"באים מאידיאלים": האנשים שעזבו קריירה מבטיחה – והפכו למורים

שנת לימודים חדשה בפתח, וכבכל שנה, גם הפעם ייכנסו למספר לא מבוטל של כיתות מורות ומורים חדשים – אך לא צעירים. אלפי אנשים בישראל החליטו לעזוב קריירה מצליחה וארוכה, ולהתחיל ללמד בבתי הספר, למרות השכר הנמוך.

כך למשל, נועה בקר החליטה, אחרי 30 שנה, להתחיל ללמד מתמטיקה בכיתות ה', במקביל לעבודתה בתיאטרון. "יש לנו אידיאלים, אף אחד לא מגיע למקצוע ההוראה בגלל מצב כלכלי, חודש אחד שאני ארוויח בהוראה זה שתי הצגות שלי, סיפרה בקר והוסיפה כי "אני אמרתי שכף רגלי לא תדרוך בחדר מורים, והנה עברו שלושים שנה, ואני חושבת שאני אוהבת ללמד. האור בעיניים שיש למישהו למישהו כשהוא הבין משהו אחרי שהסברתי לו – זה כיף".

גם לימור גרוס וייסבך עזבה קריירה מבטיחה, ובחרה דווקא במקצוע ההוראה, כמו יותר מ-6,000 מורות ומורים נוספים במערכת החינוך, שעשו הסבה ממקצועות אחרים. "אני רואה בחינוך אתגר", אמרה גרוס וייסבך. "אני רואה במורה דמות משמעותית שנמצאת שם לתלמידים בתקופה שבה הם מחפשים מישהו שיכווין אותם, ואני מקווה להיות המודל שלהם".

פרופסור סמדר דוניצה שמידט, דיקנית הפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוצים, ניסתה להסביר את התופעה: "אחרי עשור או 15 שנים אפילו של עבודה בתחומים מאוד מגוונים, הם מרגישים שהם רוצים גיוון, הם רוצים לשנות, הם מגיעים ממניעים אידיאליסטיים", טענה דוניצה שמידט. "הם מבינים שחינוך זה מקום שאתה יכול לתרום בו לחברה".