בג"ץ: חובה לגייס חרדים; לא לממן ישיבות שתלמידיהן לא קיבלו פטור
פסיקה דרמטית של בג"ץ בנוגע לחוק הפטור מגיוס חרדים: הרכב של תשעה שופטים קבע פה אחד כי על המדינה לגייס את תלמידי הישיבות לצה"ל ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא קיבלו פטור: "התנהלות המדינה ממועד פקיעתו של החוק הייתה בניגוד לדין"
פסיקה דרמטית של בג"ץ בנוגע לחוק הפטור מגיוס חרדים: הרכב של תשעה שופטים קבע הבוקר (שלישי) פה אחד כי על המדינה לגייס את תלמידי הישיבות לצה"ל ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים.
"המסקנה המתחייבת היא כי התנהלות המדינה ממועד פקיעתו של החוק הייתה בניגוד לדין", קבעו השופטים. "הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צרכי הצבא בכוח האדם אשר נדרש על מנת לעמוד במשימותיו החיוניות. בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ-400 תלמידי ישיבה בלבד, בחלוף השנים, 'הכמות הפכה לאיכות'.
"כיום, מספרם של תלמידי הישיבות הינו בסדרי גודל אחרים בתכלית; בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ-63 אלף תלמידים. במצב דברים זה, אי-אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. כפי שנאמר בפרשה אחרת, 'הפליה באשר ליקר מכל – החיים עצמם – היא הקשה שבהפליות. האדם מוכן ליתן חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו'. בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו. כפועל יוצא, המדינה אינה מוסמכת להעביר כספי תמיכות למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין. מן הטעמים המפורטים לעיל, אנו מורים על קבלת העתירות ועל הפיכתם של הצווים על תנאי לצווים מוחלטים".
• הפסיקה המלאה של בג"ץ
• סערה במערכת הפוליטית אחרי הפסיקה הדרמטית: כל התגובות
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר בכנס הרצליה 2024 של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן: "יולי אדלשטיין, יואב גלנט, ניר ברקת, אבי דיכטר, בועז ביסמוט, בצלאל סמוטריץ' - החל מהבוקר גיוס החרדים הוא החוק. אם לא תקיימו את החוק, זו בגידה בלוחמי צה"ל. בג"ץ אמר הבוקר את דברו, ודברו היה ברור וחד, כולל השופטים השמרנים ביותר: אין יותר פטור לחרדים. הפטור מגיוס לחרדים הוא בלתי חוקי. משרד הבטחון צריך לקיים את החוק ולהוציא צווי גיוס לעשרות אלפי צעירים חרדים שהשתמטו עד עכשיו משירות צבאי. נגמרו המשחקים. נגמרו הקומבינות. נגמרו הימים שבהם יש כאלה שצועקים 'נמות ולא נתגייס' וכאלה שמתים כי הם כן התגייסו. נגמרה האפליה בין דם לדם. אנחנו במלחמה בשבע זירות, לצה"ל אין מספיק חיילים. יש מילואימניקים שחייהם התפרקו מרוב עומס. אם לא נלחם ביחד, נמות ביחד.
"התורה היא לא תירוץ להשתמטות והגמרא היא לא תירוץ לסרבנות. מהיום, מי שלא יתגייס לא יקבל מהמדינה אגורה שחוקה. לא יהיו יותר קצבאות לאברכים שלא מתגייסים, ולא יהיו יותר תקציבים לכוללים ולישיבות הפטור, כי אין יותר פטור. אני אומר מפה לממשלה, אנחנו נבדוק ונוודא שאתם לא מנסים להעביר את הכסף מתחת לשולחן ובתרגילים תקציביים. אני אומר לגורמי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד הבטחון, אל תמצאו את עצמכם על ספסל הנאשמים בגלל לחצים פוליטיים. אל תעברו על החוק. משלמי המיסים לא ימשיכו לממן מפעל המוני של עשרות אלפי משתמטים".
