בית הדין הורה לבחון מחדש גירושם של שני ילדי עובדים זרים
לאחר שביום שישי קבע בית הדין לעררים כי יש לשחרר בערבות את מאורין מריאנו ובנה בן ה-10 ואת ברלי אנטיגו ובתה בת ה-13, הורה הדיין לקיים שימוע לקטינים בטרם ההחלטה על גירושם
גירוש העובדים הזרים: בית הדין לעררים הורה היום (ראשון) לרשות האוכלוסין וההגירה לבחון מחדש את החלטתה לגרש את העובדות הזרות מאורין מריאנו, ובנה ראלף הראל בן ה-10, ואת ברלי אנטיגו ובתה גנה בת ה-13. הדיין מיכאל זילברשמיד החזיר את תיקיהם לרשות, והורה לקיים שימוע לקטינים בטרם ההכרעה בעניינם.
רשות האוכלוסין וההגירה מסרה בתגובה: "החלטת הדיין מדגישה את העובדה כי התנאים המגבילים שנקבעו על ידו ביום שישי האחרון יישארו כפי שהם. עם זאת, הבהיר כי צווי ההרחקה כפי שניתנו דורשים תיקון והחזיר את הנושא לרשות לצורך קבלת החלטה מחודשת".
ביום שישי קבע הדיין זילברשמיד על שחרור שני הקטינים, תמורת ערבות בסך 30 אלף שקלים. יום קודם לכן, הפגינו כאלף תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים מתל אביב, יחד עם מנהלי בתי הספר, מורים, הורים, חברי מועצה וחברי כנסת מחוץ לכלא גבעון, שם הוחזקו הראל בן העשר וגנה בת ב-12 שנעצרו בתחילת השבוע על ידי הרשויות, לקראת גירושם.
עוד בחדשות 13:
בג"ץ דחה עתירה לשינוי מדיניות גירוש עובדים זרים
הילדות שעומדות בפני גירוש לפיליפינים: "הדבר הכי מפחיד שקרה"
יממה אחרי שהורדו מהמטוס: אם ובנה גורשו לפיליפינים
בחודש ספטמבר דחה בית הדין לעררים ערר שהגישה עובדת זרה מהפיליפינים המיועדת לגירוש, שילדיה נמצאים במסתור. בית הדין הכריע כי האם תישאר במעצר בגבעון והותיר את ההחלטה לגרשה על כנה, אך הורה לרשות האוכלוסין וההגירה לדחות את הגירוש ב-48 שעות - כדי לאפשר לאם להחזיר אליה את הילדים ולגרש אותם יחד איתה. עורך הדין של האם, ישי שריד, ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.
ממסמך בית הדין עולה כי הגשת הערעור נבעה מטענת האם לפיה הרחקתה מהארץ "מפרה את זכות היסוד הבסיסית של הורה לחיות עם ילדיו, והזכות לחיי משפחה". עוד נטען כי "לא נשקלו כלל זכויות הילדים, שאינם עצורים, שייוותרו לבדם בארץ במידה שהאם תורחק".
כמה ימים קודם לכן, דחה בג"ץ את עתירת המשפחות הפיליפיניות לשינוי מדיניות הגירוש. בעתירתן ביקשו המשפחות, בייצוג עו"ד דוד תדמור, כי רשות האוכלוסין תבהיר כי אין בכוונתה לאתר, לעצור ולגרש ילדים בוגרים ומשפחותיהם במהלך שנת הלימודים.
"מדובר בעתירה התוקפת מדיניות כללית, המבקשת סעדים גורפים כלפי ציבור גדול שביחס לרובו טרם ננקטו הליכים מינהליים כלשהם", נכתב בנימוק. "נראה כי בנסיבות אלה לא מוצו כראוי ההליכים המקדמיים הנדרשים קודם להגשת עתירה מעין זו".