הכנסת נגד היועמ"שית: "אין לבג"ץ מקום להתערב בחוק הנבצרות"

יממה אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש את תשובתו לבג"ץ בנוגע לחוק הנבצרות, ותקף את בית המשפט ואת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה כשאמר כי "המשמעות היא רמיסה ברגל גסה את הכרעתם של רבבות אזרחי ישראל" - הגישה היום (שישי) היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק, את תשובתה לבג"ץ בנוגע לחוק - לקראת הדיון בו בשבוע הבא. היא כתבה כי "עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת היא שאין מקום לדחיית מועד התחולה של חוק היסוד המתקן בדרך פרשנית, וכי דין הצו על-תנאי שהוצא בעתירות – להתבטל".

עו"ד אפק הוסיפה: "באשר לסעד בדבר דחיית מועד תחולתו של חוק היסוד, עמדתה העקבית של היועצת המשפטית לכנסת היא כי כינון חוקי יסוד הנוגעים ליחסים בין הרשויות, ראוי שייעשה בתחולה נדחית ומאחורי מסך בערות. עם זאת, משעה שבחר המחוקק מפורשות לכונן את החוק מושא ענייננו בתחולה מיידית, אין מקום להתערב בכך. החוק מאוזן, דומה במהותו ובפרטיו להסדרי נבצרות שנקבעו לנושאי משרה אחרים בישראל, דוגמת נשיא המדינה ויו"ר הכנסת, ודומה אף להסדרים שהוצעו בעבר בעניין זה. בית המשפט קבע פעמים רבות שהדין הקיים אינו אוסר על כינון חוקי יסוד משטריים בתחולה מיידית, ועל כן אין מקום לאסור על כך במצב הנורמטיבי הנוכחי.

"אשר על כן, עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת היא כי בענייננו אין מקום לדחיית מועד תחילת חוק היסוד המתקן כפי שנקבע על ידי המחוקק, ובפרט שעה שמדובר בחקיקת יסוד, על כל המשמעויות הנובעות מכך".

עוד נכתב בתשובה, כי "לטענת חלק מהעותרים, דינו של חוק היסוד המתקן להיפסל, או למצער יש לדחות את מועד תחילתו, מכיוון שתחולתו לטענתם היא רטרוספקטיבית. לטענתם, חוק היסוד המתקן משפיע על המשמעות המשפטית של ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה המכהן, וממילא משנה את המשמעות המשפטית של אירועים שאירעו בעבר. לטענה זו שתי תשובות חוק היסוד המתקן אינו משפיע על המשמעות המשפטית של ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשל' כפי שכבר ציינו לעיל.

נתניהו, בתשובתו, הוסיף כי "עם כל הכבוד לעותרים, במדינת ישראל לא יתקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה שווה לקולו של כל אזרח אחר. לבית המשפט העליון אין כל סמכות להתערב בחוק יסוד. ליועמ"שית אין כל סמכות להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות, ואין לה כל סמכות לקבוע שאפשרות תיאורטית כשזו תיוותר על קנה, בניגוד מוחלט לרצון הבוחרים. קבלת העתירה עלולה לגרום למצב שבו היועמ"ש, שאינו נבחר ציבור, ייקבע במקום הציבור הרחב מי יכול לנהל את המדינה ומי לא".

בהרב-מיארה: "החוק הוא לא כלי לסילוק בעיות פרסונליות"

ביום שני הגישה יועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תצהיר התשובה שלה לבג"ץ לקראת הדיון בחוק הנבצרות. היא כתבה כי "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי". לדבריה, יש לפחות להחיל את החוק מהכנסת הבאה. היועמ"שית לא תגן על החוק בבג"ץ - ואת ראש הממשלה בנימיין נתניהו מייצג עורך דין פרטי.

לפי בהרב-מיארה, "באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי 'מסך בערות'". היועמ"שית הוסיפה כי "תיקון חוק יסוד לשם התנערות, ולו חלקית, מחוות דעת למניעת ניגוד העניינים בעניינו של ראש הממשלה - כמו גם להתחייבות מפורשת שניתנה בשעתו על-ידי ראש הממשלה לבית המשפט הנכבד, התחייבות שכבר נקבע על-ידי בית המשפט שיוצרת כלפיו 'מעין השתק שיפוטי' - מגלם חומרה יתרה. זאת בפרט כשהתנערות זו נועדה לאפשר את מעורבותו של ראש הממשלה בקידום שינויים במערכת המשפט שיש בהם כדי להשפיע על עניינו האישי".