טורפים, רוקדים ומעופפים: החיות שלא ידעתם שקיימות בישראל

הם חיים בינינו כאן בישראל ויכול מאוד להיות שבכלל לא ידעתם: ישראל נמצאת על המפה במקום המהווה מפגש בין שלוש יבשות: אסיה, אירופה ואפריקה. עקב כך, ארצנו הקטנה משמשת מוקד למינים רבים של בעלי חיים החיים בה - חלקם רק חולפים כאן בעונות המעבר ואחרים חיים כאן, בלי שרובנו בכלל יודעים. בפרויקט מיוחד לחדשות 2 Online ועמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע ובסיועו של פרופ' שי מאירי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ליקטנו 10 סוגים של בעלי חיים שניתן למצוא בישראל - ושאולי לא ידעתם שהם קיימים, ממש קרוב אלינו. רבים מהם בסכנת הכחדה חמורה - וייתכן שבעוד שנים לא רבות כבר יהיו שייכים להיסטוריה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

גירית הדבש
נדיר מאוד להיתקל בגירית הדבש המצויה בסכנת הכחדה בישראל. היא ניזונה בעיקר מן החי ויש לה גם תחביב ייחודי: לפרוץ לכוורות דבורים ולאתר בהן רימות וגם דבש. בעלת הגב הלבן נחשבת לאמיצה במיוחד: היא תוקפת באמצעות טפריה החדים ושיניה עמם היא מרתיעה טורפים - ואפילו חסינה יחסית לסוגי הארס של נחשים רבים, שגם אותם היא נהנית לזלול.

עגולשון שחור-גחון
החיה הזו נחשבת לנדירה במיוחד - עד כדי כך שבמשך עשרות שנים חשבו שנכחדה, זאת עד שאותרה מחדש בשמורת החולה לפני כשש שנים בתגלית שהרעישה את החוקרים: מדובר בצפרדע גדולה למדי שבטנה השחורה מנוקדת בנקודת לבנות ולשונה עגולה. כיום מעריכים כי קיימים כמה עשרות או מאות פרטים באזור הצפון ובדרום לבנון.

צבוע מפוספס
הצבוע המפוספס חי בינינו כאן בישראל והוא נפוץ בכל הארץ - אולם עתידו של היונק היפהפה הזה בעל האוזניים המחודדות מוטל בספק עקב היותו מין בסיכון. הוא קרוב לסיכון גם ברמה עולמית, זאת עקב כך שהוא נופל לרוב קורבן לדריסות, הרעלות וציד. הצבוע המפוספס ניזון מפגרים ומבעלי חיים קטנים ואינו תוקף בני אדם.

חרדון צב הדור
אחת החיות היפות והצבעוניות ביותר בישראל המעוטרת בשלל צבעים - כשצבע הבסיס הוא ירוק. נדיר לראות את החרדון הססגוני הזה בטבע, אך אם כן - זה יקרה רק באזור סלעי הגרניט הסמוכים לאילת. הוא מתגונן מפני טורפים על ידי הימלטות אל תוך נקיקי סלע ושימוש בזנבו הקוצני. הוא ניזון מעלים, פרחים ופירות.

קרקל
החתול הטורף הזה מצוי בכל הארץ ובסכנת הכחדה בישראל. נדיר למצוא בטבע את בעל החיים הזה, שפעיל בעיקר בלילה באזורים יבשים וניזון בין היתר מארנבות וחוגלות. את החתול הזה ניתן לזהות הודות לאוזניו השחורות המחודדות, שהן למעשה המקור לשמו: המילה "קולקלאר" בטורקית פירושה אוזניים, והמילה "קרה" משמעותה שחור.

סלמנדרה כתומה (סלמנדרת האש)
אם תיתקלו בדו-חי שחור עם נקודות צהובות על גופו - סביר שזו סלמנדרה כתומה, הידועה בכינויה "סלמנדרת האש". זהו מין המצוי בסכנה בישראל וקרוב לסיכון בעולם, המסוגל ללכוד את טרפו - חרקים למיניהם - באמצעות לשונו הארוכה והדביקה. עורה של הסלמנדרה הזו רעיל, היא בעלת מבנה גוף גמיש ועיניים גדולות בעלות "גבות" צהובות ולסתות מעוגלות.

קיפוד חולות
חוץ מהקיפוד המצוי שלא קשה להיתקל בו במדשאות ברחבי הארץ, קיים בינינו גם קיפוד מסוג אחר: קיפוד החולות, הקטן בקיפודי ישראל. זהו יונק בעל אוזניים מחודדות שנחשב אף הוא ליונק בסיכון. הוא נפוץ בעיקר בחולות מישור החוף עד אזור כפר ויתקין וניתן למצוא אותו אפילו בתל אביב. במהלך היום הוא חבוי במחילות ופעיל בעיקר בשעות הלילה.

כח אפור
הגדולה שבלטאות ישראל היא הכוח האפור: זהו זוחל שניתן למצוא בנגב, בדרום מישור החוף ובעמק הירדן, שוקל כקילוגרם אך יכול להגיע גם למשקל גדול יותר ולהגיע לאורך של עד מטר וחצי. הוא ניזון מחסרי חוליות גדולים ובעלי חוליות קטנים ובולע אותם בשלמותם, משנה את צבעו מאפור לצהוב בהתאם לתנאי מזג האוויר. הוא מגן על עצמו מעופות דורסים ויונקים טורפים בצליפות זנב - כל עוד הוא פעיל ולא מצוי בתרדמת חורף של כחצי שנה.

חוברה מדברית
אחת הציפורים היפות והמיוחדות בישראל ושמצויה בסיכון רב היא החוברה המדברית: זהו עוף קרקע בעל רגליים ארוכות שחי בעיקר במישורי לס בצפון הנגב ושכמעט ולא ניתן להבחין בו עקב כך שהוא מסווה את עצמו היטב. בעונת האביב נוהגים הזכרים לפצוח בריקוד חיזור מרשים, במסגרתו הם זוקפים את נוצות החזה שלהם, רצים במהירות ומתופפים עם רגליהם על הקרקע.

נימפית הקטלב
אם אתם חולפים סמוך לעצי קטלב בצפון ובמרכז, יש סיכוי שתיתקלו בפרפר טרופי שנחשב לשריד מתקופה קדומה, פרפר היום הגדול ביותר בישראל ובאירופה הנקרא "נימפית הקטלב". מוטת הכנפיים של הנקבה בצבעי שחור-חום, לבן וצהוב היא גדולה ומגיעה לכ-100 מ"מ. הנקבות מטילות ביצים שצבען ירוק על עלי העץ. זחל בוקע כעבור 7-10 ימים, ולאחר מכן שוהה במצב גולם במשך חודש עד לבקיעה כפרפר.