24 שעות למנוע שביתה: התקדמות משמעותית במשא ומתן
יממה אחת נותרה לפתיחת שנת הלימודים, וגורם המעורה במו"מ בין האוצר למורים סיפר על התקדמות משמעותית והתקרבות להסכמות. על אף שבמשרד החינוך הבהירו כי איומיים משפטיים לא יסייעו בפתרון המשבר - הפרקליטות ביקשה צווי מניעה בטענה כי ישראל נמצאת בתקופת בחירות והממשלה מוגבלת בהסכמי שכר והוצאות תקציביות
יממה אחת נותרה לפתיחת שנת הלימודים, ואיום השביתה טרם הוסר. ב-9:30 יערך הדיון בבית הדין לעבודה, אשר צריך לתת את החלטתו האם להוציא לבקשת המדינה צווי מניעה לשביתת מורים ב-1 בספטמבר, ובינתיים המשא ומתן בין משרד האוצר לארגוני המורים נמשך הבוקר (רביעי), וגורם במו"מ סיפר על התקדמות מאוד משמעותית והתקרבות להסכמות בין הצדדים.
טענת הפרקליטות היא כי ישראל נמצאת בתקופת בחירות, וכי הממשלה מוגבלת בהסכמי שכר והוצאות תקציביות. במשרד החינוך הבהירו כי הבקשה שהוגשה על ידי המדינה בשמם היא בניגוד לעמדתם, ושם אומרים כי איומים משפטיים לא יסייעו בפתרון המשבר.
כזכור, בית הדין לעבודה דחה אמש את בקשת המדינה להגיש צווי מניעה למורים במסגרת עתירת התאחדות התעשיינים, והבהיר למדינה כי עליה להגיש בקשה משלה בהליך חדש. הפרקליטות אכן הגישה הלילה בקשה נפרדת לצווי מניעה לבית הדין האזורי בתל אביב.
"רוצים חינוך", קראו השבוע קבוצת הורים שהפגינו בעיר מודיעין, שילדיהם, שעולים לכיתה ה' יצטופפו בשנה הבאה בכיתה של 37 תלמידים. "מחנכת טובה ככל שתהיה לא יכולה לתת מענה לימודי ראוי, לא מענה רגשי ראוי, לא מענה חברתי ראוי. היא לא יכולה להגיע לכל הילדים, היא לא יכולה, גם אם היא נורא רוצה. בשביל שיהיה להם מקום פיזי בכיתה, הם צריכים את התיקים שלהם לשים בכיתה אחרת ואז ללכת ללמוד בכיתה השנייה", אמרה מיכל ניר מלצר, אם לתלמידה שעולה לכיתה ב' במודיעין.
בפתח תקווה, אלמה שעולה לכיתה א' צפויה ללמוד בכיתה עם כמעט 40 תלמידים. "איך ילד שעולה עכשיו מהגן לכיתה א' יכול להתמודד עם קבוצה גדולה של ילדים? איך הוא יוכל להשקיע בלימודים ובכלל להקשיב למורה?" הוסיפה אלכס בביץ', אמה של אלמה."שוב עזבו מספר תלמידים את בית הספר ואוחדנו לכיתה של 39 תלמידים", אמרה לילך פרץ, אם לתלמיד שעולה לכיתה ג' בראש העין.
פרץ לא מאמינה שבנה, שעדיין לא השלים את הפערים שהצטברו בתקופת הקורונה, ילמד בשנה הבאה בכיתה כל כך צפופה. "39 תלמידים שמראש הגיעו עם פער עצום", הוסיפה פרץ. "התחושה שלי כאימא היא שאני כועסת, שאני מתוסכלת, שאני מרגישה שלא נותנים לי מענה" אמרה ניר מלצר.
מחאות ומאבקים יכולים אולי לעזור נקודתית אבל מדובר בבעיה מערכתית. בישראל הכיתות צפופות הרבה יותר מברוב מדינות המערב. בחטיבות הבינייים מספר התלמידים הממוצע בכיתה בישראל הוא 28 לעומת 23 במדינות ה-OECD. בבתי ספר יסודיים בישראל, 26 תלמידים ותלמידות בכיתה לעומת 21 בממוצע בעולם.
לא רק התלמידים סובלים מן המצב, וגם המורים שנאלצים ללמד ולהעביר שיעורים בכיתות הצפופות מתקשים. "כל הזמן רוצים מאיתנו תוכניות חדשות. איך אפשר לעשות דברים פעלתניים כשיש לך 38 תלמידים בכיתה? זה פשוט נוראי", אמרה הדס לוי שמלמדת אנגלית מזה 28 שנים, ואותה - הצפיפות בכיתות מטרידה לא פחות מהשכר הזעום.
"זה חשוב להעלות את השכר אבל גם אם תוסיפו לנו אלפי שקלים ועדיין נצטרך להיכנס לכיתה ויהיו שם 38 תלמידים, זה לא יעזור. התנאים לא משתנים ואף אחד לא מדבר על התנאים, לא ארגון המורים ולא הסתדרות המורים". אז למה אף אחד בחדר המשא ומתן לא מדבר על אחת הבעיות הכי בוערות במערכת החינוך?
במשרד החינוך סבורים שמורה טובה יכולה ללמד גם בכיתה גדולה. באוצר מסכימים לשם שינוי, לא מן הנמנע שבעיקר ממניעים כלכליים. ומה אומרים בהסתדרות המורים? לפני כשנה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד שיבחה את התוצאות החיוביות של פיצול הכיתות בתקופת הקורונה, אם כי הפעם - בשיחות המו"מ, בהסתדרות המורים החליטו להתמקד בשכר ולהשאיר את המאבק בצפיפות להורים. ייתכן והסכם השכר אכן ייחתם בקרוב ושנת הלימודים תיתפח כמתוכנן, אבל התלמידים ימשיכו לשבת בדוחק בכיתות דחוסות.