המחבל שנחשד בקשר עם סוהרות: דובר הפת"ח בכלא שהיה מעורב בפיגוע

בית המשפט התיר היום (שני) לפרסום את שמו של המחבל מאזן אל-קאדי, האסיר החשוד בניהול קשר עם סוהרות בשירות חובה. אל-קאדי הוא דובר פת"ח בכלא רמון והיה מעורב בפיגוע הרצחני בסי פוד מרקט בתל אביב במהלך האינתיפאדה השנייה בשנת 2002. אל-קאדי הסיע את המחבל למקום הפיגוע, בו נרצחו שלושה ישראלים ונפצעו 35 נוספים.

מוקדם יותר היום פורסם כי אתמול שיגרו הסוהרות מפרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע מכתב חריף לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בעקבות החלטתו להקים ועדת בדיקה שתבדוק את פרשת הקשר המיני בין אסיר ביטחוני בכלא רמון לבין סוהרות, וכן את הפרשה שבה נפלו קורבן סוהרות מכלא גלבוע - חרף השוני בנסיבות. הן טענו כי כל השוואה בין שתי הפרשות היא "פשע".

עו"ד קרן ברק, פרקליטתן של הסוהרות מכלא גלבוע, כתבה כי "כפי שידוע היטב לשר, הפרשה בכלא גלבוע מגוללת מסכת עבירות מין שבוצעו בשש סוהרות על-ידי האסיר הביטחוני, המחבל מחמוד עטאללה, שלמעשה שלט בכלא גלבוע במשך ארבע שנים. הוא אנס וביצע מעשים מגונים בסוהרות-חיילות שהושארו עמו לבדן ונמסרו כטרף על-ידי מפקדיהן לידיו המזוהמות".

"מרשותיי העידו בפרשה כקורבנות עבירות מין ולא נחקרו כחשודות בביצוע עבירות פליליות כמו החיילות-סוהרות מכלא רמון, כפי שעולה מהפרסומים בתקשורת", הוסיפה עו"ד ברק. "בנוסף, כפי שידוע לכבוד השר, המחבל עטאללה עומד לדין על ביצוע מעשי אינוס רבים בחיילת וביצוע מעשים מגונים רבים בחמש חיילות סוהרות נוספות. הסוהרות קוראות, כפי שבמשך שנים קראו, להקמת ועדת חקירה ממלכתית בגין הפרשה".

לדברי עו"ד ברק, "מדובר בוועדה שאמורה לבדוק את התנהלות השב"ס וטיוח הפרשה, אך לא השב"ס בלבד. ועדת חקירה ממלכתית זו תבחן את חקירת המשטרה ואת התנהלות הפרקליטות שכאמור סגרה את התיקים, מה שהוביל להאשמתה בטיוח הפרשה, אותה פרקליטות שבימים אלו, הפכה את החלטתה הקודמת והודיעה על הגשת כתבי אישום נגד קצינים בשב"ס".

הקשר בין הסוהרת לאל-קאדי נחשף בעקבות מידע מודיעיני והסוהרת זומנה לקצין הביטחון של שב"ס, שם סיפרה שקיימה קשר אינטימי עם האסיר שכלל מגע מיני שלא הגיע לכדי יחסי מין. מפרטי המקרה עולה כי הקשר התקיים לפני כשנה, ולפי החשד התבסס על הטלפון הנייד והאינסטגרם.

אמש פורסם בחדשות 13 כי גורם העוסק במודיעין בשב"ס נחקר בנוגע לפרשה, בחשד שידע על כך שהמחבל החזיק ברשותו מכשיר טלפון נייד. בטלפון, שנתפס במסגרת החקירה, נמצאו התכתבויות בין האסיר והסוהרת. במידה והגורם המודיעיני לא ידע על הימצאותו של מכשיר הטלפון - מדובר בכשל מודיעיני. במידה וכן ידע ולא דיווח, הוא עשוי להיות מואשם בעבירה פלילית. במשטרה אף חושדים שסוהרים נוספים ידעו על הימצאותו של מכשיר הטלפון - אך לא דיווחו על כך.