בארץ ובעולם: עליית מדרגה בפעילות תנועות מחאת האקלים

את מקומן של "התנועות הירוקות" מהדור הקודם תפסו בהדרגה ארגונים עולמיים שלא מהססים לבצע פעולות כמו חסימת כבישים ומפעלים או שביתות רחבות היקף בדרישה מהממשלות לשינוי דרסטי ומיידי

Pbqifa
הפגנות "הנוער למען האקלים" בברלין, בודפשט, ניו דלהי ומילאנו | צילום: רויטרס

בבחירות שהתקיימו בסוף החודש שעבר בגרמניה, מפלגת הירוקים הגיעה לשיא מאז היווסדה ב-1980, זכתה בכ-15% מהקולות והפכה למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט. על אף שלא בהרבה מדינות מפלגות עם אג'נדה דומה זוכות לתמיכה כזו, ייתכן וגרמניה מהווה תקדים לתופעה גלובלית. תנועות מחאה הקוראות לממשלות להיאבק במשבר האקלים מרימות את ראשן בשנים האחרונות ומחריפות את המאבק.

באחד הדו"חות המקיפים ביותר בנושא, שפורסם באוגוסט האחרון, הזהירו מדענים כי העולם דוהר לעבר סף 1.5 המעלות. כלומר, עליה של 1.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת בעולם בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית. זהו גם הסף שנקבע בהסכם פריז בשנת 2015 שיש לעשות הכול כדי לא הגיע אליו.

שריפה בטורקיה
שריפה בטורקיה | צילום: צילום: רויטרס

לפני כשלושה שבועות, מאות אלפי בני אדם ב-99 מדינות בעולם לקחו חלק במחאה מתוזמנת וקראו לשינויים דרסטיים במדיניות האקלים. פעילת האקלים השוודית המוכרת גרטה תונברג נאמה מול 100 אלף איש בגרמניה, אולי המדינה עם המודעות הגבוהה ביותר לנושא, ואמרה ש"אף מפלגה לא עושה מספיק כרגע".

במקסיקו, מפגינים התאספו מול הארמון הלאומי בדרישה שחברת הנפט הלאומית "פמקס" תציג תוכנית להפחתת פליטות הפחמן. בבנגלדש אקטיביסטים דרשו לסנדל תכנון לתחנות פחם וגז חדשות ובדרום אפריקה התרחשו הפגנות ב-12 ערים שונות במטרה להביא את הממשלה להפסיק את השימוש בדלקים פוסיליים. הפגנות גדולות התרחשו גם בקנדה, ברזיל, הפיליפינים, ארגנטינה ובריטניה.

גרטה תונברג בהפגנה בברלין
גרטה תונברג בהפגנה בברלין | צילום: רויטרס

ישנן מספר תנועות מחאה בעולם שאימצו את מאבק האקלים. העמותות המוכרות כמו "גרינפיס" אינן נמצאות במרכז המאבק ונחשבות ל"ממסדיות", על אף תרומתן עד כה. שתי תנועות בולטות מעל השאר: "המרד בהכחדה", שדוגלים במרי אזרחי לא אלים, ו-Fridays for Future או "מחאת הנוער למען האקלים" כמו שנקרא הסניף הישראלי שלה.

"המרד בהכחדה" היא אחת התנועות שתופסות תאוצה יותר ויותר בשנים האחרונות. מדובר בתנועה שהחלה בבריטניה ב-2018 כתנועת "מרי אזרחי" לא אלימה. מטרות התנועה הינן לגרום לממשלות להכריז מצב חירום אקלימי ולהביא למצב של "נטו 0" פליטות פחמן עד 2025 - יעד שאפתני לכל הדעות. ממשלת בריטניה, אגב, הכריזה על מצב חירום אקלימי כבר ב-2019.

