הללויה: בינה מלאכותית חיברה את שיר האירוויזיון האולטימטיבי

פרוייקט מיוחד שהוצג במסגרת כנס הענן השנתי של אורקל ישראל מצליח לעורר עניין מחוץ לקהילת המתכנתים. הכירו את "דוז פואה לבינה מלאכותית" הפרויקט שאפתני שמשלב בין ישראל ה"סטארטאפ ניישן" לישראל מעצמת האירוויזיונים,  על ידי חיבור בין קבוצת הייטקיסטים, מוסיקאים ומתכנתים, יחד עם מומחי חברת אורקל, בנסיון לבדוק האם בינה מלאכותית (בדגש על למידה עמוקה) יכולה לרגש. התוצאה? להיט ארוויזיונים אולטימטיבי בשם Blue Jeans and Bloody Tears שחובר והולחן על ידי בינה מלאכותית ובוצע על ידי לא אחר מאשר זוכה האירווזיון הזמר יזהר כהן:

[brightcove_iframe video_id='news-tech-digital-science-20190516-1206' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_797ibfku' duration='219'']

דואט האהבה הנכזבת הוא בעצם פרויקט טכנולוגי-מוזיקלי-אמנותי יוצא דופן  שנהגה על ידי היוצר ובמאי נמרוד שפירא,  המשורר והתכניתן  - ערן הדס, אשר בנה אלגוריתם שיצר אינספור שורות ליריות חדשות ממאות הטקסטים שהוזנו. וגם המפיק המוזיקלי אבשלום אריאל, מפיק ״טוי״ - זוכה אירוויזיון 2018 ואמיר שינפלד המלחין וכותב השירים שבחר את השורות המתאימות ביותר. עוד עזרו לממש את הפרוייקט הזה גם סטודיו האנימציה SulkyBunny שביימו את הקליפ הנלווה, בית הקונספטים "אלנבי" ובן שפלן ואבשלום אריאל. אז האם יש DNA מיוחד לשיר אירויזיון? ניסינו לבדוק עם נמרוד שפירא  -הוגה הפרוייקט:

כיצד נולד הפרוייקט הזה?

"מאז שאני ילד קטן (ועד היום) אני זוכר דיונים על השירים בתחרות האירוויזיון והאם הם אירוויזיוניים מספיק? מה זה בכלל DNA אירוויזיוני?" אומר שפירא. "כשנטע זכתה בשנה שעברה באירוויזיון רציתי ליצור פרוייקט שחוגג את היותנו מעצמת אירוויזונים וגם סטארטאפ ניישן. היה לי ברור שאי אפשר ללמד מכונות להרגיש, אבל אפשר לנסות ללמד אותם מה מרגש אותנו".

מה בעצם הרעיון מאחוריו?

"כתבות עומק מזהירות שבעתיד הלא רחוק משרות רבות יאבדו לטובת רובוטים, ושעלינו לחשוש מאותן מכונות, אבל אותי עניין דווקא לחקור את היצירה האנושית בעזרת אותם מחשבים וחדשנות טכנולוגית. רציתי לראות האם למידה עמוקה יכולה - על בסיס של מאות שירי אירויזיון שנזין לה - ליצור שיר שירגש - שיר שיכילו בתוכו את הדי אן איי של כל השירים הטובים ביותר. מרגע שזה היה ברור הזנו ידנית מאות מלודיות וטקסטים של שירי אירוויזיון".

כיצד נולד החיבור ליזהר כהן ומדוע דווקא בחרתם בו לפרוייקט?

"בפרוייקט כל כך טכנולוגי " מספר שפירא, "חיפשנו מישהו שיפיח חיים ונשמה לתוך המילים והשם של יזהר מיד עלה. יזהר הוא מלך האירוויזיונים של ישראל, והיה ברור שאם הוא יסכים להצטרף להרפתקה המטורפת הזו זה יהיה מדהים. הצגנו ליזהר את השיר כדואט של אהבה נכזבת בינו לבין האלגוריתם. הוא הבין מיד את הפרוייקט ואת ההומור שלו, אבל התייחס ברצינות למילים וגם הוא כמו כולנו ״כיבד״ את ״כוונת המשורר״ - האלגוריתם. יזהר מכתיר את השיר ״שלאגר״.

