חצבת בגן: תסמיני המחלה, עד כמה זה מסוכן וכיצד להתגונן?

שאלות רבות עולות לאחר הדיווח הבוקר (שישי) על ארבעה פעוטות שנדבקו בחצבת בגן בתל אביב. משרד הבריאות עדכן כי אחד הילדים שנדבקו היה על טיסה לבודפשט וכן בטיסה חזרה לישראל רק לאחרונה. במשרד הבריאות אף יצרו קשר עם הנוסעים והנחו אותם כיצד לפעול בעקבות זאת.

המקרה מעורר חשד ופרטים רבים עדיין לא התבררו, כמו כמה אנשים נחשפו למחלה, האם הווירוס הגיע מנדבק בחו"ל וכן כיצד יש לפעול כעת. הילד היה על טיסת Ryanair מספר FR838 ב-27 בספטמבר ובטיסה בחזרה לארץ ב-3 באוקטובר בטיסת אלעד מספר LY2368.

ארבעה פעוטות בגן נדבקו באופן ודאי ושניים נוספים חשודים בהדבקה. פעוטה אחת מאושפזת בבית החולים איכילוב בעקבות זאת - אך יש לציין כי כולם במצב קל יחסית. ילדים בישראל מתחסנים נגד חצבת פעמיים - בפעם הראשונה בגיל שנה ובפעם השנייה בכיתה א'.

נשאלת השאלה האם החיסון הגן במובן מסוים על הפעוטות, שהיו מחוסנים כולם, וגרם לכך שהמחלה מתבטאת באופן קל יחסית. לרוב לא מדובר במחלה קלה, היא גורמת לחום ממושך, פריחה שמתחילה בפנים ומתפשטת לשאר הגוף, נזלת, צמרמורות וחוסר תיאבון. המחלה עלולה אף להסתבך במקרים מסוימים ולהוביל לפגיעה קשה ואף למוות.

לפי המחקרים הרפואיים, החיסון הראשון נותן הגנה של 93% מפני הידבקות ונבדק אם יש בעיה כלשהי בחיסון. עם זאת, הילדים קיבלו חיסון במקומות שונים - כלומר לא סביר שיהיה פגם בכלל החיסונים שלהם. ייתכן ונחשפו לנגיף מספר רב יותר של ילדים שלא נדבקו נכון לעכשיו.

יש לציין כי אין דרך להימנע מהידבקות מלבד חיסון. שלא כמו חיסון לקורונה, החיסון נגד חצבת מונע מחלה לחלוטין וכדי להגיע למצב של אפס הידבקות באוכלוסייה יש צורך ב-95% חיוסוניות בארץ. במחלת החצבת יש סיכונים רבים. התמותה עומדת על שניים לאלף נדבקים וישנן תופעות שמגיעות שנים אחר ההידבקות כמו שינויים קוגנטיביים, דלקת ריאות קשה ועוד.

במשרד הבריאות, כאמור, פתחו בחקירה אפידמיולוגית ויבדקו מהיכן החלה ההידבקות. לפי ממצאי החקירה יוחלט אם יש צורך להקדים את החיסון השני לילדים בישראל ואם יש צורך לתת מנת דחף למבוגרים שבאו במגע עם הילדים שנדבקו. במשרד הבריאות הנחו כי אם מופיעים תסמינים של חום וכאבי ראש ולאחר מספר ימים פריחה יש ליצור קשר עם הרופא.ה המטפל.ת.

המחלה נגרמת על-ידי נגיף החצבת (Measles virus) השייך למשפחת Paramyxovirus. במשרד הבריאות הסבירו כי המחלה "מועברת מאדם לאדם על-ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה, עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את החדר": סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 7 ל-21 ימים לאחר החשיפה לנגיף.

ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה - מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור. "בדרך כלל, הפריחה מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים", הסבירו במשרד הבריאות. "תחילה, הנגעים בעור נקודתיים ומרובים ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב - ומכאן שמה של המחלה".

כאמור, חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. בנוסף, כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת קרום המוח. סיבוך נדיר מאוד (בין אחד לארבעה מקרים למיליון חולים), שיכול להופיע מספר שנים לאחר הופעת החצבת, הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.  הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים מערכת חיסון מדוכאת.  אחד מכל אלף ילדים חולים עלול למות מחצבת.

איך מונעים התחלואה? "הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה היא על-ידי קבלה במועד של חיסון נגד המחלה", הוסיפו במשרד הבריאות. "החיסון הינו בטוח. יעילותו במניעת חצבת הינה גבוהה מאד (כ-97% לאחר קבלת שתי מנות חיסון). החיסון מקנה הגנה החל משבועיים ממועד קבלת החיסון וממשיך להגן עשרות שנים לאחר קבלתו".