השופט מנחם מזרחי, שביקר את חקירת "קטרגייט", קודם למחוזי
אחרי קיפאון של שנה וחצי ובעקבות פסיקת בג"ץ: הוועדה לבחירת שופטים התכנסה ואישרה סבב מינויים נרחב של כ-70 שופטים לערכאות השלום, הנוער, התחבורה והמשפחה. השופט מזרחי, נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, קודם למחוזי
הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אחרי יותר משנה וחצי. בדיון שהתקיים בראשות השר לוי נבחרו כ-70 שופטים לערכאות השלום, הנוער, התעבורה והמשפחה. לצד המינויים החדשים, הוחלט פה אחד על קידום נשיאי בתי משפט השלום לכהונה בבתי המשפט המחוזיים. במסגרת סבב המינויים, אישרה הוועדה גם את קידומו של השופט מנחם מזרחי, המכהן כנשיא בית משפט השלום בראשון לציון, לשופט מחוזי.
המינוי מגיע לאחר ששמו של מזרחי עלה לכותרות לא פעם, בין היתר בעקבות החלטותיו והביקורת הנוקבת שהעביר על התנהלות גורמי האכיפה והמעצרים בפרשת "קטרגייט". הוא יחל את תפקידו החדש כשופט מחוזי רק לאחר שישלים את תקופת כהונתו הנוכחית כנשיא בית משפט השלום.
הוועדה התכנסה לאחר שבסוף החודש שעבר, בפסק דין דרמטי, הורה בג"ץ ללוין לפעול לכינוס הוועדה לבחירת שופטים לצורך איוש התקנים החסרים בבתי המשפט המחוזיים. ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה שהגישה התנועה למען איכות השלטון בדרישה לסיים את הקיפאון הממושך במינויי השופטים.השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ קבעו כי על השר לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים תוך שבוע, תוך מתן קדימות למחוזות חיפה ובאר שבע, שם נרשם מחסור חריג של כ-15% ו-21% בתקני השיפוט, בהתאמה.
בפסק הדין צוין כי במשך כשנה וחצי לא כונסה הוועדה, דבר שהוביל למחסור של כ-51 תקני שופטים בערכאות השונות. השופטים דחו את עמדת השר שלפיה אין באפשרותו לסיים את עבודת המטה הנדרשת בשל מועד הבחירות הקרב, וקבעו כי השימוש במינויים בפועל אינו מהווה תחליף למינויי קבע בדרך הקבועה בחוק.
בנוגע לבית המשפט העליון, שפועל בהרכב חסר מזה כשלוש שנים, מתחו השופטים ביקורת על המציאות המקשה על תפקוד המערכת. למרות שהעתירה בראש זה נדחתה בשל ההסדרים המיוחדים בחוק, ציינו השופטים: "טוב יעשה שר המשפטים, וטוב יעשו חברי הוועדה, אם יעמידו את מצוקת ציבור המתדיינים לנגד עיניהם, ויעשו מאמץ נוסף להגיע להבנות שיאפשרו את מילוי ארבעת התקנים החסרים".
"במשך תקופה של כשנה וחצי לא כונסה הוועדה לבחירת שופטים, בהיעדר הסכמה רחבה לגבי זהות המועמדים שייבחרו", כתבו השופטים. "בתקופה זו התפנו תקנים רבים של שופטים בבתי המשפט המחוזיים, והצפי הוא למספר לא מבוטל של תקנים נוספים שיתפנו עד לסוף שנת 2026. מציאות זו, יחד עם העומס העצום והמתגבר שמוטל על המערכת, הופכים את הצורך במינוי שופטים לבהול. כאשר מצרפים לכך את מועד הבחירות המתקרב, ואת המגבלות שעלולות לחול על האפשרות לבחור בשופטים".
"כתוצאה מכך, המסקנה היא כי על שר המשפטים לפעול באופן מיידי, כך שניתן יהיה להשלים את המינויים עוד לפני תקופת הבחירות", הורה הרכב השופטים. "בנסיבות אלו, אין מנוס אלא לקבוע כי על שר המשפטים לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים ללא שיהוי נוסף, תוך מתן קדימות לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה, בהם הצורך המידי הוא מובהק במיוחד".
השר לוין פרסם את תגובתו להחלטת בג"ץ: "מדובר בהחלטה בלתי-חוקית על פניה, במסגרתה הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק. אם מי מהשופטים מעוניין לנהל את הוועדה לבחירת שופטים ולקבוע את מועדי כינוסה, הוא מוזמן לפשוט את גלימת השופט, לרוץ לכנסת, לנסות להיבחר, ובמו״מ לקראת הקמת הממשלה לדרוש את תיק המשפטים. כך קובע החוק, והוא חל גם על השופטים עצמם. שלושה שופטים יצרו במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים, והאחריות כולה רובצת לפתחם".