המשבר החוקתי, האור הירוק מרה"מ - והאיום של לוין: "רק הספתח"
פרסום ראשון: שר המשפטים איים כי "את הקדנציה הבאה נפתח במשבר על בחירת השופטים". נתניהו אישר את המהלך: "יצא מהחדר - אך נתן אור ירוק". מזכיר הממשלה טוען: לא קראנו שלא לציית לבג"ץ, מתחנו ביקורת על הפסיקה
נמשכת הסערה סביב החלטת הממשלה שלא לכבד את פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השנייה: בחדשות 13 פורסם הערב (ראשון) כי שר המשפטים יריב לוין איים בשיחה עם פעילים: "ההחלטה היום היא רק הספתח. נפתח את הקדנציה הבאה במשבר חוקתי על בחירת השופטים". כמו כן, במהדורה המרכזית נחשף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נתן אור ירוק לקידום ההצהרה נגד פסיקת בג"ץ. מקורבים ללשכתו אמרו כי הוא יצא מהחדר מפני שלא רצה להשתתף בהצבעה כדי למנוע טענות לניגוד עניינים, אך אישר את ההחלטה מאחורי הקלעים. בכיר בממשלה אמר: "הגיע הזמן לייצר את המשבר מול בג"ץ".
בעקבות אותה הודעה, צפויה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להצטרף לעמדת העותרים, שלפיה החלטת הממשלה מהווה ביזיון של בית המשפט. גורמים משפטיים בכירים מסרו כי "זהו מבוא לקטסטרופה שתתרחש כשהחוק להחלשת היועמ"שית יעבור". נשיא המדינה יצחק הרצוג תקף את הממשלה: "אי-ציות לפסק דין של בית המשפט - קו אדום שאסור לחצות בשום אופן".
כמו כן, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, תקף גם הוא בחריפות את הצעד - ואמר כי מדובר ב"ניסיון לנרמל הפרה שיטתית של החוק". לדברי לימון, "הממשלה הניחה הצעת החלטה המתעלמת במפורש מצו ביניים של בית המשפט העליון, וזאת כדי לקבוע כי הממשלה לא תישמע לטענות הסתמכות על החלטות שיפוטיות".
בתוך כך, מזכיר הממשלה יוסי פוקס מיהר להסתייג מהפרסומים על הכוונה לאי ציות לבג"ץ: "אני מבקש לעשות סדר בנוגע להצהרה של שר התקשורת שהתקבלה היום בממשלה: בניגוד לדיווחים, אין מילה בהצהרה שקוראת לאי ציות לפסיקת בג"ץ, אלא ביקורת חריפה על פסיקה שנוגדת את לשון החוק המפורשת - הממשלה הצהירה שהיא תפעל בכל הכלים החוקיים שעומדים לרשותה כדי לבטל את ההחלטה בעתיד. כיצד הופכים כלים-חוקיים לאי ציות לפסיקה?".
שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי התייחס לדברי הנשיא הרצוג: "מוזר. איפה היה הנשיא לפני שבועיים כשבג"ץ נתן החלטה בניגוד לסעיף מפורש בחוק? שמר על זכות השתיקה? איפה היה הקו האדום שלו אז? העם כבר לא מוכן לשתוק יותר. אנחנו עובדים להחזיר את המדינה לאזרחיה. מצייתים לחוק ולא להחלטות בלתי חוקיות של בג"ץ. בכלל, הייתי ממליץ לנשיא לתת מקום של כבוד גם לדעתו של יצחק רבין ז"ל שאמר: "בג"ץ חשוב שידע את מקומו, אני אינני מתרגש מבג"ץ. הוא ישפוט אך ורק על פי החוקים שאנחנו נחוקק. גם בג"ץ כפוף לחוק"".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, אמר כי מדובר ב"ריסוק מוחלט של שלטון החוק והדמוקרטיה בישראל". לדברי בכר, "הניסיון שלא לציית לפסיקה מגיע סביב הניסיון להחריב את חופש העיתונות. עוד הוסיף בכר כי ממשלה אינה יכולה להפר פסק דין, וכי ממשלה שלא כפופה לחוק מועלת בתפקידה ומורדת במדינה ובעם. הוא קרא להתנגד להחלטה "בכל דרך חוקית".
ראש הממשלה לשעבר ויו"ר "ביחד", נפתלי בנט, כתב ב-X כי "אי-ציות לפסיקת בית משפט מוביל לאנרכיה ברחובות ולפירוק המדינה". יו"ר ישר! גדי איזנקוט תקף אף הוא את הממשלה וטען כי היא "מרימה יד על הדמוקרטיה הישראלית ופועלת לחלוקת העם".
כאמור, הממשלה אישרה פה אחד את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין, והצהירה כי לא תכיר בכל החלטה, מינוי או פעולה של מועצת הרשות השנייה שאינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק. ההחלטה התקבלה בעקבות פסיקת בג"ץ מ-17 ביוני, שהורתה על החזרת פעילות המועצה למרות שמספר חבריה המכהנים נמוך מהרף המינימלי הקבוע בחוק.
