העימותים במשטרה ומעצר הפעילים: "לא מקור שלי, שיגיש תלונה"
תכתובות פנימיות מליל הבחירות חושפות כי קצין המודיעין של המחוז הדרומי סירב לעצור חשודים על סמך מידע מה"מקור המשטרתי", אך ראש אגף החקירות בלט כפה את המהלך. בבוקר התגלעה מחלוקת גם בין האחרון לבין המפכ"ל סביב פרסום הפרשה
חילופי הודעות פנימיים בצמרת המשטרה מליל הבחירות, שנחשפו הערב (שלישי) בחדשות 13, מציגים עימות חריף סביב מעצרם של שלושת פעילי מפלגת רע"מ בחשד לשוחד בחירות. בשיחה שהתקיימה ערב פתיחת הקלפיות בין נציגי אגף החקירות והמודיעין (אח"מ) לבין קציני המחוז הדרומי, התנגד קצין המודיעין המחוזי, נצ"מ שלומי דרי, לביצוע המעצרים על סמך מידע שמסר דניאל גרינברג, "המקור המשטרתי" שעבד בעבר במשרד ראש הממשלה: "זה לא מידע שלי ולא מקור שלי, אני לא יכול לטפל במידע הזה על בסיס זה. אתם רוצים? שיגיש תלונה".
למרות שהמקור סירב להגיש תלונה, ב-20:00 הועברה למחוז הדרומי הנחיה ישירה מראש אח"מ, ניצב בועז בלט, באמצעות ראש מחלקת החקירות נצ"מ רותי האוסליך, שבה נכתב: "להנחות את מחוז דרום לייצר פעילות מעצרים מול שלושת מחזיקי הטלפון האלה עוד לפני פתיחת הקלפיות". בעקבות המשך ההסתייגויות בדרום, העבירו באגף החקירות בשעה 22:00 תקציר מודיעיני על חלוקת כספים צפויה בקלפיות ברהט, שגב שלום וערערה, וב001:00 בלילה יצאו בלשי המחוז לעצור את החשודים ללא צו שופט.
דרמה נוספת התחוללה בבוקר הבחירות, כשעימות התגעל בין המפכ"ל רב-ניצב דני לוי לראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט, סביב השאלה האם לפרסם את דבר המעצרים של פעילי רע"מ. בלט הורה לדוברות המשטרה לבלום פרסומים שעלולים להשפיע על ההליך הדמוקרטי ועל מערכת הבחירות, אך המפכ"ל התערב והפך את ההחלטה: "אם יש דבר כזה - חייבים להזהיר את הציבור, גם ככה אנשים יידעו על המעצר, ואז יגידו שהסתרנו". בעקבות הנחיית המפכ"ל, דוברות המשטרה הפיצה את ההודעה לתקשורת בשעה 09:00.


אמש שוחח המפכ"ל דני לוי עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וביקש ממנה לחזור בה מהחלטתה להקפיא את הבדיקה המשטרתית הפנימית בנוגע להתנהלות המשטרה ביום הבחירות. לוי הפציר בה לאשר הקמת ועדת בדיקה מזורזת: "הארגון שלי בטלטלה, אני רוצה ועדת בדיקה שתוך ימים תסיים את עבודתה".
במקביל, נחשפת זהות הגורם שהניע את הפעילות בשטח: ניצב-משנה רותי האוסליך, ראש מחלקת חקירות בחטיבת החקירות והמודיעין, היא הקצינה שהנחתה בהודעת טקסט את מקביליה במחוז הדרומי לצאת לפעולה – וזאת לאחר שאנשי המחוז העלו שאלות באשר למהימנות המקור המודיעיני. גורמים במחוז דרום הבהירו בתגובה: "פעלנו כפי שנדרשנו על-פי פקודות המשטרה".
מוקדם יותר אתמול הודיע המפכ"ל כי הטיל על סגנו, ניצב יאיר חצרוני, לבדוק את האירועים ולהגיש מסקנות בתוך שבוע. אלא שעות ספורות לאחר מכן התערבה היועמ"שית, בתיאום עם פרקליט המדינה עמית איסמן, והורתה להקפיא את הבדיקה הפנימית עד לקביעת מתכונת בירור מסודרת. כעת שוקלת בהרב-מיארה להעביר את הטיפול למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בשל חשד לפלילים.

