מכה נוספת לקואליציה: בג"ץ דחה את חוק הנבצרות לכנסת הבאה
כפי שפורסם לראשונה בחדשות 13, שופטי בג"ץ קבעו ברוב של 6 מול 5 כי תחולתו של החוק שקבע כי ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק מסיבות רפואיות תידחה לכנסת הבאה, בטענה כי מדובר ב"תיקון פרסונלי מובהק שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת". לוין הגיב: "אי אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו"
יומיים לאחר פסילת החוק לביטול עילת הסבירות, בג"ץ דחה הערב (רביעי) ברוב של 6 שופטים מול 5 את תחולת חוק הנבצרות - כך שייחול רק מהכנסת הבאה ולא באופן מידי - כפי שפורסם לראשונה בחדשות 13, "זאת בהיותו תיקון פרסונלי מובהק שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת". מטרת הפסיקה, היא לוודא כי החקיקה לא תיטיב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן פרסונלי, כמי שעומד בפני הליך תלוי.
בפסק הדין נקבע בדעת רוב כי הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת, מאחר שהחלתו המיידית של התיקון היא פרסונלית ולא כללית. מרבית שופטי הרוב קבעו כי חקיקת התיקון נועדה לשרת תכלית פרסונלית מובהקת - קידום האינטרסים האישיים של ראש הממשלה והסרת כבלי המגבלות המשפטיות שחלו עליו, בשים לב להליך הפלילי המתנהל נגדו.
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, עמד בפסק דינו על כך שאחד ממאפייניו היסודיים של חוק במדינה דמוקרטית הוא תחולתו הכללית, ועל כך שבמסגרת הליך החקיקה המחוקק נדרש להעמיד לנגד עיניו את האינטרס הציבורי הכללי, ולא לעצב את החוק כאשר טובתו של אדם ספציפי עומדת לנגד עיניו. "עקרון זה חל ביתר שאת כאשר עסקינן בחקיקת חוקי היסוד", הוסיף פוגלמן, שגם עמד על כך שפגם פרסונלי עשוי לדבוק בחקיקה גם אם חוק היסוד על פי לשונו אינו מכוון לאדם ספציפי, מקום שביסוד החיקוק ניצבה תכלית פרסונלית.
השופט פוגלמן קבע כי חברי הכנסת לא הציבו לנגד עיניהם את הסדר הנבצרות הראוי, אלא את הסדר הנבצרות שיתיר את ידיו של ראש הממשלה המכהן מהמגבלות המשפטיות שחלו עליו. "מצבו המשפטי של ראש הממשלה והעתירות שהיו תלויות ועומדות בעניין הוצאתו לנבצרות היוו לא רק המניע לחקיקה אלא גם תכליתה המוצהרת: להיטיב עם ראש הממשלה המכהן. על תכלית זו ניתן ללמוד מהליך החקיקה על כל שלביו; מכך שהתיקון הונח על שולחן הכנסת בסמוך להגשת העתירות נגד ראש הממשלה; מכך שהוא אושר זמן קצת לפני המועד להגשת התגובות בעתירות אלו; מדברי ראש הממשלה לאחר שאושר התיקון; ומתחולתו המידית".
שר המשפטים יריב לוין תקף פעם נוספת את בג"ץ וכתב בהודעה שפרסם: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו. ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין".
"הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת", המשיך לוין, "הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו".
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס הגיב לפסקה גם כן וכתב: "מצער מאוד שכך נוהגים שופטי בית המשפט העליון בעת הזאת. בעוד כוחותינו נלחמים, שכם אל שכם, בכל הגזרות ומזיזים הצידה כל שיקול וכל מחלוקת בזמן מלחמה, פעם אחר פעם עושים את ההפך מפעולות לאחדות העם וחיבור כל חלקיו - אבן יסוד בדרך לניצחון".
ח"כ גלעד קריב (העבודה), יו"ר ועדת חוקה ומשפט בכנסת הקודמת, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "קואליציית נתניהו גררה את מדינת ישראל למשבר חוקתי חסר תקדים, בין השאר משיקולים פרסונליים של רה״מ. מול הצעדים חסרי התקדים של הקואליציה שחתרו תחת עקרונות יסוד דמוקרטיים, נדרש בית המשפט העליון גם הוא לפסיקות חסרות תקדים במטרה להגן על הדמוקרטיה וטוהר המידות".
קואליציית נתניהו גררה את מדינת ישראל למשבר חוקתי חסר תקדים, בין השאר משיקולים פרסונליים של רה״מ. מול הצעדים חסרי התקדים של הקואליציה שחתרו תחת עקרונות יסוד דמוקרטיים, נדרש בית המשפט העליון גם הוא לפסיקות חסרות תקדים במטרה להגן על הדמוקרטיה וטוהר המידות.
טוב שיש שופטים בירושלים.— גלעד קריב (@KarivGilad) January 3, 2024
חוק הנבצרות נחשב לסוגיה רגישה ונפיצה, המטרידה במיוחד את נתניהו. כעת, עם דחיית כניסת תחולת החוק לתוקף, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תוכל להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, על אף שהצהירה בעבר שלא תעשה שימוש בסמכות זו.