בהחלטתה קבעה הממשלה כי שלטון החוק מחייב את כל רשויות השלטון, ובכללן בית המשפט. לפי עמדת הממשלה, פסיקה הסותרת את לשון החוק אינה יכולה להקנות סמכות שאינה קיימת, ולכן הממשלה לא תכיר בתוצרי פעילות המועצה. כמו כן, הובהר כי לא תתקבל טענת "מעשה עשוי" מצד גורמים בשוק התקשורת ביחס להחלטות שיתקבלו במועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק.
קרעי מסר: "שופטי בג"ץ אינם הכנסת, ושכרון כוח לא נותן סמכות למחוק מהחוק תנאי סף מפורש, גם אם אינו נוח להם. שלטון החוק אינו שלטון השופטים. היום הממשלה קבעה באופן ברור: כשבג"ץ רומס את החוק, המדינה לא תיתן לכך יד. שני שלישים הם דרישה חוקית ולא המלצה, ומועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק לא מתקיימת והחלטותיה שוות כקליפת השום".
שר המשפטים לוין הוסיף: "שלטון החוק פירושו שהחוק מחייב את כולם, גם את בית המשפט. במדינה דמוקרטית הכנסת מחוקקת את החוק, ובית המשפט מחויב ליישם אותו. כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. לממשלה חובה לעמוד על כך שהחוק, ורק החוק, יהיה המקור לסמכות השלטונית".
בארגון העיתונאים תקפו: "החלטת הממשלה מהיום שלא לציית לפסיקת בג"ץ נועדה, באופן שקוף, לסכל את עסקת ההייטקיסטים ב״רשת 13״, תוך רמיסה חסרת תקדים של בית המשפט העליון ושל שלטון החוק. זו אינה רק מתקפה על ערוץ אחד או על עסקה אחת. זו ממשלה שמודיעה כי שיקולים פוליטיים זרים גוברים על פסיקות בית המשפט. זוהי שעת חירום לדמוקרטיה הישראלית: מי שלא ירים קול עכשיו, עלול לגלות שבהמשך כבר לא יוכל לדבר".
התנועה לאיכות השלטון מסרה: "ממשלה שבוחרת בעצמה אילו פסקי דין לקיים ואילו להפר - רומסת את שלטון החוק. זו התנהלות אנרכיסטית, זו התנהלות עבריינית. חשוב להדגיש: החלטת בג"ץ מחייבת את הממשלה בדיוק כמו שהיא מחייבת כל אזרח במדינה. אסור לאף שר להפוך את עצמו למחוקק, לשופט ולמבצע במקביל. אנחנו קוראים לכל שומרי הסף - ובראשם היועצת המשפטית לממשלה - לעמוד מול המהלך הזה בכל הכוח ולהבהיר שאין פסיקה שהממשלה רשאית "לא להכיר" בה. נמשיך במאבק המשפטי והציבורי עד שיהיה ברור לכולם: במדינת ישראל אף אחד אינו מעל החוק - גם לא הממשלה. בכוונת התנועה לפנות לבג"ץ בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ולדרוש להטיל על השרים האחראים סנקציות כבדות - קנסות כבדים ואף מעצר - עד שיצייתו להחלטת בית המשפט במלוא".
על פי החלטת בית המשפט, שהתקבלה בהרכב בראשות הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן, צו הביניים מקפיא את החלטות הממשלה בנוגע למינויים במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בהחלטתם קבעו השופטים כי עד למתן פסק הדין בעתירות שהוגשו בנושא, תוסיף לכהן המועצה "היוצאת" בהרכבה הנוכחי, בהתאם להוראות חוק הרשות השנייה.
בהחלטה הובעה ביקורת חריפה על נסיבות התפטרותם של מספר חברי מועצה. השופטים ציינו כי עיון בתצהירי שר התקשורת וחברי המועצה שהתפטרו מעלה "חשד כבד" כי המהלך כוון לסיכול החלטות קודמות של בית המשפט ולשיבוש יכולתו לברר את טענות העותרים. בית המשפט הצביע על מספר גורמים שהובילו למסקנה זו ובהם מעורבותו של השר או מי מטעמו בהחלטות הפיטורים, סמיכות הזמנים המעוררת תמיהה בין ההתפטרות לפנייה לבית המשפט והעובדה שחברי המועצה בחרו להתפטר רק מהמועצה "היוצאת" תוך הבעת רצון לכהן במועצה "הנכנסת".
החלטת בג"ץ הגיעה על רקע חשיפת חדשות 13 שלפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בישיבה על מינויה יפעת בן חי שגב לראשות מועצת הרשות השנייה, המשמשת כעדה במשפטו, ואף הצביע בעדה. במהלך דיון בג"ץ בעתירות נגד המינוי אמר השופט שטיין: "כל עוד המשפט לא הסתיים היא עדיין עדת תביעה. כל עוד המשפט מתנהל - אסור לראש הממשלה לעסוק בעניין".