. בניגוד לתדמית הירוקה של הגז - הוא מזהם בים באוויר וביבשה. בים - האסדה פולטת בכל יום מאות קוב של מי תוצר - מים רעילים שמכילים מתכות כבדות ופחמימני נפט. באוויר - מאסדת תמר הקטנה והמרוחקת נפלטים בשגרה בכל יום יותר חומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים, מאשר מכל המפעלים בישראל גם יחד. וביבשה - חומר הקונדנסט שנפלט בתהליך יובל בצינור הישר אל החוף, מעל מאגרי המים של יקנעם ועם חשש חמור לדליפה למקורות המים.

מאות הפגינו גם הערב מול ביתו של שר האנרגיה יובל שטייניץ, והוא כנראה היחיד שעוד יכול למנוע את הסכנה הזאת. התמ"א לתוכנית אמנם אושרה כבר לפני שנתיים, אך שר האנרגיה יכול לבקש דיון נוסף במועצת הארצית לתכנון. זה כבר קרה בעבר ויכול להוביל להחלטה אחרת, אך חברות הגז צפויות לדרוש פיצוי של מיליארדי שקלים. יכול להיות שהכסף הזה בכל זאת שווה כדי להרחיק את הסיכון מהחוף.

תגובת שותפות הגז לוויתן: "שופטי בג"ץ קבעו כי תוכנית הפיתוח של לוויתן נותנת מענה הולם לשמירה על ביטחון הציבור והגנה על הסביבה. תוכנית פיתוח לוויתן ומיקום האסדה אושרו ע"י כל הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה וכן במועצה הארצית לתכנון ולבנייה שבה ישנם נציגי ציבור וסביבה. קרבת האסדה לחוף לא ניפחה את עלות הפרויקט והטענה שהחברות ישלמו פחות מס אינה נכונה. בחלק ניכר מהמקומות שצוינו בכתבתכם הפקת הגז לא רק שלא נעשית מעל פי הבאר אלא ביבשה, סמוך למקומות מגורים. מאז החלה הפקת הגז מתמר ירדו רמות הזיהום בישראל בעשרות אחוזים, הגז מלוויתן יאפשר הפחתה נוספת. כמעט מחצית מהפרויקט הושלם ואנחנו נחושים לסיים את מלאכת הפיתוח בזמן ובמנותק מאינטרסים זרים או קמפיינים פוליטיים".

תגובת משרד האנרגיה: "מוסדות התכנון את המיקופ המאפשר הקמת אסדות לאחר שנבחנו לעומק ההיבטים הרלוונטיים הקשורים למאפיינים של מתקני הטיפול והקבלה של הגז הטבעי מהתגליות. נערכו סקרים ובדיקות סביבתיות, נשמעו התנגדויות לנושא זה ונקבע המיקום המתאים עבורם. התמ"א קיבלה את כל האישורים ובהם תסקיר השפעה על הסביבה, אישור גורמי הביטחון ולבסוף אומצה גם ע"י הממשלה. כל גורמי התכנון ובג"ץ לא מצאו כל פגם בתמ"א. האסדה מוקמה בהתאם לתכנון המפורט והביצוע של תוכנית פיתוח שדה לוויתן".

תגובת בז"ן: "קבוצת בז"ן אינה קשורה להחלטות בנושא הקונדנסט ואין לה מעורבות כלשהיא בחלופות אכסונו, הזרמתו והשימוש בו בעתיד".