האתגרים של שר הבריאות הבא - בעידן פוסט הקורונה • טור

על שולחנו של שר הבריאות הנכנס ניצן הורביץ מונחות סוגיות כבדות משקל, שאחראיות על הבריאות של כולנו. מערכת הבריאות הייתה במוקד תשומת הלב הציבורית בשנה וקצת האחרונים, כשמגפת הקורונה עשתה שפטים. האתגר הגדול יהיה לנצל את תשומת הלב שניתנה למערכת, ולגרום למיצוב גבוה שלה בסולם קבלת ההחלטות.

אז כמתבקש, הורביץ יצטרך להמשיך להיות עם יד על הדופק בכל הקשור לקורונה. ישראל אומנם נמצאת במצב פנטסטי עם מספר מאומתים חד ספרתי מדי יום, אבל חוץ מהחיסונים שהביאו אותנו עד הלום, יש מספר צעדים שחשוב שיישמרו על מנת להמשיך את המצב הקיים: בידוד לשבים מחוץ לארץ שאינם מחוסנים והשארת ליבה של חוקרים אפידמיולוגים – אם זה במפקדת אלון או במערך אחיות בריאות הציבור של משרד הבריאות.

כמו כן ישנה חשיבות מכרעת להמשך הריצוף הגנטי של מאומתים השבים מחוץ לארץ, על מנת לאתר וריאנטים במהירות, במידת הצורך. גם בבריטניה קיוו שאירוע הקורונה נמצא מאחוריהם, אבל התבדו עם התפרצות מחודשת של הווריאנט ההודי בימים אלו במדינה. הורביץ צריך לסגור את המשל"ט, שעולה הון מכספי ציבור, ולהקים במקומו אגף קורונה בתוך משרד הבריאות, בראשות סמנכ"ל דוגמת פרופ' נחמן אש, שיתכלל את המשך האירוע, שנמצא על אש קטנה.

אלו הדברים בפרק המתבקש על הקורונה. ומה לגבי הסוגיות של מערכת הבריאות עצמה? כצעד הראשון, הורביץ צריך להכריז שהוא מחויב ליישום מסקנות הדוח של פרופ' רן טור כספא, לשיפור תנאי האשפוז במחלקות הפנימיות. סוגיית הפנימיות מלווה אותנו עוד מימי קמפיין הבחירות של ברק על הזקנה במסדרון ועד ימינו אנו.

הוועדה קבעה פרמטרים הגיוניים לחלוטין שניתנם ליישום בתוך זמן יחסית קצר, אבל דורשים השקעה תקציבית לא קטנה של כמה מיליארדים. מערכת הבריאות יכולה להקצות לכך תקציב, אך צריכה להחליט, יחד עם משרד האוצר, שיישום הדוח נמצא בתיעדוף גבוה.

צריך לזכור, שהמחלקות הפנימיות הן המקום שבסופו של דבר מרבית הסבים והסבתות שלנו יימצאו בהן בימיהם האחרונים, מרבית החולים "העונתיים" יימצאו בהן, וגם אנחנו נמצא את עצמנו בהן. חיזוקן, הוא בבחינת חיזוקנו. וגם קצת כבוד לאדם, לחולה - איזו מן צורה יש לאשפוז במסדרונות?

הסוגיה הזו מובילה לנושא החשוב הבא, והוא התקנים שמערכת הבריאות כל כך משוועת להם. האוצר אישר תוספת של 600 תקנים במהלך משבר הקורונה, ש"פג" תוקפם ביולי הקרוב. הורביץ חייב להילחם על אישרור קבוע של התקנים האלו, והשארתם בתוך מערכת הבריאות.

ישראל נמצאת במקום נמוך בדירוג ה-OECD באשר למספר תקני האחים והאחיות, הרופאים והרופאות, ומספר המיטות לנפש. עם זאת, צריך לקבוע מסמרות - התקנים צריכים להיות צבועים, כלומר לקבוע מראש לאילו מחלקות הם ניתנים – ולא להשאיר את ההחלטה בידי מנהלי בתי החולים, שעלולים להשתמש בהם לצרכים כלכליים-רווחים (למשל להקצות יותר תקנים למחלקת יולדות, שנחשבת רווחית, מאשר למחלקה פנימית שנחשבת הפסדית).

סוגיות נוספות יהיו:

• קיצור זמן ההמתנה למומחים בקהילה: נדרש לרסן את קופות החולים והתקציב הרב שהן מוציאות על פרסום ומעבר מבוטחים, ולהתחיל לגרום להן להשקיע בקיצור משך התורים.
• מערכת בריאות הנפש: מבצע "שומר החומות" היווה עוד הוכחה לחשיבותם הרבה של מרכזי חוסן מתפקדים ומרפאות בריאות נפש בקהילה.
• על פי הערכות שונות, כמחצית מהרופאים המומחים בישראל הם על סף גיל פרישה. משרד הבריאות בשיתוף משרד החינוך צריך להקים ועדה, שתבחן את אופן הקבלה ללימודי רפואה בישראל, ותהפוך אותם לנגישים יותר, מבלי כמובן להתפשר על מבחני איכות.
• קיצור משך התורנויות בבתי החולים: יש עדיין סיבה שמתמחה יעבוד 26 שעות?