השופטים נעתרו לבקשת נתניהו - וביטלו את הדיון במשפטו מחר

משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמשך גם הבוקר (שני), כשממעל מרחפת בקשת החנינה שהגיש אתמול לנשיא המדינה יצחק הרצוג. בבית המשפט המחוזי בתל אביב נפתח יום עדות נוסף של ראש הממשלה, כחלק מהמשך החקירה הנגדית בתיק 4000 - פרשת "בזק-וואלה". בפתח הדיון ביקש ראש הממשלה לבטל את הדיון מחר "בשל לוח זמנים מדיני-ביטחוני שיפורט במעטפה סגורה". השופטים נעתרו לבקשה. במהלך הדיון הוא תקף את התובעת יהודית תירוש, שהציגה לו ראיות שלפיהן הוא התראיין בתקופת בחירות - בניגוד למה שטען: "האשמת אותי בשקר. את צריכה להתבייש".

המערכת הפוליטית סערה אתמול בעקבות בקשת החנינה, וכמעט כל פוליטיקאי פנה אל הנשיא בבקשה להיענות לבקשה של נתניהו או לפסול אותה מיד. ההערכה היא שהרצוג יסכים לחנינה תמורת הקדמת הבחירות, ונתניהו לא צפוי להסכים לפרישה מהחיים הפוליטיים - אך הוא עשוי להסכים לבחירות מוקדמות.

בסביבת הרצוג העריכו כי יתנהל משא ומתן של כמה שבועות מול נתניהו, אך מקורבי ראש הממשלה אמרו כי לא ינהלו מגעים ישירים או עקיפים על החנינה: "זה הכול או כלום. או שתהיה חנינה ללא תנאים - או שראש הממשלה ימשיך במשפטו עד לזיכוי".

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2511302013' autoplay='0' credit='' desc='מ"לא יהיה כלום כי אין כלום" עד בקשת החנינה: הרגעים הגדולים במשפט נתניהו' poster='' kid='1_rgmf0daq' duration='123']

גורמים במשרד המשפטים אמרו כי "לא מדובר בבקשת חנינה, אלא בבקשת ביטול המשפט או זיכוי מהתיקים". הם הוסיפו כי מדובר ב"מכתב איום", ואמרו כי נתניהו למעשה טוען כי אם לא יקבל את החנינה הוא ימשיך במהפכה המשפטית ובהרס התקשורת החופשית. הרצוג כבר ניסה כמה פעמים בעבר ללחוץ על היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בנושא, אך דיל שכולל הקדמת הבחירות בתמורה לחנינה לא מקובל עליה.

הבקשה שהגיעה לבית הנשיא הועברה למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שתרכז גם את חוות הדעת הרלוונטיות מהגורמים השונים במשרד, ולאחר מכן הן יועברו ליועצת המשפטית של בית הנשיא וצוותה להכנת חוות דעת נוספת לנשיא המדינה. בהמשך אמורה לעבור חוות הדעת לשר המשפטים שמגבש חוות דעת מטעמו, אך לפי החוק באם חל ניגוד עניינים על הממשלה למנות שר אחר. מכיוון שהשר יריב לוין הוא חבר מפלגתו של נתניהו, חוות הדעת תועבר לשר עמיחי אליהו.

בשלב הבא תועבר חוות הדעת של השר ללשכה המשפטית בבית הנשיא, שמבצעת השלמת פרטים ובירור במידת הצורך ולאחר מכן מעבירה את התיק ליועצת המשפטית של הנשיא, שתגבש חוות דעת משלה. במידת הצורך, נערכים בירורים ובדיקות מול מחלקת החנינות במשרד המשפטים, או גורמים רלוונטיים נוספים להשלמת החומרים ולקבלת התייחסות נוספת. רק לאחר כל הליך הבירור הזה, חוות הדעת של היועצת המשפטית לנשיא מועברת לנשיא לצורך קבלת החלטה.

במקרים שבהם מחליט הנשיא שלא להיענות לבקשת החנינה, הודעה מנומקת על ההחלטה נשלחת בכתב לפונה. במקרים בהם הנשיא מקבל את הבקשה, הוא חותם על כתב ההקלה ומעביר אותו לשר - ואז ההודעה על החלטת הנשיא נשלחת בכתב אל הפונה בצירוף כתב הקלה.

הבקשה של נתניהו הועברה לנשיא הרצוג באמצעות פרקליטו עורך הדין עמית חדד, והיא כוללת שני מסמכים: מכתב מפורט חתום על ידי עו"ד חדד, ומכתב חתום על-ידי נתניהו עצמו - שלא כולל התנצלות או קבלת אחריות על מעשיו. בבית הנשיא מציינים כי מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות: "לאחר קבלת כל חוות הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה באחריות ובכובד ראש".

"בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות", כתב נתניהו להרצוג, "אני מודע לכך שההליך המתנהל בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות. אני נושא באחריות ציבורית וערכית רחבה, מתוך הבנה להשלכות של כלל האירועים. בשל כך, ועל אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי עד זיכויי המלא, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת".

"מתוך אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם, אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח שנוצר סביבו", הוסיף נתניהו, "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות שניצבים בימים אלה בפני מדינת ישראל, אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים, להשגת אחדות מעם ולחובת האמון במערכות המדינה, וכך אני מצפה שיעשו כל ראשי זרועות המדינה".