העליון קבע: המדינה רשאית לשלול אזרחות ממחבלים

בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי לא נפל פגם חוקתי בהסדר המאפשר לשלול את אזרחותו של מי שביצע מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, כגון: מעשה טרור, מעשה המהווה בגידה או ריגול חמור, או רכישת אזרחות של זכות לישיבת קבע במדינה עוינת או בשטח עוין.

זאת, גם אם כתוצאה משלילת אזרחותו הוא נותר חסר אזרחות כלשהי, ובלבד שבמקרה כזה תפורש חובתו של שר הפנים ליתן לאותו אדם "רישיון לישיבה בישראל" – כמורה על הענקת מעמד של תושבות קבע או מעמד ייעודי קבוע אחר. כמו כן, בית המשפט העליון ביטל שני פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מינהליים אשר דנו בבקשות לשלילת אזרחות, וזאת בשל פגמים מהותיים שנפלו בהן כבר בשלב הגשת הבקשות.

פסק הדין עוסק בשתי בקשות ראשונות מסוגן לשלילת אזרחות שהוגשו לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם "אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל". הבקשות נוגעות לשני מחבלים שהורשעו ונדונו לעונשי מאסר ממושכים: מחמד מפארג'ה, שהטמין בשנת 2012 מטען נפץ באוטובוס בתל אביב וגרם לפציעתם של 24 בני אדם, ועלאא זיוד, שביצע בשנת 2015 פיגוע דריסה ודקירה בצומת גן שמואל וגרם לפציעתם של ארבעה בני אדם.

הבקשה בעניין מפארג'ה נדחתה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד, ושר הפנים ערער על כך; הבקשה בעניין זיוד התקבלה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, וזיוד ערער על פסק הדין בעניינו.

בפסק הדין נקבע כי לא נפל פגם חוקתי בהסדר ביטול האזרחות בגין הפרת אמונים הקבוע בסעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות. שופטי ההרכב עמדו על היותה של הזכות לאזרחות זכות חוקתית חשובה, אך סברו כי במקרה דנן הפגיעה בה נעשית לשם הגשמת תכלית ראויה – הצגת מסר הצהרתי ברור וחד משמעי של התנערות המדינה ממי שהפר את חובת האמונים הבסיסית ביותר שלו כלפיה.

בפסק הדין צוין כי האפשרות לבטל את אזרחותו של אדם שאינו מחזיק באזרחות אחרת והותרתו חסר אזרחות אכן מעוררת קושי – היא מצויה במתח עם הוראות שונות במשפט הבינלאומי ואינה עולה בקנה אחד עם הסדרים דומים בעולם.

עם זאת, דעת הרוב סברה כי קושי זה כשלעצמו אין בו כדי להוביל למסקנה כי ההסדר כולו אינו חוקתי, ככל שיינתן למי שאזרחותו נשללה כאמור רישיון ישיבה קבוע ולא תושבות ארעית בלבד. דעת הרוב סברה כי יש לקרוא את הצירוף "רישיון לישיבה בישראל" כמתייחס לרישיון קבוע – בין אם מדובר ברישיון לישיבת קבע או רישיון קבוע אחר שייקבע על ידי המחוקק. המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן סבר בדעת יחיד כי בהיעדר הסדרה של רישיון ישיבה ייעודי שיינתן למי שנותר חסר כל אזרחות, ההסדר החקיקתי הקיים אינו מידתי.

שרת הפנים, איילת שקד, אמרה בתגובה להחלטה: "בית המשפט העליון אישר את המובן מאליו - מי שפועל במכוון כדי לפגוע במדינת ישראל, איננו יכול להיות חלק מקהילת אזרחיה. עם זאת, לצערי בית המשפט העליון אימץ פרשנות המנוגדת ללשון החוק, וחייב להעניק למחבלים מעמד קבע אחר בישראל".

נשיאת ארגון שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, המייצגת קורבנות טרור אמרה על ההחלטה: "כמי שנלחמה במשך 11 שנים וניהלה הליכים בבית המשפט העליון לשלילת תושבות קבע ממנהיגי חמאס במזרח ירושלים, אני מברכת על החלטת בית המשפט העליון שמעניק כלי חשוב ומרכזי למאבק העיקש בטרור. על המדינה לנקוט בצעדים קשים כנגד מחבלים בעלי אזרחות ישראלית, ולשלול את זכויותיהם האזרחיות מן היסוד על מנת שיחשבו פעמיים לפני שייצאו לפיגוע הבא".