זמן קצר לפני כן, אמר יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, כי "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי. אין שם אף שופט שמבין בערך של לימוד התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות". השר לענייני ירושלים, מאיר פרוש, אמר כי "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח ל-2 מדינות כאן. אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת. ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כוח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך".
מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי.
אין שם אף שופט שמבין בערך של לימוד התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות.— חבר הכנסת משה גפני (@mk_moshe_gafni) June 25, 2024
החלטה צפויה ומאוד מצערת ומאכזבת. מדינת ישראל קמה על מנת להיות בית לעם היהודי שהתורה היא סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח.
— השר יצחק גולדקנופף (@DOVRUTGoldknopf) June 25, 2024
ערן שוורץ, מנכ"ל מטה המאבק "חופשי בארצנו", מסר: "נמשיך להילחם על ביטחון המדינה ועתידה גם כמשרתים על מדים וגם כאזרחים. זו שעת מבחן לחברה הישראלית - האם נעמוד מאוחדים מול האתגרים הביטחוניים, או שנאפשר לקבוצות מסוימות להשתמט מחובתן הלאומית. חברי הממשלה הנוכחית כנראה לא מכירים בכך ששירות המדינה וההגנה עליה הוא הבסיס לקיומנו, ולכן אנו זקוקים ללכת לבחירות כדי שתקום כאן הנהגה ראויה שתפעל אל מול צורך השעה ולמען כלל אזרחי ישראל". עו"ד דפנה הולץ לכנר, העותרת מטעם "אימהות בחזית", בירכה: "אני מביעה סיפוק עצום לאור פסק הדין! לאחר למעלה מ-20 שנות מאבק משפטי עיקש בנושא, ניתנה הכרעה חד משמעית המחייבת לפעול על פי העקרון הברור והיסודי הדורש גיוס לכולם, בהתאם לעקרון השוויון. בית המשפט קיבל את כל טענותינו ואף הותיר את צו הביניים שביקשנו על כנו, באופן שמונע את הפחתת תקופת השירות של כלל תלמידי הישיבות החייבים כולם בגיוס למשך 18 חודשים נוספים".
בשבוע שעבר הגיע החוק לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת פעם נוספת, לאחר שזו דנה בו שבוע לפני כן ולאחר שהמליאה אישרה עליו את החלת "דין הרציפות". יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין אמר בתגובה לתלונות של ח"כים מהאופוזיציה על כך: "אני לא מתכוון לרדוף אחרי אף אחד. לא אחרי חילונים ולא אחרי חרדים. בפעם האחרונה שבדקתי, החרדים הם לא רוב בכנסת. אני אעשה הכל כדי להביא חוק נכון וטוב, שיענה על צרכי צה"ל". עוד אמר: "אם רוצים לקחת את זה למלחמה דתית אידאולוגית, מניסיוני הצנוע לא מנצחים במלחמה הזו".
המשנה ליועמ"שית גיל לימון אמר: "לפי המצב החוקי הקיים - מערכת הבטחון צריכה לגייס את בני הישיבות. הצעת החוק שעל הפרק לא נותנת מענה לצרכים הנוכחיים - ההצעה פגומה מיסודה, גובשה במנותק ממערכת הבטחון, במנותק לצורכי המשק, יש עתירה לבג"ץ גם נגד החלת דין הרציפות שאושרה בכנסת. בית המשפט ביקש היום תגובה לעתירה תוך 21 יום. הנושא קודם בלי עבודה משפטית עניינית - הפרסומים האחרונים על עבודת ועדת הצוללות מלמדים על חשיבות הייעוץ המקצועי ולמה אי אפשר לעקוף אותו".
מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס אמר: "הסוגיה הזו מצויה במחלוקת ציבורית נוקבת מאז קום המדינה. גם פסק הדין הצפוי להינתן בבג"ץ לא יישב את המחלוקת הזו. פסק הדין לא עתיד לעסוק בחוק הזה כך שאין קשר בין מה שקורה בבג"ץ לבין התהליך הזה שמחויב המציאות".