דו"ח ועדת הצוללות: "אנדרלמוסיה שסיכנה את ביטחון המדינה"
"שיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו, החלטות חייבות להתקבל לאחר תהליך סדור": ועדת החקירה לפרשת הצוללות - שנחשפה בחדשות 13 - פרסמה את מסקנותיה: "החלטות בנושאים ביטחוניים אינם רק עניין של מינהל תקין, אלא צורך קיומי - במיוחד אחרי 7.10"
ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט (ועדת הצוללות) פרסמה היום (ראשון) את ממצאיה בנושא הליקויים המערכתיים שמצאה בפרשה - שנחשפה בחדשות 13 - זאת לאחר שהגישה לממשלה את הממצאים וההמלצות לתיקונם. הוועדה, שבפניה הופיעו בכירי המערכת הפוליטית והביטחונית, קבעה כי לאורך שנים נמנעו ממשלות ישראל מקביעת מדיניות ביטחונית ברורה והותירו את צה"ל בעמימות אסטרטגית, דבר שהוביל לקבלת החלטות נקודתיות שסיכנו את ביטחון המדינה. לפי ממצאי הדו"ח, הקבינט המדיני-ביטחוני תפקד במקרים רבים כ"חותמת גומי" להחלטות מערכת הביטחון מבלי שחבריו יכלו לאתגר את הנתונים שהוצגו להם.
בין הכשלים המרכזיים שמנתה הוועדה מופיע הטיפול בנושא מכירת אמצעי לחימה על-ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים, אשר התנהל לדבריה באנדרלמוסיה ובחוסר תיעוד של מגעים רשמיים עם גורמים זרים. הוועדה מצאה כי המועצה לביטחון לאומי חרגה מסמכויותיה ועסקה בביצוע וברכש באופן פסול, בעוד שבמשרד הביטחון לא קיים גוף מקצועי האמון על הכתבת מדיניות בניין הכוח לצה"ל. עוד נחשף כי בחיל הים השתרשה תרבות ארגונית לקויה שכללה תיאום עמדות עם גורמים מסחריים והצגת נתונים מניפולטיביים למקבלי ההחלטות בדרג המדיני.
לצד חשיפת הליקויים, הגישה הוועדה שורה של המלצות לתיקון המצב, ובראשן הקמת ועדת מומחים קבועה שתייעץ לקבינט ותסייע לו בניהול סיכונים ביטחוניים. הוועדה ממליצה על מיסוד תהליך מחייב לבניית כוחו של הצבא, שבו הממשלה היא זו שתדרג את האיומים ותאשר את התוכנית הרב-שנתית, תוך ביטול האפשרות לעקוף את סדרי העדיפויות באמצעות תקציבים חיצוניים. כמו כן, הומלץ להפוך את חטיבת התכנון באג"ת לגוף משותף לצבא ולמשרד הביטחון כדי להגביר את הפיקוח האזרחי. בסיכום הדברים ציינה הוועדה כי הצורך בתהליכי קבלת החלטות תקינים "אינו רק עניין מנהלי - אלא צורך קיומי, במיוחד על רקע אירועי 7 באוקטובר".
בראש הוועדה עומד השופט בדימוס אשר גרוניס, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, שפונה בשבוע שעבר לבית החולים במצב קשה. בהזדמנות זו, עם פרסום ממצאי הוועדה בראשותו, ביקש גרוניס בן ה-81 להודות על הדאגה לשלומו ועל איחולי ההחלמה.
בחודש ספטמבר האחרון הגישה הוועדה דו"ח ביניים שהצביע על ליקויים בפעולותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין. לפי הדו"ח, "נתניהו יצר ערוץ מקביל בענייני החוץ והביטחון שבו קודמו מהלכים סותרים לאלה שהובילה מערכת הביטחון". בנוסף, נכתב כי ראש הממשלה "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
הדו"ח של הוועדה התייחס לראש הממשלה ולמהלכיו בעניין הצוללות וקבע: "נתניהו פעל בתחומי האחריות של מערכת הביטחון באמצעות המל"ל אותו הפך לזרוע ביצועית שלו בתחומים אלה. כך, יצר ערוץ מקביל בענייני החוץ והביטחון שבו קודמו מהלכים סותרים לאלה שהובילה מערכת הביטחון. למהלכים של ראש הממשלה והמל"ל לא קדם תהליך קבלת החלטות סדור והם נעשו במנותק מצורכי הביטחון ומסדרי העדיפויות שקבעה הממשלה".
עוד נכתב כי "ראש הממשלה והמל"ל נמנעו מלתעד שיחות ופגישות שערכו. לשרים ולראשי מערכת הביטחון נמסרו דיווחים סלקטיביים שהובילו לכך שהם פעלו על בסיס תמונה חלקית ובלתי מדויקת. למעשה, ראש הממשלה מידר את הממשלה ואת הקבינט וניטרל את יכולתם להשפיע על סוגיות הנוגעות לליבת הביטחון הלאומי ועל בניין הכוח הצבאי של מדינת ישראל. על יסוד התיאור המפורט לעיל, בהודעת האזהרה שנמסרה לו צוין כי מר נתניהו סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
פרשת הצוללות וכלי השיט, המכונה גם תיק 3000, היא חקירה פלילית שנוהלה על-ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017, ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בשנים 2009–2017. בסיום החקירה פרסמה המשטרה את עמדתה שהתגבשו ראיות כדי להעמיד לדין מספר נחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים.