"חשוב מאוד להיות במעקב": היתרונות, החסרונות והסכנות בניתוחי חזה

בשבוע שעבר, הדוגמנית יוצאת "האח הגדול", דניאל גרינברג, שיתפה את העוקבים שלה בניתוח להחלפת שתלים שעברה – כעשור אחרי שביצעה ניתוח להגדלת חזה. לדבריה: "עברתי ניתוח להחלפת שתלים. היו לי שתלים עשר שנים, ואחרי הלידות רציתי לבדוק שהכל תקין, אז הלכתי לעשות בדיקות שגרתיות". היא הסבירה כי בגלל התיישנות השתל, מצב שעלול להיות מסכן חיים, היא החליטה בסופו של דבר להחליפם בשתלים חדשים.

החשיפה הפומבית עוררה עניין רב בקרב עוקביה ברחבי הרשת, סביב הסוגייה של ניתוחי החזה והשתלות הסיליקון. ד"ר ליאורה הולנדר, מומחית לכירורגיה פלסטית, מסבירה כי הגדלה והרמה של החזה על ידי שתלי סיליקון הן מהטיפולים השכיחים ביותר בעולם האסתטיקה, וכי הגדלת חזה הינו הניתוח האסתטי השכיח ביותר כיום בקרב נשים. לדבריה, "ההליך מספק תוצאה אסתטית, ולכן זה הפך לניתוח עם אחוזי שביעות הרצון הגבוהים ביותר בעולם הכירורגיה הפלסטית. עם זאת, שתלי הסיליקון, גם החדישים ביותר – אינם לכל החיים, ויש להחליפם בכל מספר שנים".

בנוגע לשאלה כמה זמן השתלים מחזיקים מעמד בגוף באופן תקין, מסבירה הד"ר כי "לפני ההליך הראשוני של החדרת השתלים לגוף, בדרך כלל בניתוח הגדלת חזה הרופא המנתח חייב לדון עם מטופליו על אורך חיי השתלים לפני ההליך. רוב שתלי הסיליקון יתאימו למשך 15-10 שנים, וההמלצה כיום היא להחליף את השתלים כל פרק זמן כזה, גם כשאין קרע והכל תקין, עקב עייפות החומר והעליה הניכרת בהסתברות לקרעים".

"עדיף להחליפם כשהם שלמים ולא במצב קרוע, שבו הסיליקון החל להתפזר בשד. כל מטופלת שעוברת ניתוח חזה המשלב שתלים, צריכה לדעת שתצטרך לעבור עוד לפחות ניתוח אחד במהלך חייה. בנוסף, מומלצת הדמיה של החזה והשתלים אחת לשנה, כתלות בגיל".

ד"ר הולנדר מדגישה כי חשוב לדעת שלמרות שהשתלים בטוחים ומאושרים לפרק זמן מסוים, הם עשויים להזדקק לטיפול לפני המועד המשוער. "חשוב מאוד להיות במעקב מתמיד של בדיקות, בגיל הצעיר של סונר שד ובגיל הבוגר ממוגרפיה וסונר. כמו כן, מאוד חשוב להיות במעקב מתמיד של כירורג שד, ולהיבדק בדיקות שגרתיות, לא רק בגלל השתלים – אלא כי מדובר ברקמת שד שמועדת לפורענות, ועלולה לפתח גידולים. מעקב קפדני יאפשר גילוי מוקדם של נגעים, ובמידת הצורך טיפול בהתאם".

באשר לסימנים שיכולים להעיד על הצורך בהחלפת שתלים, מסבירה המומחית כי בין היתר יש לשים לב לתחושת נוקשות בשדיים, כאשר יש מטופלות שמפתחות כיווץ קפסולרי עקב רקמה צלקתית נוקשה שנוצרת סביב השתל. לדבריה, מצב זה על פי רוב איננו מסוכן, ולא מעיד בהכרח על קרע בשתלים, אולם מסב אי נוחות משמעותית למטופלת, וחוסר שביעות רצון מבחינה אסתטית. "למרות שמדובר במצב שפיר, זו בהחלט אינדיקציה לביקור אצל הרופא המנתח, כדי לוודא שאכן מדובר בהתכווצות קופסית ולא בבעיה אחרת. במצבים קשים של התכווצות קופסית ניתן לשחרר את הקופסית, ופעמים רבות במעמד זה גם מוחלפים השתלים".

בנוסף, המומחית מסבירה כי קרע בשתל יכול להיווצר לאורך השנים, כשהסיבה יכולה להיות גם טראומה ישירה של האזור, אולם "ברוב הפעמים לא ניתן להצביע על גורם ישיר לקרע, וההסבר הוא עייפות החומר ושחיקה של השתלים. פעמים רבות, כאשר קיים קרע קטן, חל שינוי עדין במראה השד לאורך זמן. שכיחות הקרעים הינה בין 2% ל-12%, כתלות בפרק הזמן שבו השתלים בגוף, ובדרך כלל הם מופיעים רק לאחר למעלה מעשור".

לסיכום, ד"ר הולנדר מסבירה, "אם החזה משנה את צורתו, השדיים מצטמצמים, מתקשים, נראים לא אחידים, מרגישים שונה או מתחילים לכאוב או לעקצץ, יכול להיות שיש קרע בשתלים, וחובה להיבדק. בשתלי סליין כיום כמעט ואין שימוש. בשתלי סיליקון, בדרך כלל הרבה פחות ברור כשיש קרע. לכן, חשוב מאוד לזכור לערוך בדיקות עצמאיות לשתל, המשולבות בעיסוי השתל. זה עוזר למטופלת להבחין בשינויים. חשוב מאוד גם להיות תחת מעקב מסודר של בדיקות הדמיה, ושל הכירורג הפלסטי המנתח".

בנוגע לשינויים בשתל כתוצאת מהתבגרות, הריון ולידה, וכן שינויים במשקל, מסבירה הדוקטור: "עם החיים החזה עובר שינויים. חשוב לציין ולהדגיש, כי מראה החזה שמשתנה עם הגיל, ההריונות והלידות, הינו עקב שינויים של רקמת החזה עצמה, המגיבה לשינויים הורמונליים – ולא לשתלים עצמם. ניתן לומר שרקמת השד משתנה מאוד עם השנים, והשתלים עצמם זה בעצם הדבר היחיד שלא משתנה בגלל הורמונים. כלומר, השינויים האסתטיים במראה החזה במצבים אלו, אינם קשורים לאיכות וטיב השתלים הקיימים".