האונס במלונית הקורונה: העליון החמיר את עונשו של ירין שרף

בית המשפט העליון קיבל היום (ראשון) את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשו של ירין שרף, הנאשם בפרשת אונס הקטינה במלונית הקורונה, מ-6.5 שנים ל-8 שנות מאסר בפועל. זאת, לאחר שהודה והורשע באינוס קטינה שלא בהסכמתה ובהטרדה מינית.

כזכור, הפרשה התרחשה במלונית בידוד ייעודית לנערים ונערות השוהים במסגרות חוץ ביתיות בתקופת הקורונה. שרף, אז בן 21, פגע מינית בקטינה כבת 13 שהוצאה מביתה למסגרת שנועדה להגן עליה. על פי כתב האישום, במהלך מספר ימים הפעיל שרף מכבש לחצים שיטתי על הקטינה, תוך התעלמות מסירוביה החוזרים ומפער הגילאים המשמעותי. למרות התערבות מדריך שביקש להפסיק את ההתנהלות המטרידה, המשיך שרף בניסיונותיו. בהמשך הוא כפה את עצמו על הקטינה, ומעשיו כללו הפשטת מכנסיה בניגוד לרצונה, סטירה, תקיפה מינית תוך אחיזה בגרונה והחדרת אצבעות ואיבר מינו - כל זאת חרף התנגדותה המפורשת.

רק לאחר שמיעת הראיות, שרף הודה במיוחס לו, הורשע באינוס קטינה ובהטרדה מינית וביהמ"ש המחוזי בת"א גזר עליו 6.5 שנות מאסר. הפרקליטות ערערה על קולת העונש וטענה שישנן נסיבות מחמירות - בהן גילה הצעיר של הקטינה, פער הגילאים המשמעותי, הניצול הבוטה של המצוקה והבידוד, אלימות וכפייה חוזרות וכן הנזקים העמוקים שנגרמו לקטינה בכל מישורי חייה.

בית המשפט העליון קיבל, כאמור, את עמדת הפרקליטות והחמיר בעונשו של שרף - תוך שציין את הרקע שבמסגרתו התרחש האונס - ימי מגפת הקורונה ובטרם התאקלמה הקטינה במסגרת החדשה לאחר שהוצאה מביתה בסיוע לשכת הרווחה, והושמה במלונית לצורך בידוד בשל מחלתה. "או אז, שהיא חולה, בודדת, ומנותקת מתמיכת בני משפחתה או מדמות מגינה אחרת היא היוותה עבור המשיב 'טרף קל'... בעיצומו של משבר בחייה של א', ילדה שעוד לא מלאו לה 14 שנים, היא נאנסה על ידי גבר זר, אשר חפץ להגשים את דחפיו המיניים, ויהי מה. פער הגילים שבין השניים לא עצר בעדו; אזהרות הסובבים ומדריכי המלונית – לא הרתיעו אותו; וגם בדידותה של א' והרקע המורכב ממנו באה – לא הניאו אותו מלהגשים את תוכניתו הזדונית. בתוך יומיים ארוכים של לחצים בלתי פוסקים, המשיב בא על סיפוקו, והותיר את א' חבולה ומצולקת, בגוף ובנפש".

בית המשפט העליון אף קבע, בניגוד לעמדת בית המשפט המחוזי, שאין מקום להתחשב בעובדה שכתב האישום תוקן, לאחר השלמות חקירה, לצורך גזירת העונש, ואף הדגיש את חשיבות התיקון למתלוננת. "רק לאחר שתוקן כתב האישום ויוחסה למשיב עבירת אינוס, היא חשה שקיבלה תוקף לפגיעה בה", הבהירו השופטים.

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, מסרה בתגובה: "בית המשפט העליון אמר היום בקול ברור, כי עבירות מין בקטינים ראויות לענישה מחמירה ולמסר שאינו משתמע לשתי פנים. ענישה מחמירה היא אמירה חשובה לנערה האמיצה שילדותה נגזלה ממנה, לילדים כמוה שמבקשים לאזור אומץ להתלונן, וכן לעברייני מין למען הרתעת הרבים".

עוד הוסיפה: "המועצה לשלום הילד מלווה מידי שנה מאות ילדים נפגעי עבירות מין לאורך ההליך הפלילי. כך אנחנו מתוודעים מידי יום לקשיים האדירים שעמם נאלצים ילדים נפגעי עבירה להתמודד, ולמשמעות שהילדים מייחסים לחומרת העונש ולמילים שבוחר בית המשפט כדי לתאר את הפגיעה ואת היחס החברתי אליה. על אף שכפי שאומר בית המשפט העליון בעצמו היה מקום לעונש חמור יותר, אנחנו מברכים על כך שקריאתנו הן ביחס לסעיף האישום והן ביחס לחומרת העונש זכו לאוזן קשבת בפרקליטות, שפעלה לקידום צדק עבור הנערה הנפגעת בפרט ועבור ילדים נפגעי עבירה בכלל".

מעו"ד רעות אבירי, מנהלת התחום המשפטי במרכז הישראלי למוגנות נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, נמסר: "פסק הדין המחמיר את עונשו של ירין שרף מעביר מסר חד וברור: פגיעות מיניות בקטינים, ובפרט כאשר הקורבן נמצא במצב פגיע, לא יתקבלו בסלחנות. העובדה שהנערה נאנסה כאשר הייתה מבודדת, חולה, ומנותקת מתמיכת משפחתה במלונית לנוער בסיכון – מדגישה את עומק הפגיעה ואת חוסר היכולת שלה להגן על עצמה. יש להמשיך לפעול במישור החברתי והקהילתי כדי להבטיח שמקרים כאלה ימנעו מלכתחילה, וכדי שכל נפגעת תדע שהיא אינה לבד במאבקה".