"הלב לא מעכל": אלמנות רוכבי האופניים על השנה הקשה בחייהן

כמעט שנה עברה מאז תומר וינשטיין ויניב לוגסי יצאו לרכיבת אופניים סמוך לביתם שבשרון, עד שרכב פרטי שנסע במהירות מופרזת פגע בהם - והם נהרגו במקום. היום (רביעי) נפתח משפטו של הנהג הדורס יונתן פדידה, והוא הואשם בהמתה בקלות דעת, שיבוש הליכי משפט, נהיגה בשכרות ובמהירות מסוכנת, בשינוי מבנה רכב וכן בהחזקת סם.

כעת, אחרי השנה הקשה שעברה עליהן, האלמנות עדי ומירה מנסות ללמוד איך ממשיכים מכאן. "אין נחמה ואין הקלה", סיפרה עדי, אלמנתו של תומר. "התחושה של הריקנות, הכאב והחוסר זה משהו שמלווה אותנו יום-יום, מבוקר עד לילה. הגעגוע הוא משהו שלא ניתן לתאר אותו, זה משהו שתופס בכל רגע ביום. אין לו זמן ואין לו שעה".

עדי שחזרה את היום הנורא שבו נהרג בעלה, וסיפרה כי "תומר ויניב קמו בבוקר לרכיבת כביש רגועה בכביש הכי בטוח בארץ, ונקטלו בשנייה כשרוצח הכביש הזה גם מפקיר אותם למותם. זה משהו שהמוח לא מסוגל באמת להבין והלב לא יכול להכיל ולעכל".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

הרמטכ"ל: יש להעניק אות מערכה ללוחמים ברצועת הביטחון בלבנון

קבינט הקורונה אישר: חנויות הרחוב ייפתחו ביום ראשון

בנט: נכנסים לעידן של סגרים בלתי נגמרים – ודוהרים לסגר שלישי

התאונה הקשה שבה איבדו את בני זוגן חיברה בין עדי ומירה ובין שתי המשפחות. "פתאום עברה שנה אבל אנחנו רק התחלנו את האבל שלנו", שיתפה מירה, אלמנתו של יניב, שאמרה כי ההתמודדות הייתה קשה פי כמה לנוכח התפשטות הקורונה. "אין יוצא ואין בא, שבועות עם הילדים לבד בתקופה כזאת שצריך להכיל".

השתיים הגיעו הבוקר לדיון הראשון בבית המשפט המחוזי בלוד, והבטיחו כי ימשיכו להגיע לכל הדיונים עד שהנהג יקבל את עונשו. "העובדה שצריך לנהל איזושהי מערכה בבית המשפט לוודא שהעבריין הזה יקבל את מה  שמגיע לו - למה?", תהתה מירה, "למה זה לא צריך להיות מובן מאליו שהוא צריך להיכנס לכלא במיידי?"