"נשים - לכו להתלונן": רוצחת בעלה המתעלל שוחררה מהכלא

סימונה מורי, שספגה התעללות ממושכת מצד בן זוגה ורצחה אותו ב-1996, שוחררה מנווה תרצה לאחר 22 שנה, בעקבות החלטת ועדת השחרורים הבוקר. "יום מרגש"

זמן צפייה: 02:13
סימונה מורי, שרצחה את בעלה המתעלל בשנת 1996 ונשפטה ל-28 שנה בכלא, שוחררה היום (רביעי) מכלא נווה תרצה לאחר 22 שנות מאסר - זאת בעקבות החלטת ועדת השחרורים בתמיכת הפרקליטות. בעת שחרורה, מורי אמרה: "אני מאוד מתרגשת, זה לא קל. המסר שלי זה ללכת ולהתלונן, לא לעשות את מה שאני עשיתי. אני לא בטוחה שזה יעזור להן כל כך, כי גם היום נשים ימשיכו להירצח, והן ממשיכות להירצח". מורי, האישה השלישית שזכתה השנה לשחרור מוקדם לאחר שהורשעה ברצח בן זוג אלים, נשאלה האם שחרורה לא אירע מאוחר מדי וענתה: "מאוחר מאוד. זה לא פשוט לכלוא אנשים ונשים לשנים כל כך ארוכות. ואם לכלוא - אז בשיקום. אין במדינה נשים עברייניות עם גורמי פשע, כאן זה לא מקסיקו". לכתבות נוספות בחדשות 13 >>  לאחר 22 שנה: רוצחת בעלה המתעלל תשתחרר מוקדם "מאושרת להשתחרר": דלאל דאוד יצאה מהכלא אחרי 18 שנה "משחררות את דלאל": קמפיין לשחרור אישה שרצחה את בעלה המתעלל
סימונה מורי משתחררת מבית הסוהר נווה תרצה
סימונה מורי משתחררת מבית הסוהר נווה תרצה | צילום: חדשות 13
סימונה מורי משתחררת מבית הסוהר נווה תרצה
סימונה מורי משתחררת מבית הסוהר נווה תרצה | צילום: חדשות 13
בנובמבר 1996 נמצאה גופתו של שלום רחבי, בעלה של סימונה, במחסן ליד ביתו ביפו כשעליה כמה פצעי דקירה. סימונה נעצרה ביחד עם מי שהיה באותה העת בן זוגה ושניהם הואשמו והורשעו ברצח. על סימונה נגזר מאסר עולם, שבהמשך נקצב ל-28 שנה. שני ילדיה, שהיו אז בני 6 ו-3, והיו עדים ואף ספגו את האלימות של אביהם – גדלו ללא אמם, ויצאו למאבק לשחרורה. במהלך המשפט נחשפה האלימות הקשה והבלתי פוסקת שנקט רחבי כלפי מורי. כאשר ניגשה למשטרה ולרשויות הרווחה, לא זכתה לסיוע או הגנה מפני האיום לחייה. בבית המשפט ראו את ההתעללות הממשוכת כראייה לחובתה, שכן הדבר סיפק בעיניהם את המניע לרצח.
סימונה מורי
סימונה מורי | צילום: מטה המאבק לשחרור סימונה מורי
בת אל רחבי, בתה של מורי, סיפרה מוקדם יותר לאחר ההחלטה לשחררה כי "אנחנו מאוד מתרגשים ומאוד שמחים, זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אני רוצה לכל מי שתמך, חיבק ולא עזב אותנו לרגע וגונן עלינו כמו אמא לביאה. אני גאה באמא שלי, אני מעריצה אותה, אמא שלי היא הכי חזקה בעולם. אני מקווה להיות אמא כמוה שמגוננת על הילדים שלה בגופה". ממטה המאבק לשחרורה של מורי נמסר: "22 שנים מאוחר מדי, היא חוזרת לילדיה ולנכדיה שנולדו בזמן הזה. אם צו ההרחקה היה נאכף, סימונה לא הייתה יושבת בכלא דקה, ומילדיה לא הייתה נגזלת הזכות הבסיסית לגדול עם אמא. אנחנו מאחלות לסימונה התאוששות מהירה, וחיים טובים, מלאים ומאושרים מכאן והלאה. קשה לקרוא לרגע הזה צדק, כי השנים שאיבדה כבר לא יחזרו, אבל הוא בהחלט סופו של העוול".
"אחרי ששחרננו את דלאל דאוד, נסרין מסראווה והיום, סוף סוף, גם סימונה. אנחנו ממשיכות במאבק, עד שגם אריקה פרישקין לא תשב יותר בכלא כי שרדה את ההתעללות. ההתעוררות האזרחית בנושא הזה מוכיחה את השינוי הגדול שעברה החברה בישראל, שכבר לא תסכים להפקיר אף אישה עד שתדחק לפעול מהגנה עצמית, ובטח שלא תאשים אף אחת, כשלא הייתה לה ברירה".