"זה אסון לאומי": ההורים והמורים בחוסר וודאות לקראת פתיחת השנה
ההורים עייפים אחרי חודשיים של חופש ושנתיים וחצי של שיבושים במערכת החינוך בעקבות מגפת הקורונה, המורים נאחזים בתקווה וקוראים לציבור לגבות אותם ב"מאבק על עתיד הילדים" - ובסוף הילדים הם אלה שנפגעים. "הם האחרונים שאשמים במצב, ומשבשים להם את החיים"
שלושה ימים נותרו עד לפתיחת שנת הלימודים, והמשא ומתן בין האוצר לחינוך נמשך גם היום (שני), במאמץ למנוע שביתה. במשרדי הממשלה דנים על מסגרות תקציב בעלויות של מיליארדים, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון טוענת שהיא מסתכלת שנים קדימה, שר האוצר אביגדור ליברמן טוען כי השיקולים להסכמי השכר עם המורים ישפיעו על משק השכירים כולו - וכך אולי קל לשכוח שמאחורי הכותרות הגדולות יושבות משפחות שלמות בחוסר ודאות מוחלט.
סיגל שפיץ היא אם לארבעה, תושבת גבעתיים. ביום חמישי הקרוב, 1 בספטמבר, היא אמורה לשלוח את ילדיה למסגרות חינוך, כבכל שנה. אך השנה היא מחפשת פתרונות אחרים, "אני רוצה להאמין שאם אכן שנת הלימודים לא תיפתח הילדים יוכלו להגיע לכל הפחות למסגרת לא פורמלית. זה לא פתרון מדהים, לא לזה אנחנו מייחלים", היא אומרת.
שפיץ לא מבינה איך הדברים הגיעו למצב הנוכחי, ומבחינתה "לא חסרות סיבות ולא חסרים אשמים". "מערכת החינוך של מדינת ישראל נמצאת בתחתית ומעולם היא לא הייתה פצועה ושבורה כל כך", היא אומרת, "לא קיים מבוגר אחראי שמסוגל לעשות סדר". על שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, היא אומרת שהיא "התבלבלה בתפקידה, מה שמוסיף שמן למדורה ומשאיר את הגנון ללא מנהלת. אני מקווה שהשלטון המקומי יהיה הגב שלנו ההורים".
שפיץ מאשימה בעיקר את השלטון, "איך ייתכן שחינוך - שהוא התחום הכי חשוב בכל מדינות העולם, דור העתיד - לא עומד אף פעם בראש סדרי העדיפויות של ראשי ממשלת ישראל? אומרים ומדברים רבות על הרצון של המדינה להפריט את המערכת, פעם לא האמנתי שזה נכון, היום לצערי אני מבינה שזו האמת הפשוטה של ממשלת ישראל. זהו אסון לאומי, לא פחות", היא מסכמת.
"איומי השביתה במערכת החינוך, שמשבשים את חיינו ורודפים אותנו בשלושת החודשים האחרונים, הם הזיה", אומרת טל ליטאני, אם לשלוש בנות מרעננה. "הם למעשה לוקחים את האחרונים שאשמים במצב ומשבשים להם את החיים. לא מאפשרים לילדים להיפגש, להכיר, להתכונן ולהרגיש בטוחים בהגעה לבית הספר. לא מאפשרים להם להיות במקום וודאי ויציב, ולא מאפשרים לחוות את החוויה המכוננת של הראשון בספטמבר".
מעבר לפגיעה המתמשכת בילדים, ליטאני מציינת שגם ההורים "שכבר בילו, בזבזו, ומיצו כל שקל וכל יום חופש ממשיכים להיפגע מחוסר הוודאות, ונאחזים בעובדה שאין להם ברירה אלא למצוא פתרון עבור הילדים".
והאחרונים שנפגעים, אומרת ליטאני, הם אלו שעומדים במרכז הסכסוך כמושא המאבק, המורים. "גם הם לא יוכלו לפתוח את השנה, אף על פי שהם מוכנים והכיתות מוכנות, הם לא יוכלו לסייע לילדים בקליטה, לא יוכלו להגשים את ייעודם באופן מלא ולספק מעטפת חברתית ופדגוגית לילדים, לא יוכלו להרגיע וליצור קשר עם ההורים ומי יודע אם זה בכלל יהיה שווה את זה. אין פתרונות קסם, כל צד חייב להתפשר ולא היה צריך להגיע לסוף אוגוסט כדי לגלות שזה המצב, היו הרבה ימים בדרך שאפשר היה לשבת בהם והרבה לילות שאפשר היה להוציא עשן לבן כדי לנצח את המערכה בלי להפוך את כולם לקורבנות שלה".
דורון עמית, מחנך כיתה ט' בחטיבת ביניים בעיר נתניה, מאמין ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. "יש לי תחושה ותקווה שעם כל הקשיחות שמר ליברמן מפגין, הוא מבין את החשיבות שבהצלת מעמד המורה והעיסוק בהוראה בארץ", אומר עמית, "כמו כן בראשות הממשלה עומד כרגע איש חינוך בהווייתו ואני מרגיש שדברים יגיעו לכדי הסכם שישקם במעט את מערכת החינוך. כל אחד במדינה צריך להחזיק לזה אצבעות ובינתיים להמשיך ולגבות את המאבק החיוני הזה על העתיד שלנו".
לדעת עו"ד אבי סרוסי, יו"ר הנהגת ההורים בלוד ואב לארבעה, "מה שיקרה הוא שכל צד יבין שרף הדרישות והכוחניות חייב להתאפס כי האיום לסגור מדינה תוך איומי השבתה, מחנך את הילדים לכוחניות". סרוסי קורא למצב הנוכחי "אסון החינוך", ואומר ש"מה שהיה צריך להתרחש זה שאיפה למצוינות, התאמת ימי העבודה בחינוך לכל המשק והסכם שכר עם תגמול למצוינות, תוך פיטורי מורים שאינם מתאימים למערכת. אני מתנגד להתנהלות הכושלת של משרד החינוך יחד עם ארגוני המורים השותפים להם כולל הטיפול המשפטי והציבורי".
שר האוצר ליברמן כתב היום בחשבון הטוויטר שלו כי לתחושתו "יש תזוזה ויש רצון טוב מצד כל הצדדים ואני מקווה שהיום או מחר נשלים את המלאכה". שרת החינוך שאשא-ביטון אמרה היום בטקס חנוכת מבנה בבי"ס באבן יהודה: "הפערים מאוד הצטמצמו. רק פוליטיקה יכולה לעצור את פתיחת שנת הלימודים".
בתוך כך, התאחדות התעשיינים הגישה היום עתירה לבית הדין לעבודה, בדרישה להוציא צווי מניעה שיסכלו את שביתת המורים ב-1 בספטמבר. "במרכז העתירה", נמסר, "תעמוד הטענה שהשביתה המתוכננת תוביל להיעדרות נרחבת של עובדים, ולפגיעה בתוצר הנאמדת ב-1.8 מיליארד ש״ח בשבוע. משרדי החינוך והאוצר יצורפו לעתירה כשני משיבים נפרדים, באופן שיחייב את שניהם להגיש תגובות נפרדות - ובכך לעקוף, לכאורה, את הימנעות המדינה להציג את עמדות המשרדים השונות בפני בית הדין לעבודה".
גורם המעורה בפרטי המשא ומתן טען כי המחלוקת הגדולה בדיונים אמש נסובה סביב העובדה שיפה בן דויד לא מוכנה להקל ולקצר הליכי פיטורים של מורים ותיקים עם ותק של מעל 15 שנה. באוצר דורשים גמישות למנהלים שלא תאפשר למפקחים לכפות העסקת מורים שפוטרו מבית ספר אחד על מנהל של בית ספר אחר, וקיצור הליך פיטורים בכל דרגות הוותק. בן דוד מוכנה לקצר במעט הליך פיטורים של מורים עם ותק של פחות מ-15 שנה, אך מסרבת להקל על ההליך במקרים של מורים ותיקים יותר. כמו כן, אומר הגורם כי במשרד החינוך מעוניינים להוסיף למורים ותיקים עוד כ-600 שקלים בממוצע.