ציון נכשל: תמונת המצב של מערכת החינוך לקראת החזרה ללימודים

ביום שני הקרוב תיפתח שנת לימודים חדשה, אך ניתוח מעמיק של מערכת החינוך הישראלית מצביע על כשלים רבים, פער מהעולם - והישגים נמוכים. במכון המחקר הכלכלי-חברתי "שורש" ניתחו נתונים ממבחני פיזה הבינלאומיים בשני העשורים האחרונים, והממצאים אינם מעודדים.

שקלול ממוצע הציונים במבחנים במתמטיקה, מדעים וקריאה מראה כי ההישגים של תלמידי ישראל נמוכים יותר מרוב מדינות ה-OECD, למרות שמספר שעות הלימוד בישראל יחסית גבוה. בקוריאה הדרומית למשל מספר שעות הלימוד נמוך ב-25% מישראל אבל ההישגים גבוהים ב-12%, בשווייץ מספר השעות נמוך ב-11 אחוזים אבל ההישגים גבוהים ב-7 אחוזים.

גם הפערים בתוך ישראל, בין התלמידים החזקים לחלשים הם הגבוהים ביותר ב-OECD - ובפער ניכר. הפערים גדולים יותר מן הפערים בארצות הברית וביוון, וגם בארגנטינה ובטורקיה. כמו כן, הכיתות צפופות יותר – 27 תלמידים בכיתת יסודי בישראל, לעומת 20 בממוצע ה-OECD. בחטיבות הביניים הנתון הוא 30 תלמידים בכיתה לעומת ממוצע של 22 תלמידים.

פערים קיימים גם באשר לאיכות המורים. הציון הפסיכומטרי הממוצע של סטודנטים לחינוך במכללות להוראה, שמכשירות 97% מהמורים - נע בין 410 ל-477. לשם השוואה, ציון הפסיכומטרי הממוצע של כלל הסטודנטים בשנה א' באוניברסיטאות הוא 622.

שר החינוך יואב קיש הבטיח עם כניסתו למשרד לפני כשנתיים ושמונה חודשים, לשפר את מעמד המורים ולטפל במשבר החינוך המיוחד, לצד שורה של הבטחות נוספות שרובן לא קויימו. מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בהובלת נמרוד ניר בקרב יותר מ-2000 משיבים הראה ש-62% מהציבור סבורים שהשר קיש לא הוביל מהלכים משמעותיים במערכת במהלך כהונתו,  10% סבורים שכן והשאר (28%) – לא בטוחים.

עוד עלה מהסקר כי רוב הציבור, 57%, מעניקים ציון נמוך או נמוך מאד לתפקודו של השר קיש וכ-12% בלבד נותנים לו ציון גבוה או גבוה מאד. השאר – לא בטוחים. גם ביחס לתפקודם של שרים אחרים, הוא מדורג במקום נמוך יחסית - השישי מתוך 10 שרים שתפקודם נבחן, כשמעליו מדורגים, בין השאר, ישראל כ"ץ, גדעון סער ואיתמר בן גביר.

אם הממשלה תמלא את ימיה, נותרה לשר כשנה לנסות לתקן. לא רק את מעמדו ותדמיתו, אלא בעיקר את מה שחייבים לתקן במערכת החינוך - למען הילדים של כולנו.