בג"ץ דחה את העתירות וקבע: רומן גופמן - ראש המוסד הבא
השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין קבעו כי לא נפל פגם בטוהר המידות של האלוף גופמן, והוא יוכל לכהן בתפקיד. השופטת דפנה ברק-ארז הייתה בדעת מיעוט - וטענה: "היה מקום להשלים את הליך הבדיקה". ראש הארגון היוצא ברנע: "מצפה מאנשי המוסד לסייע לו"
בית המשפט העליון דחה היום (שני) שתי עתירות שהוגשו נגד החלטת ראש הממשלה למנות את המזכיר הצבאי, האלוף רומן גופמן, לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. ההחלטה התקבלה ברוב דעות של השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, אל מול דעת מיעוט של השופטת דפנה ברק-ארז.
• לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן
העתירות התמקדו בפרשת חקירתו ומעצרו של אורי אלמקייס, עותר בבג"ץ, אשר הורשע בעבירות ביטחון לאחר שקיבל מידע מסווג. במוקד הטענות עמד קשר שקיים אלמקייס, בעת שהיה קטין, עם קצין מודיעין מאוגדת הבשן בפיקודו של גופמן.
בפסק הדין ניתח השופט גרוסקופף את התשתית העובדתית וקבע כי התנהלותו של האלוף גופמן אינה מטילה בו דופי ערכי המונע ממנו לכהן כראש המוסד. השופט ציין כי טענות על הפעלת קטין במודע או הטעיית גורמי צה"ל לא בוססו בראיות, וכי כשלים נקודתיים שהתרחשו בעבר ושעליהם ננקט צעד משמעתי, אינם נוגעים לטוהר המידות. השופט שטיין הצטרף למסקנה זו, תוך שהוא מציין כי במעשיו של גופמן לא נפל רבב, ומתח ביקורת על ההאשמות חסרות הבסיס שהוטחו בו.
היום הסתיים המאבק שניהלתי בבג״ץ כנגד מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד לאחר שהופעלתי, בהיותי קטין, למבצע מודיעני והופקרתי על ידיו, ועל ידי אוגדה 210 שבפיקודו.
למרות שבית המשפט בחר שלא להתערב ולאפשר את המינוי, אני שלם עם המאבק וההישגים הרבים שבו:
החל מהקביעה בפסק הדין שגופמן התרשל…— Ori Elmakayes - אורי אלמקייס (@OriElmakayes) June 1, 2026
השופטת ברק-ארז, בדעת מיעוט, סברה כי יש להוציא צו על-תנאי וצו ביניים לעיכוב המינוי. לשיטתה, נותרו סימני שאלה משמעותיים בנוגע לגרסאותיו של גופמן בבירור שנערך לו, וכן בנוגע להתנהלותו לאחר מעצרו של אלמקייס. השופטת הדגישה כי אין בסיס להטלת דופי, אך סברה כי יש להשלים את הבדיקה על דרך זימון עדים נוספים לטובת האינטרס הציבורי.
ראש המוסד היוצא דדי ברנע כתב לעובדי הארגון כי הוא "מצפה מכולכם לעמוד לימינו של האלוף גופמן, ולהמשיך לסייע לו בכניסתו לתפקיד באופן הטוב ביותר. לפנינו אתגרים מורכבים העומדים בליבת ביטחון מדינת ישראל ובהם למוסד תפקיד מרכזי ומשפיע. הצלחתו של האלוף גופמן היא הצלחת המוסד והצלחת מדינת ישראל כולה".
ביום חמישי שעבר הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבג"ץ תגובה שבה ביקשה להוציא צו על תנאי בעתירות נגד מינויו של רומן גופמן לראש המוסד, ולהורות על ביטול ההחלטה למנותו. בין היתר כתבה היועצת כי גופמן "הכשיל את גורמי החקירה, פגע בחקר האמת ופגע באופן קשה בזכויותיו של אורי אלמקייס כחשוד".
"הימנעותו של גופמן מלמסור את הידוע לו, בהקשר הרגיש ביותר של חקירה פלילית בטחונית, הובילה לפגיעה בחקר האמת ולפגיעה קשה בזכויותיו של אלמקייס", כתבה היועצת על פרשת הפעלת הנער, "הטענה, כי במוקד הבירור שערך רח"ט הפעלה הייתה שאלת הדלף של חומר מסווג בלבד, אינה מנקה את הפגם החמור בטוהר המידות בהיבט זה. העובדה היא, כי גופמן נשאל על קשר, במישרין או בעקיפין, עם ערוץ טלגרם ונמנע מלמסור את האמת, וזאת גם לאחר מעצרו של מפעיל הטלגרם".

