חצי שנה עם הנגיף: מה למדנו על הקורונה – ומה עדיין מסתורי?

בחודשים האחרונים הספקנו לגלות רבות על הנגיף שהתפשט ברחבי העולם: אנחנו יודעים שהוא לא תלוי במזג אוויר, ושהמסכות יעילות נגד הדבקה. עם זאת, מידע רב אודותיו עדיין נותר בגדר תעלומה

זמן צפייה: 03:18
ההרגשה היא כמו נצח, אבל אנחנו חיים עם נגיף הקורונה רק חצי שנה. כיום אנחנו כבר יודעים לומר לא מעט דברים עליו – אך פרטים רבים אחרים עדיין לא ידועים. אנחנו כבר יודעים שהקורונה היא ממש לא "עוד שפעת" או רק "דלקת ריאות" חמורה. אם בהתחלה דיברנו על חום, שיעול וצינון כעל סימנים מזהים, היום אנחנו יודעים שזה גם כאבי ראש, תשישות, כאבי שרירים, שלשולים ובחילות ואובדן חוש הטעם והריח. כלומר, לא רק שזוֹ מחלה שפוגעת בדרכי הנשימַה, הנגיף פוגע במערכת העצבים המרכזית של הגוף ובלא מעט מקרים גורם למערכת החיסונית שלנו לתקוף אותנו. למדנו גם לא לבנות על מזג אוויר חם ועונות – ישראל כבר חמה אבל הנגיף עדיין כאן. גם במדינות כמו איראן בצד אחד של הגלובוס וברזיל בצד האחר - שתיהן מדינות חמות - הנגיף היכה קשות. עוד אנחנ ויודעים היום שהמסכות בהחלט מעוזרות במניעת הידבקות. במחקר שנעשה בחודש אפריל מדענים גילו שכאשר אנשים שחלו בשפעת או צינון ממשפחת הקורונה עטו מסכות - הן חסמו קרוב למאה אחוזים מרסיסי הנוזל הוויראליים. עוד בחדשות 13: תוארך תקופת הזכאות לדמי אבטלה, יבוטלו מכסים על שורת מוצרים 176 נדבקים בשבוע בי-ם – 79 בת"א: אלו מוקדי הקורונה בישראל השמיים טרם נפתחו – אבל בגיאורגיה כבר מוכנים לקבלת הישראלים
קורונה בישראל
קורונה בישראל | צילום: רויטרס
מבחינת המרוץ העולמי למציאת חיסון – אנחנו יודעים שעשרות קבוצות ברחבי העולם עובדות על חיסון, ביל גייטס והקרן שלו לבדם מממנים כמה מהם במאות מיליוני דולרים. נכון להיום יש כבר סימנים זהירים של התקדמות, בעיקר במחקרים של החברות אוקספורד ומודרנה. לאוקספורד יש כבר שותפים מסחריים שנערכים לייצור מסיבי, ומודרנה נערכת לניסוי בשלב 3 בברזיל - מוקד התפרצות - שיכלול אלפי נסיינים. עם זאת, אנחנו גם יודעים ששנה היא זמן שיא שמעולם לא פותח בו חיסון, ועם כל התקוות, יש הבדל בין חיסונים שהצליחו להעלים מחלות מהעולם - כדוגמת אבעבועות או חצבת ופוליו – לבין חיסונים למחלות כמו שפעת, שצריך לחדש. בהחלט ייתכן שחיסון יפחית את מספר המקרים ואת חומרתם אבל לא יעלים לחלוטין את המחלה קוביד 19. ומה אנחנו עדיין לא יודעים? אנחנו לא יודעים להגיד למה חלק מהאנשים חוטפים את המחלה קשה וחלק קל. אנחנו לומדים להגדיר קבוצות שמועדות יותר לפורענות - מבוגרים - בעיקר כי מערכת החיסון הולכת ונחלשת עם הגיל, וגם כי הם בדרך כלל סובלים כבר מעוד מחלות. השמנת יתר שמפעילה עומס על מערכת הנשימה וכלי הדם, גברים יותר מנשים, וכנראה גם חשיפה ארוכה יותר לכמות גדולה יותר של מטען ויראלי - כלומר השאלה היא לא "אם נחשפת" אלא משך החשיפה ועוצמתה.
קורונה בישראל
קורונה בישראל | צילום: רויטרס
סימן שאלה גדול מתנוסס גם לגבי הילדים - נושא שנמצא בכותרות בימים האחרונים. אנחנו יודעים לומר שבמרבית המקרים - החלק האופטימי הוא שילדים יחוו תסמינים קלים בלבד וחלקם יהיו רק נשאים מידבקים. עם זאת, הם לא "לא מידבקים", ומחקרים מראים שילד ממוצע שהולך לבית הספר וחוזר הביתה, בא במגע עם פי שלושה אנשים מאשר מבוגרים ביום. החלק ההפסימי הוא שאומנם מדובר במספרים קטנים מאוד, אבל דווקא ילדים ברחבי העולם פיתחו תסמינים קשים מאד, דמויי מחלה שידועה כ"קוואסקי". האם מי שחלה מחוסן? התשובה מתסכלת: לא יודעים. מוצאים נוגדנים אבל לא יודעים מה החוזק שלהם ובעיקר כמה זמן הם שורדים. לכן כל התאוריות של "בואו נידבק כבר כולנו" - בסימן שאלה גדול.