מבחני פיז"ה: אין שינוי בהישגים, התרחבות בפערים הסוציו-אקונומיים

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פירסמה את ממצאי המחקר הבינלאומי פיזה שנערך בישראל בשנת 2022, ובדק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 ברחבי העולם. תוצאות המחקר מצאו פערים בין הישגי הבנות להישגי הבנים ופערים בין תלמידים מהעשירון העליון לתחתון, בהשוואה לממצאים במחקר הקודם שנערך ב-2018

תלמידים בבית ספר תיכון (אילוסטרציה)
תלמידים בבית ספר תיכון (אילוסטרציה) | צילום: רוי אלימה, פלאש 90

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה היום (שלישי) את ממצאי המבחן הבינלאומי פיז"ה לשנת 2022, שבו נבדקה רמת האוריינות של תלמידים של כ-625 אלף תלמידים בני 15 ב-81 מדינות. במבחנים נמצאו כי ישראל שומרת על יציבות מול מדינות ה-OECD במתמטיקה ובהבנת הנקרא, וכי הפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לגבוה התרחבו.

בנוסף, עולה כי למרות מגפת הקורונה, הישגי ישראל בהשוואה למבחן הקודם ב-2018 נותרו יציבים, בשלושת התחומים שנבדקו. כמו כן, מאחר שבמדינות אחרות נרשמו ירידות חדות במתמטיקה ובקריאה, חל שיפור בדירוג של ישראל לעומתן. בתחום הקריאה, ישראל טיפסה מהמקום ה-37 למקום ה-30, והציון בתחום (474 נקודות) קרוב לממוצע, 472 ב-OECD.

למרות זאת, בהשוואה בין הישגי הבנים והבנות, נמצא כי חלה ירידה בהישגי הבנות, בעיקר בתחום המתמטיקה (ירידה של 15 נקודות), זאת לעומת עליות בהישגי הבנים (בעיקר במדעים- 13 נקודות ובקריאה – 17 נקודות). הירידה החדה ביותר בקריאה נרשמה בקרב בנות בפיקוח הממלכתי דתי – 24 נקודות.

בנוסף, הפער לטובת הבנות שהיה בכל התחומים בשנת 2018 הצטמצם בקריאה מ-48 נקודות ל-24 נקודות, ונסגר פער במדעים מ-19 נקודות ל-0. כמו כן ,הפער התהפך במתטיקה: מ-9 נק' לטובת הבנות ל-11 לטובת הבנים. הבנות בפיקוח החרדי מובילות בקריאה עם 522 נקודות וגם במתמטיקה עם 474 נקודות.

\

תלמידיים נבחנים בבחינת הבגרות
תלמידים נבחנים (אילוסטרציה) | צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90

במדעים, ישראל עלתה למקום ה-37 ממקום 42 ובמתמטיקה למקום ה-38 מהמקום -41, ובמתמטיקה ממוצע ההישגים של ישראל עדיין נמוך: ממוצע של 458 נק' לעומת 472 ב-OECD. כך גם במדעים: 465 בישראל לעומת 485 ב-OECD.

עם זאת, בשלושת התחומים ניכר כי הפערים בין תלמידים מהעשירון העליון לתחתון התרחבו, כשהפער בתחום המתמטיקה בין ציון הסף של העשירון העליון לתחתון הוא 280 בישראל, לעומת 235 בממוצע העולמי; במדעים 285 לעומת 235' ובקריאה 322 לעומת 261. בנוסף, ההישגים של תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה עלו ב-8 נקודות במתמטיקה בעוד אלה שמרקע נמוך ירדו ב-12 נקודות, במדעים נרשמה עלייה של 11 נקודות בקרב החזקים לעומת החלשים שנותרו במקום.

שיעור התלמידים המתקשים בישראל גבוה מהממוצע העולמי אך שיעור המצטיינים במתמטיקה ובמדעים בישראל דומה לממוצע העולמי, ובקריאה, שיעור המצטיינים בישראל גבוה מזה העולמי: 11% לעומת 7%. ביחס לתלמידים דוברי עברית ודוברי הערבית, ניכר כי הפערים הצטמצמו אך עדיין נותרו גדולים: פער של 89 נקודות במתמטיקה, 100 נקודות במדעים ו136 נקודות בקריאה. כמו כן, שיעור המתקשים במגזר עומד על יותר מ-60% בכל אחד מהתחומים.

תלמידים במבחן
תלמידים במבחן (אילוסטרציה) | צילום: fotolia

מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך אלי הורביץ מסר: "נקודת האור של החינוך בישראל היא הישגי התלמידים המצטיינים. תוצאות מבחני פיז"ה שהתפרסמו כעת מגלות שתלמידי ישראל ניצבים במקום ה-22 בעולם במצויינות במתמטיקה (לעומת מקום 31 בשנת 2018). בעוד שבמדינות רבות במערב החינוך קרס והפערים העמיקו בגלל המגיפה וההגירה, ישראל הצליחה לשמור את הראש מעל המים. כשתסתיים המלחמה, נצטרך להתגייס למען הדור הצעיר ולעזור לו לקום מחדש ולבנות עתיד טוב יותר. ההתקדמות היחסית במצויינות היא בשורה טובה שניתן יהיה להישען עליה, אך מחכה לנו עוד דרך ארוכה".