"הכה, איים ודרש מסאז'": בן 74 נאשם בהתעללות בעובדים מתאילנד
שמואל גרוס, תושב נתניה, נאשם כי השתמש בהיתר העסקה של עובדים זרים, ובין היתר הכריח אותם לבצע עבודות חקלאיות בכפייה, לא דאג למגורים ותנאי מחייה ראויים והלין את שכרם. בנוסף, הוא נאשם בעבירות מין בשתי עובדות. ב-2025 הוכרו בישראל 30 עובדים זרים כנפגעי סחר בבני אדם

פרקליטות המדינה הגישה היום (רביעי) לבית המשפט השלום נתניה כתב אישום נגד שמואל גרוס (74) מנתניה, המייחס לו עבודת כפייה ומעשים מגונים תוך שימוש בכוח או הפעלת לחץ כלפי עובדים זרים מתאילנד שהעסיק במשקו. כתב האישום הוגש בהתאם למדיניות האכיפה של פרקליטות המדינה בתחום עבירות הסחר בבני אדם, וכחלק מהמאבק הממשלתי בתופעות של סחר בבני אדם, עבודת כפייה וניצול עובדים זרים.
מכתב האישום, שהגישה עו"ד חגית זכאי מפרקליטות מחוז מרכז, עולה כי בין השנים 2021–2023 העסיק גרוס במשק במושב במרכז הארץ עובדים זרים מתאילנד, מכוח היתר שניתן לו להעסקתם בעבודות חקלאיות. גרוס ניצל את מצוקתם של העובדים ואת תלותם בו בכל הנוגע לאשרת עבודתם, לשהייתם החוקית בישראל ולמקום מגוריהם. במהלך תקופת העסקתם הם ביצעו עבודות החורגות מתנאי ההיתר, לעיתים אף מחוץ למשק, שילם את שכרם במזומן ולא בהתאם להוראות ההיתר, וביחס לחלקם הלין שכר או לא שילם את מלוא השכר המגיע להם.
עוד נטען כי גרוס שיכן את העובדים בתנאי מגורים שאינם הולמים, בין היתר ללא מיטות, שמיכות, מים חמים, דלת ואסלה בחדר השירותים, ובמבנה ארעי החשוף לפגעי מזג האוויר. בנוסף, לא סיפק להם ציוד עבודה נדרש והתעלם מתלונותיהם בנוגע לתנאים שבהם הוחזקו.
מכתב האישום עולה גם כי גרוס הנהיג כלפי העובדים אמצעי לחץ ו"ענישה", ובהם מניעת שעות נוספות, בידודם מעובדים אחרים והעברתם למעסיקים אחרים. על פי הנטען, הוא נהג בהם באלימות פיזית ומילולית באופן שיטתי, היכה אותם, דחף אותם, משך בבגדיהם, התיז עליהם מים, גידף ואיים עליהם. בחלק מהמקרים נהג לעברם באמצעות טרקטור או רכב, באופן שאילץ אותם לסטות מדרכם ולהימלט מחשש לפגיעה.
גרוס נאשם גם כי העסיק שתי עובדות זרות בעבודות משק בית וניקיון בביתו ובמשרדו, בניגוד להיתר. ביחס לאחת מהן נטען כי דרש ממנה גם להכין עבורו אוכל, לשטוף כלים ולעשות לו מסאז'. במהלך תקופת העסקתן ביצע בהן, על פי הנטען, מעשים מגונים תוך שימוש בכוח או הפעלת לחץ. כאשר אחת העובדות התנגדה למעשיו, הטיל עליה עבודות קשות יותר, וכאשר ביקשה לסיים את עבודתה, לא שילם לה את שכרה.

לאחר שמידע בנוגע לגרוס נחקר על ידי מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, הכירה המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים במתלוננים כקורבנות עבודת כפייה. בעקבות זאת הועבר התיק להמשך חקירה במחלק סע"ר בלהב 433 של משטרת ישראל.
כתב האישום הוא תוצר של פעילות משולבת של החטיבה החברתית במשרד המשפטים, פרקליטות המדינה, רשות האוכלוסין וההגירה ומשטרת ישראל, במסגרת המאבק הממשלתי בתופעות של סחר בבני אדם, עבודת כפייה וניצול עובדים זרים. בין היתר במסגרת הפעילות הוענק סיוע לקורבנות וננקטו הליכים פליליים ואזרחיים. עוד נמסר מהפרקליטות כי במהלך שנת 2025, הוכרו 30 עובדים זרים כקורבנות סחר בבני אדם, לאחר שהועסקו בעבודות כפייה ובתנאי עבדות – פי שישה לעומת המצב לפני 7 באוקטובר.
עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, פרקליט מחוז מרכז, מסר: "כתב האישום מתאר ניצול שיטתי של עובדים זרים שהיו תלויים במעסיקם לפרנסתם, למגוריהם ולשהייתם החוקית בישראל. הפרקליטות רואה בחומרה את ניצול התלות של הקורבנות בנאשם לצורך פגיעה בזכויותיהם, בגופם ובאוטונומיה שלהם ותמשיך לפעול בנחישות להגנה על עובדים מוחלשים ולמיצוי הדין עם מי שמנצלים את מצוקתם ואת פערי הכוחות מולם".
עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, מסרה: "המאבק בסחר בבני אדם ובעבדות המודרנית מתחיל בזיהוי הקורבנות, אך אינו מסתיים בכך. כתב האישום מבטא את הנחישות והמחויבות המשותפת שלנו להגן על מי שנמצאים במצבי פגיעות ולפעול נגד תופעות של ניצול. עובדים זרים מגיעים לישראל כדי לעבוד ולהתפרנס, והם זכאים ליחס אנושי, הוגן ומכבד. אנו מצפים מכלל המעסיקים לראות בעובדים בראש ובראשונה בני אדם, לפעול באחריות, לכבד את זכויותיהם ולוודא כי תנאי העסקתם עומדים בדרישות החוק. שמירה על זכויותיהם ועל כבודם של עובדים זרים ומניעת ניצולם היא אחריות משותפת של כלל הגורמים בחברה".

