הפרקליטות מבקשת לשלוח את ארי רוזנפלד לתסקיר שירות מבחן
לאחר שראש שב"כ הודיע בשבוע שעבר כי "ניתן לייצר חלופות מעצר" עבור הנגד הנאשם בפרשת הדלפת המסמכים, בפרקליטות ביקשו לקבל חוות דעת נוספת - בטרם תקבע את עמדתה בעניינו של רוזנפלד. פרקליטי הנגד: "הפרקליטות מסכימה כי שינוי הנסיבות הקיצוני מצדיק שינוי בעמדתה, ולכן מסכימה לתסקיר מעצר"
![ארי רוזנפלד בבית המשפט](https://media3.reshet.tv/image/upload/t_grid-item-large/v1736413741/uploads/2025/904411771.webp)
פרקליטות המדינה ביקשה הערב (חמישי) לשלוח את הנגד ארי רוזנפלד, הנאשם במסגרת פרשת הדלפת המסמכים מלשכת ראש הממשלה, לתסקיר שירות מבחן - בטרם תגיש את עמדתה בנוגע לשחרורו למעצר בית.
אם הבקשה תתקבל, במסגרת תסקיר שירות המבחן תיתנן חוות דעת שתקבע האם ניתן לשחרר את רוזנפלד למעצר בית, על בסיס הערכה בנוגע ליכולתו לעמוד בתנאי המעצר, מידת המסוכנות שלו והשאלה האם התחרט על מעשיו. עד כה הפרקליטות הביעה בדיונים שנערכו בבית המשפט התנגדות לשחרור של הנגד למעצר בית.
עורכי הדין אורי קורב, סיון רוסו ויהושע למברגר, המייצגים את רוזנפלד, מסרו כי "הפרקליטות מסכימה כי שינוי הנסיבות הקיצוני מצדיק שינוי בעמדתה וכי ארי צפוי להשתחרר ממעצר - ולכן מסכימה לתסקיר מעצר שיבחן את האפשרות לשחרורו. עם זאת, הפרקליטות לא השכילה להסכים לשחרורו המיידי של ארי, בניגוד לעמדת ראש ראש שב"כ ובהתעלם מכך שהפרקליטות עצמה הפכה את החלטתו של כבוד השופט שטיין לבלתי רלוונטית בעליל.
"כזכור, הסיכון שנשקף לשיטת השופט שטיין היה מסירת מידע לגורמים ממשלתיים. הפרקליטות שיודעת שהסיכון שקבע שטיין לפיו ארי יעביר מידע לגורמים ממשלתיים אינו אמיתי - אפשרה ומאפשרת לו עד היום להיפגש עם גורמים ממשלתיים ומדיניים ללא פיקוח. כפי שנאמר בעמדתו הברורה של ראש השב״כ שלא נסתרה על ידי עמדת צה״ל - כל התנהלותו של ארי הייתה משיקולים אידיאולוגים של ביטחון המדינה וסיוע למאמץ הלחימה והניצחון על חמאס - ולכן כעת שהתחרט על האופן בו פעל - הוא לא יפעל כך שוב. גם בתגובתה לא נתנה הפרקליטות מענה לשאלה - מדוע שארי לא יוחזק במעצר בית כהמלצת ראש השב״כ, ותוך תנאים שנקבעו, שיתנו מענה טוב בהרבה. על כן יש לשחררו למעצר בית".
![נתניהו יוצא מלשכת ראש הממשלה](https://media3.reshet.tv/image/upload/t_image_article_800/v1731944912/uploads/2024/904342787.jpg)
בשבוע שעבר ראש שב"כ רונן בר הגיש את עמדתו הרשמית לבית המשפט בנוגע לרוזנפלד, ואמר כי "הסיכוי שיעשה שימוש בחומרים נוספים ירד, ניתן לייצר חלופות מעצר שיפחיתו את הסיכון". בנוסף המליץ ראש שב"כ להפגיש את רוזנפלד עם רכז שב"כ כדי להעריך את מידת המסוכנות להדלפה.
בהודעה שהגישה הפרקליטות, עודכן בית המשפט על עמדת שב"כ העדכנית - והפרקליטות הודיעה כי בכוונתה לקבל גם התייחסות לנושא של גורמי הצבא, בטרם תגבש את עמדתה העדכנית לשאלת חלופת המעצר. בהגנה אמרו כי הפנייה לצבא מיותרת שכן הצבא כבר הביע את עמדתו והבהיר כי אינו מכיר את חומרי החקירה ונסיבות ביצוע המעשים. כעת הציפייה בקרב צוות ההגנה של הנגד כי לאור עמדת השב"כ ואופן החזקתו במעצר, תשתנה גם עמדת הפרקליטות וניתן יהיה להגיע להסכמה מהירה עמה על שחרורו בערבות.
![ארי רוזנפלד בבית המשפט](https://media3.reshet.tv/image/upload/t_image_article_800/v1736413735/uploads/2025/904411768.jpg)
בתוך כך, הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן המעניקה הגנה למוסרי ידיעה ביטחונית לראש הממשלה עברה אתמול בקריאה טרומית במליאת הכנסת, ברוב של 53 תומכים מול 43 מתנגדים. החוק דומה בתכניו ל"חוק פלדשטיין" אשר ספג ביקורת מהיועמ"שית ומגורמים נוספים.
לפי החוק, מוצע לקבוע הגנה פלילית לעובד מערכת הביטחון והמודיעין, וכן לחייל צה"ל, במקרה שבו מסר ידיעה הנחוצה לקבלת החלטה חיונית לביטחון המדינה או למניעת פגיעה בחיי אדם לגורם מדיני בכיר כגון ראש הממשלה או חבר הקבינט. זאת, במצב שבו מוסר הידיעה סבר שהידיעה "מוסתרת מגורם מדיני בכיר", שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהידיעה תימסר לגורם שאינו מורשה, ושהעברת הידיעה בוצעה שלא בכוונה לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לאויב.