היועמ"שית: למבקר אין סמכות לעסוק בסוגיות ביטחוניות
בתגובה משלימה לעתירה בעניין הביקורת של מבקר המדינה בנוגע לאירועי 7 באוקטובר, כתבה בהרב-מיארה: "ביקורת של היבטי מדיניות מובהקים, כמו גם שאלות אסטרטגיות הנוגעות למדיניות הביטחון של מדינת ישראל, אינן עולות בקנה אחד עם תפקידו המשטרי של מבקר המדינה"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה היום (שני) לבג"ץ תגובה משלימה לעתירה בעניין הביקורת של מבקר המדינה בנוגע לאירועי 7 באוקטובר. היא כתבה כי "אין מחלוקת על כך שלמבקר יש סמכות לבקר את גופי הביטחון בהתאם להוראות החוק" - אך הדגישה כי "ביקורת של היבטי מדיניות מובהקים, כמו גם שאלות אסטרטגיות הנוגעות למדיניות הביטחון של מדינת ישראל, אינן עולות בקנה אחד עם תפקידו המשטרי של מבקר המדינה".
עוד הוסיפה היועמ"שית: "כפי שהותווה בחוק היסוד, עם תורת הביקורת, כמו גם עם הכלים שניתנו בידו, בנושאים הנוגעים למדיניות ביטחונית מובהקת, תיטה הכף באופן משמעותי להגדרת הנושא כעניין שבמדיניות יותר מאשר ל'עניין אחר' המצוי בסמכותו של המבקר".
לפי בהרב-מיארה, "ברמה הקונקרטית, רשימת הנושאים אותם מבקש מבקר המדינה לבחון במסגרת הביקורת על מלחמת חרבות ברזל היא ארוכה ורחבה, ועל פני הדברים חלק ניכר מהנושאים מצוי בתחומי סמכותו וחלק משמעותי אחר מהנושאים הם ענייני מדיניות מובהקים. כך, ככל שתתקבל העמדה שלפיה נושאי מדיניות מובהקים, למצער מדיניות הנוגעת לנושאי חוץ וביטחון, אינם מתאימים לביקורת המדינה (להבדיל מאופן יישומה של מדיניות מסוימת בהיבטי יעילות ואפקטיביות)".
"בכל הנוגע לביצוע ביקורת בזמן אמת, הרי שהסמכות הרחבה הקבועה בחוק היסוד אינה שוללת זאת, הגם שבמישור שיקול הדעת מדובר בחריג למלאכת הביקורת הרגילה, ומן הראוי שתישמר למקרים המצדיקים זאת, על אף החסרונות הגלומים בביקורת מסוג זה. בכל הנוגע לביקורות על מבצעים צבאיים ומלחמות, נעשתה בעבר הקפדה שלא לערוך את הביקורת בעת הלחימה; ומעבר לכך, נושאי הביקורת לא נגעו בהיבטים המבצעיים-צבאיים של המערכה או בהיבטי מדיניות מובהקים".