אם תיפתח חקירת מח"ש, צפוי ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, עדו נורדן, לקבל זימון למסירת עדות. כמו כן, בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה צפויים לבחון כמה סוגיות מרכזיות. הסוגיה הראשונה נוגעת למהימנות המקור, כלומר האם המקור המשטרתי, דניאל גרינברג, מסר מידע כוזב, והאם חשף בפני המשטרה את עברו כעובד משרד ראש הממשלה וכיועץ של מפלגת הליכוד. הסוגיה השנייה נוגעת להתנהלות הדוברות, ובפרט לשאלה מדוע מיהרה המשטרה להוציא הודעות לתקשורת בבוקר הבחירות על מעצר פעילי רע"מ. במשרד המשפטים סבורים כי לא היה צורך בהודעות אלו, וכי האופן שבו פורסמו מעלה חשד לשיתוף פעולה פוליטי בין המשטרה ללשכת ראש הממשלה.

מה הוביל למעצרים?
התמונה המצטיירת מעדויות המעורבים חושפת פערים משמעותיים בין גרסת המקור לגרסת המשטרה. לפי גרסתו של דניאל גרינברג, חבר כנסת ערבי בכיר (שזהותו לא נחשפה) העביר לו יום לפני הבחירות חומר מפליל על 15 פעילי רע"מ המחלקים כספים. גרינברג טוען כי פנה לראש הסגל עדו נורדן בבקשת עזרה, ונורדן יצר קשר עם לשכת המפכ"ל, ומשם חובר לראש אגף החקירות. עוד הוא מוסיף כי מסר לחוקרת רק שלושה מתוך 15 השמות, ומאותו רגע ניתק מגע ולא נפגש עם חוקרים.
מנגד, במשטרה מציגים גרסה שונה בתכלית: בלהב 433 מציינים כי בתיק לא היה כל מידע מודיעיני נוסף מעבר לשיחת הטלפון שהתקבלה ערב הבחירות. במשטרה מסבירים כי בערב הבחירות התקבלה החלטה על חיפושים ומעצרים, וחטיבת החקירות העבירה את ההוראה לביצוע במחוז הדרומי. בניגוד לטענתו של גרינברג על ניתוק מגע, גורמים במשטרה טוענים כי הוא נפגש עם אנשיהם פעם נוספת, יום לאחר הבחירות.
כמו כן, במשטרה עצמה נשמעת ביקורת על האופן שבו נוהל האירוע, וגורמים בארגון תוהים מדוע לא בוצעו מעקבים סמויים כדי להתחקות אחר מסלול הכסף לפני ביצוע המעצרים. באגף החקירות הגיבו לטענות ומסרו: "התבצעו מעצרים כדי לסכל את הפעילות".
הפרסומים עוררו תגובות חריפות באופוזיציה: ראש שב"כ לשעבר וח"כ יורם כהן ("ישר") פנה רשמית ליועמ"שית בדרישה להורות למח"ש לפתוח בחקירה פלילית נגד בכירי המשטרה ואנשי לשכת רה"מ, ולפעול מיידית לשימור הראיות. כהן מסר כי "החשש כי סמכויות האכיפה של המדינה הופעלו לקידום אינטרסים פוליטיים בעיצומו של יום הבחירות מחייב בירור יסודי, עצמאי ובלתי תלוי".
יו"ר הדמוקרטים, ח"כ יאיר גולן, האשים את המפכ"ל בניסיון טיוח ובהפרת הנחיות היועמ"שית. לדבריו, "מדובר בניסיון פלילי לחבל בתוצאות הבחירות ובאמון הציבור בהן, שנוהל מלשכת ראש הממשלה... המפכ"ל אינו קבלן ביצוע של נתניהו, והמשטרה אינה רכושו של השלטון".
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, החריף את הטון ואמר כי "ככל שמצטברים עוד ועוד פרטים מתברר שזה לא היה ניסיון לשבש את הבחירות - זה היה ניסיון הפיכה". ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) הצטרף לביקורת, כינה את האירועים "התנהלות מאפיוזית שמסכנת את יסודות הדמוקרטיה", וקרא ליועמ"שית ולפרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית לאלתר: "איש אינו מעל החוק, גם לא נתניהו".

