60 שנה למשפט אייכמן: ניצול השואה שנדרש לשמור על הפושע הנאצי

ב-11 באפריל 1961, היום לפני 60 שנה, החל משפט אייכמן. מדינת ישראל, אז רק בת 13, מטולטלת לנוכח תפיסתו של רב המרצחים, קצין האס-אס הבכיר שהיה ממונה על תוכנית הפתרון הסופי להשמדת היהודים. רבים מתושבי ישראל אז היו שורדי שואה שרק ביססו את חייהם החדשים והקימו משפחות לאחר התופת באירופה. אייכמן הובא לארץ מארגנטינה במבצע של המוסד. לאחר שהובא לארץ, הוחלט לערוך לו משפט ראווה ואפילו נבנה אולם במיוחד לשם כך ועיתונאים מכל העולם הגיעו לשדר ממנו.

שמואל בלומנפלד היה ניצול צעיר, בן 35, מאושוויץ כשהמשפט החל, "התרגשתי כשתפסו את הפושע הכי גדול אבל הוא לא היה ידוע בפולין. אנחנו לא ידענו עליו". בתחילה הקיפו את אייכמן שומרים שאינם ניצולי שואה מחשש שיתנקשו בו, אך לאחר זמן מה, חיפשו שומרים שדיברו גרמנית. שמואל עבר ועדה מיוחדת כדי להפוך לשומר על אייכמן. "אמרתי לאחראי, 'מה אתה אומר שיש לי מספר על היד?' אז הוא אמר, 'אדון בלומנפלד, אתה הכי מתאים, אתה תשמור על אייכמן", סיפר בלומנפלד.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

האב שדקר למוות את בנו בקריית גת מואשם ברצח בנסיבות מחמירות

בית המשפט קבע: השוטר שנאשם ברצח דיאנה דדבייב כשיר לעמוד לדין

גנץ: "נעבוד כדי שכל הסכם עם איראן ימנע מרוץ חימוש גרעיני"

ההנחיות לשומרים היו חד משמעיות - לשמור על חייו של אייכמן. לדברי בלומנפלד "בא הקצין ודיבר לפנינו, 'תאכלו אתם ראשונים, אם מישהו ישים רעל באוכל, תמותו כולכם, סוהרים יש לי הרבה. אייכמן יש לי אחד'". שמואל היה משומריו הצמודים של אייכמן ובמשך חודשים שהה איתו שעות בתא שבו הוחזק. פעם אחת שמואל, שכל משפחתו נספתה בשואה, לא הצליח להתאפק. "הבאתי לו אוכל ורציתי שהוא יראה את המספר. הוא עשה את עצמו שהוא לא רואה. אמרתי לו, 'אדון אייכמן, אתה רואה? זה מספר אותנטי מאושוויץ, איך ייתכן שהייתי שנתיים באושוויץ ואני נשארתי בחיים?, אני אהיה בסדר איתך' ככה אני אמרתי לו".

הקרבה של בלומנפלד לאייכמן הייתה קשה. מצד אחד המפלצת הייתה בדמות בן אנוש. מצד שני ההשפעה שהייתה לאדם הזה על ציבור ניצולי השואה הייתה בלתי נתפסת. "הוא התלונן ששמים לו כבלים על הרגליים והידיים. אמרתי 'לא, זה לא יזיק לך, אתה אחראי על מיליון ילדים שהרגו. לא יזיק לך שום דבר''". למרות השנאה היוקדת והבוז שחש כלפי אייכמן, שמואל הקפיד לשמור עליו וגם כשהוצא להורג לא חש שום רגש נקמה. "איזה נקמה? זה, בשביל שישה מיליון והמשפחה שלי שהיו תשע נפשות?".

שמואל, בן 95, יצא לפנסיה ובמהלך השנים המשיך להרצות ונסע פעמים רבות כעד למחנות ההשמדה שבהם עבר. "מכל המחנות לקחתי קצת אפר" הוא אומר, "הבן שלי יקבור את האפר יחד איתי בבוא הזמן". 60 שנה עברו מאז תחילת משפטו של אייכמן והיום נראה שזו הייתה הנקודה בזמן, שממנה החל להתעצב בתודעה הקולקטיבית זיכרון השואה הלאומי.