כמה זמן לקח לכם להגיע לשיר הנכון (לפחות מבחינת המלל)?

"רוב העבודה מול ערן הדס, (משורר דיגיטלי שהיה אחראי על ייצור הטקסטים) ומול צוותים של אורקל בבריטניה וישראל (שהיו אחראים על ייצור המלודיות ושירותי ענן) הייתה שיוף ושכלול התוצרים. היה פינג פונג של מספר שבועות בין המתכנתים לאוצרי התוכן - (המוזיקאים אמיר שינפלד, מיכה גלעד ובן שפלן). לדוגמא, המוזיקאים נתנו פידבק למתכנתים שהמלודיות לפעמים לא ״נושמות״ מספיק, ושיש קפיצות ומרווחים גדולים נורא בין צלילים. עם הטקסטים ערן ייצר לנו דרגות שונות של מקוריות, מדברים גנריים יותר ועד חופש אמנותי מטורף של המחשב. מלאכת הרכבת הפאזל הייתה כיפית אבל גם היינו חייבים לעבור כל מאות קבצי המלודיות וכל השורות והפסקאות כדי לראות שאנחנו מלקטים את המתאימות ביותר. לא כל חתיכות הפאזל התחברו אחת לשני אבל כשמצאנו משהו שנשמע כמו פזמון או בית צעקנו יוריקה!. משפטים כמו ״שתי סירות שמפליגות ברחוב״ או ״אני למעשה שפם״ נשארו על רצפת הסטודיו... אבל כן ידענו שאנחנו רוצים להשאיר שורות יותר פואטיות של המחשב (״בכאבה של ציפורה שעפה מעל שושנים של עצב״) לצד יציאות נונסנס או סתם יציאות מוזרות (״לדמעות תמיד תהיינה עיניים דומעות״)".

בעקבות הפרוייקט - האם יש לכם אי אילו תובנות מעניינות לגבי מכנה משותף לשירים באירוויזיון? מה הופך שיר לשיר אירווזיון? או בכלל תובנות מעניינות שעלו מהפרוייקט

"בדרך כלל כששולחים שיר לאירוויזיון שולחים שיר ומשלבים איתו גימיק. אנחנו עשינו ההפך - עבדנו על רעיון ״גימיקי״ שייצר לנו שיר. כשהתחלתי את הפרוייקט (עם אלנבי קונספט האוס), ידענו שאנחנו רוצים שייצא שיר אבל לא היה לנו מושג איך הוא יישמע. זה תהליך יצירה מאוד שונה ממה שאנחנו רגילים אליו כיוצרי קולנוע ופרסומאים, לא היה לנו תסריט או סטוריבורד. לא היה כלום. הסתכלנו על זה כמו ילד שמצייר עיגול צהוב ואנחנו רק מציירים קווים כדי שזו תהיה שמש. לאף אחד מאיתנו אסור היה לשנות טקסטים או מלודיות, אבל המקום שכן היינו יכולים קצת ״להתפרע״ הוא בהפקה המוזיקלית. ידענו שאנחנו רוצים לחזור לשנות ה80 העליזות, חגיגה של מלודרמה וקיטש לצד שירים מאוד מלודיים. ידענו שאנחנו חייבים להכניס מודולציה (דבר מאוד אירוויזיוני), ואבשלום אריאל המפיק המוזיקלי הכניס עוד אחת - כי למה לא?... אבל בגדול פשוט ״זרמנו״ עם המחשב".

"אבשלום דיבר איתי על ההבדלים בין השיר שלנו לעבודה על טוי הוא אמר לי שכשהם עבדו על השיר לנטע זה היה ליצור שיר עבורה, עבור האישיות שלה והסגנון שלה והייחוד שלה. מה שהוא עשה פה בהפקה המוזיקלית היה בדיוק להיפך. לא רצינו לפנות ליזהר עד שלא האמנו בייחודיות של השיר שכתב והלחין המחשב. וגם לא ידענו שיזהר יסכים. תובנה נוספת היא שאם נרצה בשנה הבאה לשלוח שיר כזה, נצטרך כמה שבועות טובים ולא רק חמישה ימים (הזמן שקיים היום להגשת השיר בין גמר הכוכב הבא לדדליין של התאגיד)".