כשאביה של תהילה נגר דיבר לקבר בתו – והפך לסמל מול עיניי

בחודש פברואר סערה ישראל כשסוכם על הסדר טיעון בין הפרקליטות לראיד רושרוש, שנאשם ברצח תהילה נגר. בשיאה של הפרשה, בין המחאה הציבורית שהובילה את משפחת נגר לדיונים התכופים בבתי המשפט, נשלחתי להמתין לאביה, יגאל, בבית העלמין של קיבוץ גינוסר, השוכן לחופה של הכינרת, שם קבורה תהילה.

אחרי חצי שעה של המתנה בחנייה הסמוכה לבית הקברות הגיחה רנו פלואנס אפורה, שממנה ירד יגאל. הגשם לא פסק לרגע, אך הוא צעד לכיוון קברה של בתו כשהוא ספוג במים. המצלמה שלנו עקבה אחריו ואיש לא העז להוציא מילה. כשהוא הגיע לקבר, יגאל החל לדבר אל תהילה, במשך דקות הוא סיפר לה על הסדר הטיעון עם האדם שרצח אותה באכזריות חולנית, כמה מאות מטרים מביתה, ועל מחלת הסרטן שהחלה לתת את אותותיה על גופו - זה היה הרגע ששבר אותי.

לכל כתבות "רגע אחד מתשע"ט" - כתבי חדשות 13 חוזרים אל הרגע המשמעותי שלהם במהלך השנה החולפת

האוזניים שלי אמנם שמעו את יגאל במונולוג מצמרר, אך העיניים שלי גלגלו כמו סרט את הילדים הפרטיים שלי: רוני ועומר. באותם רגעים חשבתי על סבתא שלי שאיבדה את בנה אליהו, לוחם הצנחנים שעל שמו אני קרוי, ושחזרתי כיצד שמעתי שוב ושוב כיצד היא הייתה מדברת אליו מעל קברו.

כשחומרי הגלם של הכתבה עברו למערכת לא היה אדם אחד שצפה בהם ונותר עם עיניים יבשות. באותם הרגעים היה ברור לכולם - יגאל נגר, קיבוצניק ואבא שאיבד את היקר לו מכול, יהפוך תוך זמן קצר לסמל המאבק של משפחות הנרצחים נגד עסקאות הטיעון. ואכן כך היה. לדיון הבא בבית המשפט המחוזי בנצרת כבר הגיעו לא מעט משפחות של נרצחים: הם עמדו שם מסביב ליגאל וצעקו יחד את הכאב של האב השכול.

הדקות המעטות עם יגאל בגשם שוטף ליד קברה של בתו לא יחלפו מראשי לעולם. זה היה רגע טלוויזיוני מצמרר, אבל זה גם היה רגע שנתן לי להבין עד כמה אני אוהב את הילדים וכמה הייתי נותן כדי להיות עוד חמש דקות עם סבתא שלי.