יום קודם לכן הגיש אלמקייס תגובה לבג"ץ וטען כי חוות דעת הרוב של הוועדה למינוי בכירים (ועדת גרוניס) התעלמה מעדותו של רס"ן צור, שחשפה כי האלוף גופמן הכיר את ערוץ הטלגרם שלו עוד לפני אישור ההפעלה. אלמקייס תקף את חוות הדעת המשלימה שפורסמה וטוען כי היא "מדלגת" באופן תמוה על עדותו של רס"ן צור בפני הוועדה. על פי התגובה, העותר העיד כי בחודש מרץ 2025, לאחר פרסום התחקיר בתוכנית "המקור", התקיימה פגישה בינו לבין רס"ן צור בנוכחות אנשים נוספים. לדברי אלמקייס, במהלך פגישה זו הצהיר רס"ן צור כי הציג את ערוץ הטלגרם של העותר בפני האלוף גופמן, וזאת עוד בטרם אישור הפעלתו על ידי האוגדה.
בתגובתו הדגיש אלמקייס כי התעלמות הוועדה מקיומה של הפגישה ומתוכנה מעוררת תמיהה גדולה ומטרידה במיוחד. הוא מציין כי עדותו של רס"ן צור אינה נזכרת כלל בחוות הדעת, למעט אזכור טכני לכך שהעדות נערכה בהיוועדות חזותית. אלמקייס תהה האם רס"ן צור נשאל על אותה פגישה והאם אישר את הדברים שנאמרו בה בפני הנוכחים.
לטענת אלמקייס, השמטת העדות אודות הפגישה "שומטת את הקרקע תחת חוות דעת הרוב" ומצטרפת לשורה של השמטות ועיוותים נוספים שלטענתו קיימים במסמך. עוד נטען כי התנהלות זו אינה מאפשרת לבחון את מלוא המידע שעמד בפני הוועדה בעת כתיבת חוות הדעת המשלימה.

באותו שבוע העבירה הוועדה את חוות הדעת המשלימה בעניין מינוי גופמן, וקבעה שוב כי יש לאשר את המינוי, על-אף דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, שדבק בעמדתו וקבע כי אין למנות את גופמן לתפקיד. גרוניס תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו שאישר לפרסם את חוות הדעת שלו ואמר: "חוות דעתי הייתה סודית, ואף על פי כן היא הובאה לידיעת הציבור על יסוד החלטה של ראש הממשלה. על כן, איני רואה מקום להרחיב עתה במסמך שכמובן ברור שיגיע לציבור".
בעדותו בוועדה תקף גופמן את ראש המוסד המכהן דוד ברנע, וטען כי "המכתב של ברנע, שמתבסס בגדול על 'עובדות' שאינן עובדות, גרם לי נזק ברמה בינלאומית". הוא הוסיף: "ניתן רק לשער מה חושבים ראשי ארגונים בעולם שקוראים את המכתב הזה. גם בישראל, חלק מהאנשים שהכרתי אותם קצת התרחקו ממני".

"מה שמבחינתי מונח על הכף הוא טוהר המידות שלי, העומד בבסיס היכולת שלי ובאופן שבו אני רואה את השליחות שלי בעולם הזה", אמר גופמן בעדותו, "את הדאגה לחיילי ואת השמירה על חייהם הוכחתי בשדה הקרב. האמירה כאילו הפקרתי את אלמקייס, שידע ונטש, מייצרת פער בלתי נסבל בין מה שאומרים עלי ומה שמייחסים לי כעת לבין ההחלטות שקיבלתי והתנהלתי בזמן אמת. הטענה כביכול ידעתי שאלמקייס מופעל ולא נקטתי שום צעד כדי למנוע את המעצר שלו פוגעת בי קשות. כאשר פנו אליי לפני המעצר של אלמקייס בשאלה האם היה דלף מודיעיני של חומר מסווג ורגיש מהאוגדה שללתי את האפשרות הזאת. ליתר ביטחון וכדי להסיר ספק ביקשתי מיד לוודא את תשובתי עם המשרתים תחתיי באוגדה, אך הדבר נאסר עליי בשל החקירה המתנהלת".