הפגנת ''המרד בהכחדה'' בציריך
הפגנת ''המרד בהכחדה'' בציריך | צילום: רויטרס

על פי פעילי "המרד בהכחדה", אם הממשלות יתייחסו למשבר האקלים כמצב חירום אמיתי ויגייסו את כל המערכות ומוסדות המדינה לטובת המאבק - היעד יהיה אפשרי. כדוגמה הם מביאים את מלחמת העולם השנייה, אז כל התעשייה וכל האזרחים גויסו בדרך זו או אחרת ותרמו למאמץ המלחמתי. "עשינו זאת בעבר - וזה אפשרי גם כעת", אמרו שם.

פעולות התנועה נחשבות לקיצוניות, בייחוד ביחס למה שהיה נהוג עד כה. לפני כחודש חסמו פעילים בריטים את נמל דובר, אחד מנמלי הנוסעים העמוסים ביותר בעולם. 39 מוחים נעצרו. בתחילת ספטמבר חסמה קבוצת מוחים - ארבע פעמים באותו שבוע - את כביש M25, כביש הטבעת של לונדון. לפחות 270 איש נעצרו במהלך המחאות. עליית המדרגה היא חלק מרכזי בגישה של "המרד בהכחדה" - הפעילים מצהירים שהם מוכנים להיעצר ואף להיכנס לכלא על פעולותיהם. המטרה, לדבריהם, מקדשת את האמצעים.

פעילי ''המרד בהכחדה'' בלונדון
פעילי ''המרד בהכחדה'' בלונדון | צילום: רויטרס

גם בארץ תופסת התנועה תאוצה וכרגע ההערכות הן שחברים בה כמה מאות פעילים. לתנועה אין הנהגה רשמית וכל מי שמאמץ את העקרונות, של מאבק לא-אלים למען שינוי מדיניות בנושא האקלים, יכול להחשיב עצמו כפעיל. עד כה הם עשו מספר פעולות, ביניהן חסימת הכניסה לבורסה ברמת גן לפני כשנתיים, חסימת הכניסה לבז"ן בחיפה וחסימת הכניסה לתחנת הכוח "רוטנברג" באשקלון. אופי הפעולות, כאמור, אינו אלים אלא נעשה במטרה להעלות את המודעות ולהביא לפעולה מצד הממשלות.

פעיל התנועה בארץ, יניר דודזאדה, סיפר כי "התנועה צברה שם והיא כעת חלק מהתנועה הסביבתית בארץ". לדבריו, יש בארץ מאות פעילים ואלפים המעוניינים להצטרף: "יש לנו בקנה עוד כמה פעולות. המרד עובד בצורה מבוזרת, כל אחד יכול לפעול בשם המרד אם הוא נאמן לעקרונות המנחים".

Omkajl
פעילי ''המרד בהכחדה'' בישראל | צילום: מתוך טוויטר

תנועה בולטת נוספת היא תנועת Fridays for Future או בעברית "מחאת הנוער למען האקלים". התנועה הוקמה בעקבות שביתת התלמידים שארגנה גרטה תונברג בת ה-18, פעילת אקלים שבדית שזכתה להכרה כאשר יזמה הפגנות בשבדיה וזכתה אף לנאום בוועידת האקלים של האו"ם. היא נחשבת לפנים של המחאה הצעירה בעולם וזכתה לתשומת לב רבה - כולל ביקורות וזלזול מהנשיא האמריקני לשעבר דונלד טראמפ.

בדומה ל"מרד בהכחדה", גם מחאת הנוער החלה ב-2018 וצברה תאוצה עד שנבלמה על ידי מגפת הקורונה. במרץ 2019, כ-1.6 מיליון תלמידים ותלמידות מ-125 מדינות שבתו במחאה על היעדר התייחסות הממשלה לנושא האקלים. הפגנות התקיימו ביותר מ-2,000 מקומות בעולם ובישראל היו כ-13 מוקדי מחאה בהשתתפות מאות תלמידים.

הפגת ''הנוער למען האקלים'' במילאנו
הפגת ''הנוער למען האקלים'' במילאנו | צילום: רויטרס