כדור האושר: כך הפכה ישראל לשיאנית בצריכת כדורים פסיכיאטריים

אולי זה לא מפתיע במדינה בה ירי רקטות הוא עניין שבשגרה, אבל הנתונים על צריכת כדורים פסיכיאטריים בישראל מראים על עלייה מתמדת: רק לפני שנה ועדת הפיקוח הבין-לאומית של האו"ם לשימוש בנרקוטיקה קבעה שצריכת תרופות נוגדות חרדה בישראל היא מהגבוהות בעולם, ונדמה שהכדורים הפכו לפתרון קל ונגיש לכל סימן של מצוקה. "חמישים אחוז מהסובבים אותך משתמשים בסוג זה או אחר של כדורים פסיכיאטריים", טען דוד פפו, יו"ר איגוד הרוקחים בישראל. "זה כולם: בני נוער וחיילים, אנשי הייטק ואנשי צווארון כחול, נשים בגיל המעבר ונשים אחרי לידה, צעירים וקשישים".

מהנתונים נדמה שהדיכאון - הפרעה נפשית שמתבטאת במצב רוח ירוד וחוסר עניין ומוטיבציה - הפך למגפה ישראלית כמעט מידבקת. "מדובר במחלה מוחית. אנחנו יודעים שאזור מסוים במוח מתכווץ בזמן דיכאון וכשנותנים את התרופות הוא מתנפח חזרה", הסביר פרופסור גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש "גהה". "אין שום סיבה שלא נטפל בדיכאון כמו שמטפלים בכאבי ראש. מכאבי ראש לא מתים – מדיכאון כן".

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

הנער אשר חיים חזות שנהרג ממכת ברק מובא למנוחות

המלחמה הקרה בליכוד: בכירי המפלגה מתכוננים ליום שאחרי נתניהו

תיעוד: שוטר יורה בטייזר לעבר צעיר שמסרב להתפנות בניידת בשבת

לפי פרופסור זלצמן, בישראל קיימת תופעה של מתן-יתר מאחר שרוב הרופאים שרושמים את התרופות הם רופאי משפחה ולא פסיכיאטרים, ובמקרים רבים לא נערכת למטופלים בדיקה פסיכיאטרית מסודרת. עם זאת, הוא מעדיף טיפול יתר בקבוצה מסוימת על פני תת-טיפול בקבוצה שבאמת זקוקה לתרופה. "המשמעות של הימנעות מטיפול עבור אדם דיכאוני עלולה להיות התאבדות", הוא הוסיף.

אורית עריף, שנוטלת כדורים נגד דיכאון, הסכימה איתו: "אולי המערכת הרפואית נותנת את התרופות האלו יותר מדי בקלות, אבל יש אנשים כמוני שעבורם התרופה הזו פשוט מצילת חיים", אמרה. "בדיכאון אין טעם לכלום. אין טעם לקום מהמיטה בבוקר, אין טעם להתקלח. אין לי משאלה להתאבד, אבל בימים הקשים גם לא רוצה לחיות". גם שחף סגל, השחקנית ואשת יחסי הציבור, לוקחת ציפרלקס כבר 15 שנה. לדבריה, "הנפש, אין לה מנוחה. אנחנו עבדים מודרניים, וחלק מהמחיר שאנחנו משלמים על העבדות המודרנית הזאת זה להיות כל הזמן בהפרעה".